לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חזרה לשרשים

לייצג את היהדות מההיבט של תורה שבעל פה בטעם חדש

כינוי:  נועם טל

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2017

קיצור שולחן-ערוך הלכות ראש השנה


אחרי שהתנגדתי לקביעת ראש-השנה בסתו, כי הלכה לפי שיטת ההכרעה של ההלכה כרב יהושע כנשמר ברמבם על מסכת תענית ועוד מקורות, ולפי רב יהושע בניסן נברא העולם ולא נשלמה שנה עד ניסן באביב, עכשיו שעבר חגים דתיים אפשרי לבדוק למען השוואה מה יכלו לערוך כדי להשיג ספר "קיצור" לשולחן-ערוך כי כבר יש ספר כזה המבטא את הרעיון ש-"טוב לקצר ספר שולחן ערוך" וכן שטת חינוך של המורשת היהודית לעולם ללמד קצר בגמרא פסחים דף ג' עמוד ב'.

יש הרבה שיקולים לקצר כי מתוך יותר משלושים פרטים בתחילת הלכות ראש-השנה אין אפילו אחד שמקורו במשנה. הכול לא של זרם הרבני המקורי של ההלכה.

בנוסף הכנת השופר לא עושים בראש השנה ולכן אין לדבר על הכנת השופר בין דיני החג כי לא מכינים בחג. צריך שיהיה מוכן לפני החג כמו שמכינים ספר תורה האם בגלל שכתב "מוציאים ספר תורה" יכניס שם כול דיני הכנת הספר? בודאי שלא.

זה לא של אותו יום אלא בחלק אחר הנקרא יורה דעה ומי שיערוך אותו ספר, יטפל בתקלות, שם, וכמו ספר תורה כן הכנת השופר, מקומה שם וגם די במה שאני ערכתי משנה עבור כול דיני שופר שנסדק וכדומה. דע שדין שופר שנסדק לא הלכה, כי כול הפרק לא הלכה מלבד שני פרטים. של רב יהודה ורב יוסי 

יש מיני כבש שגם לנקבה יש קרן לכן אמר רב יהודה לתקוע בשל זכרים לא של הנקבה ובפרט להתנגד לפרה רק פר זכר.

**מתוך כול פרק 3 של מסכתר ראש השנה רק שני פרטים הם לא של רב מאיר כי סתם משנה של רב מאיר. כשלוש מאות מילים ועוד ארבע מאות מילים שיכלו לקצר בפרק רבעי במאמר הקודם- זה משמעותי 700 מאות מילים וחשוב לעולם ללמד קצר.

א' אמר רבי יוסי, כל השופרות כשרים אף של פרה ורבי יהודה אומר, בראש השנה תוקעים בשל זכרים אבל לא מפרה.

הואיל וקצר יכלו לחבר לפרק שאחריה ולעשות כשיטת החינוך של היהדות לעולם חשוב לעולם ללמד קצר.

והנה ביחס לספר שולחן-ערוך עצמו יש ונחשף פגם שהאריך בדברים שקדמונינו הרבנים של זרם הרבני הלכתי לא חייבו במשנה. כשלושים פרטים מתחילת הלכות ראש-השנה אין אחד מהם שמקורו במשנה כנזכר. וגם אחרי שסעדיה כתב לומר האל הקדוש בא רב קארו וטוען להגיד המלך הקדוש עשרה ימים בניגוד למה שנמסר בסעדיה.

במשנה אין דין לומר המלך ובסיבה זו "אין חוזר לברך שנית אם לא אמר מלך" כי נכון להגיד האל כסעדיה ועוד יש ציטוט "האל הקדוש נקדש בצדקה" 

לכן טוב לקצר כדי לקיים את שיטת החינוך של לעולם חשוב לעולם ללמד קצר. ולא להכניס בדיני החג את ההכנה כי לא מכינים שופר בחג אלא בחג מביאים שופר מוכן ואת ההכנות בספר אחר כמו יורה דעה ואומנם דין שופר שנסדק לא הלכה כנזכר.

יכלו לקצר מהתחלת דיני אלול- שהם לפני תחילת השנה, והגיוני להתחיל בהתחלה של השנה לא לפני ובמיוחד שאפילול רבני המשנה שהאמינו שיש משפט שמימי לא חייבו להוסי בקשות בגללו, כול עשרות הפרטים יכלו לקצר ולהעביר את הכנת השופר לספר אחר יורה דעה כמו הכנת ספר תורה כי לא מכינים בחג ועוד כי נסדק לא פסול ויכלו לקצר כנזכר כול פרק שלישי.

אומנם מתי מתחיל חג ראש השנה. את זה ספר שולחן ערוך לא כתב ועלי לתקן למרות שבכך אני מאריך כי יש לו שיטה בנושא רק כתב אותה במקום אחר ועלי לתקן ולהסביר.

נשתמש בסגנון שאלה ותשובה כאן ואחרי זה בסגנון קיצור לשולחן ערוך במאמר הבא.

שאלה: לפי ספר שולחן ערוך, מתי תחילת חג ראש-השנה?

תשובה: אחרי שקיעת השמש ביום האחרון של השנה, הנקרא כט' אלול בלשון המשנה כי "רוב השנים אין אלול מעובר" והלכה כדין רוב, כשיעור שלושה מיל ורבע אחרי השקיעה, השוה לפי שולחן ערוך 58 מינוט/דקות, אז תחילת החג של ראש השנה. אחרי חושך עדיין נקרא תשע ועשרים כנאמר ביום כיפור בתשעה לחודש בערב שהערב עדיין נקרא תשעה גם כאן נקרא כט' עד בוקר כי הגבול בוקר ועדיין החג מתחיל לפי שולחןערוך כשעה אחרי השקיעה כנזכר.

שאלה: האם אפשרי להקדים לפני השקיעה?

תשובה לפי ההלכה של רב אשר על גמרא ברכות, כן כי רב התפלל של שבת לפני שבת ולכן אפשרי אם רוצה להחליט שבשבילו כבר התחיל החג ולא אמר רב כמה זמן לפני לכן לא משנה. קא פסיק ותני לא שנא ככה שיטת הפרשנות אומנם הגיוני רק קרוב לזמן תחילת החג למש אם 3 משמרות בלילה  כמותן שליש היום אשר בסתו 4 שעות קבועות של שליש האחרון של היום והיינו שלוש שעות קבועות לפני השקיעה אשר כידוע האופק עולה להסתיר את השמש בערב ונקרא שקיעה.

אין איסור להתפלל תפילה ערב כי תפילת ערב רשות ויחד עם זאת כתב הרמבם "אין מי שחייב" לקרוא תפילת הערב. אם רוצה להתפלל תפילת הערב של חג יכול כי רשות ולא אסור להתפלל אותה ואז אם רוצה יכול להתפלל גם לפני החג ונראה לי רק שלוש שעות לפני השקיעה כנזכר.

שאלה האם אפשרי לבחור להתחיל מאוחר יותר?

תשובה כן כי לא כול דבר עושים כמו ספר שולחן ערוך למשלש בפרט זה של שיעור מיל רב אליהו גרא לא קיבל דברי רב קארו וטען ששיעור מיל יותר משליש שעה ולכן 3.25*24=78 נמצא שעה ורבע אחרי שקיעה שהאופק עלה להסתיר את השמש אז תחילת חג ראש השנה לא בדיוק תחילת השנה עד בוקר אבל אז תחילת חג ראש השנה.

מספיק להיום.

נכתב על ידי נועם טל , 2/10/2017 16:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: זכויות אדם , שירה , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועם טל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועם טל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ