לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חזרה לשרשים

לייצג את היהדות מההיבט של תורה שבעל פה בטעם חדש

כינוי:  נועם טל

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2017

החלטת 'קובץ התנ"ך' שגויה, כניכר שוב


אילו ההפנייה לקובץ המקרא היהודי הייתה "זהו קובץ של ספרים של בעלי דעות שונות" זה היה מתאר נכון את התוכן. אך מתעקשים שהכול מאלוהים אחד ואף משקרים שיש "אחידות" במסרים אבל רק אחרי עיוות, ואפילו "הכחשה במה שמופיע" כאילו הכוונה למשהו אחר מהמילים, מתעקשים שהתוכן מתאים אך מי שאוהב יושרה יכיר בסילופים של הדתיים.

עוד כמה ספרים שאין לקבל בקובץ הם:

*ספר דניאל וספר תהילים.

הקובץ שבו גם ספר "קהלת" וגם אלה פסול וראוי לדחות כי לא הדעה של "אל אחד". עד שהם=מנהיגים הדתיים יציעו לנו קובץ אחר של ספרים עם פחות מצבים שצריך לסלף, עלינו לשמור מרחק מהקובץ הנוכחי שמציעים לנו אותו שקוראים תנך, מכמה סיבות נוספות.

1 נניח את ההנחה הדתית שספר 'קוהלת' הוא ספר טוב. הדתיים העדיפו אותו לקרוא בבתי כנסת בחג סוכות.

ספר קוהלת מלמד שלושה פרטים בשם אלוהים דרך "רוח הקודש" ששכן על בן דוד: חלקו של אדם, מה שנקרא 'חלקו' הוא "חיים עם אשה אשר אהבת".

2 הגישה לעושי רשע הוא "הרשע מאריך ברעתו" מול הצדיק אשר אובד בצדקו, כי אין צדק בארץ.

3 דור הולך ודור בא [לא חוזר] ומה "שהיה הוא שיהיה".

הואיל ואלה מסרים מאלוהים=לפי הדת, נחשף שההפניה שספר תהילים קדוש כי מאותו אל, נחשפת שקר, כי שם הגישה לעושי רשע: "לא כן הרשעים אשר כמוץ אשר תדפנו הרוח". העיקר כאן הוא: שאין זאת הגישה של יה, לעושי רשע, אשר חשף בספר קהלת. בסיבה זו קובץ שיש בו גם ספר קהלת עם ספר תהילים וכמותו ספר משלי עם רעיון דומה לשל תהילים, בידוע תוכן שגוי ולא קדוש כי לא מאותו אל שחשף את הדעה שבספר קוהלת. אפילו ספר איוב שיש רעיון דומה לשל ספר קהלת שהצדיק סובל בצדקו ולא בעונש מתאים, וכעצם תומך בשל ספר קוהלת, עדיין כתב בסופו שרוב תוכנו הוא דעה "לא נכונה" לכן לא ראוי לכלול בקובץ כל האריכות של דעה "לא נכונה" אשר דווקא לפי אותו ספר איוב הוא "לא נכונה", כאשר יכלו לקצר בדעה אשר מוגדרת לפי הספר עצמו "לא נכונה". לאור כל האמור יש לקבל את הדעה של קוהלת כי לפי הנחות דתיות הוא ספר טוב ולהסיר את הספרים הנוגדים שהם תהילים וגם משלי ולקצר איוב. 

לכן הקובץ שבו: "תהילים, משלי, איוב, שיר, רות, איכה, קהלת, דניאל", לא רק בסדר גרוע אלא בעיקר: התוכן לא הדעות של אותו אל, כי מה שמופיע בספר נאלצו לעוות ולסלף.

בוא נסמן:

תהילים 0 חיצוני

משלי 0 חיצוני

איוב קצת, אחרי התיקון הנזכר למעלה, מסומן ב

רות קצת רק מה שנתמך בספר יוספוס, קצת גם כנזכר מסומן ב

דניאל 0 כי טען שיבוא יום ש-"המתים יחיו ויעמדו למשפט" בניגוד לנבואה מאותו אל אחד שאמר "מה שהיה הוא שיהיה" בספר קוהלת ובסיבה זו ידוע שהספר לא מאותו אל ולא קדוש.

תהילים ח,

משלי ח,

איוב ב,

שיר ח,

רות ב,

איכה י,

קהלת ט,

דניאל ח,

נשאר משמונה רק אחד, אלא אם יסכימו לקצר איוב ורות, אולי ההצעה לגנוז 'שיר' הייתה נכונה, לכן עדיף לקצר למען לשמור על טהרה, כמו שההחלטה לכלול תהילים שגויה כמותה ההחלטה לכלול שיר. אפילו איכה שמספר על אבל ירושלים, והיה טוב לתקופה, עדיין נקרא בהלכה "אבילות ישנה" לכן רק קהלת עד שיבצעו הדתיים תיקון כזה, חשוב לנו לשמור מרחק מקובץ שבו ספרים אלה בתור קדושים כי הם "חיצונים" חיצוניים, היינו לא הדעה של אותו אל של ספר קהלת.

מסיבות אחרות, גם ספר מלכים וספר 'דברי-הימים' אותו שמתחיל בסיפור שלמה, בידוע שתוכן שגוי, כי ידוע מספר השנים בין מישא המלך לבין נבוכדנאצר, ובכך ידוע שהתוכן של ספר מלכים שגוי וכמותו התוכן של הספר המקביל 'דברי', לכן בידוע שהתוכן לא אמין ואין לכלול אותם הספרים בקובץ.

***והגרוע ביותר: הוא ההבטחה בספר שמות "יברחו מאימה ומצרעה" בניגוד למה שהתרחש לפי המספור בקובץ המקרא היהודי. אז איזה להסיר?

**כאשר יש ספק אם להסיר את ספר שמות, שבו הבטחה שגויה, מול מה שמסופר בספרים אחרים, או להאמין בספר שמות שבאמת הצרעה גרשום, יש פרט בספר יהושוע התומך "לא בחרבך", בסיבה זו:

***מוטב להסיר את סיפורי המלחמות של ספר במדבר בהסרת הספר בתור ספר המתאר אל בעל דעה אחרת, וכמותו ספר שבו 'צו להכות בכנענים' ובסיבתו כל ספר דברים אינו אמין, וכמו כן לערוך ספר יהושוע, הפרטים הנוגדים לא בחרבך, ולהסיר ספר שופטים מהקובץ כי שם מה שמופיע בספר, לפני עיוות גם נוגד את הנבואה של אותו אל אחד: שיגרש אותם 'בצרעה ובתחושת אימה'.

אם נחזור לשורשי היהדות רק אפשרי אם יש קובץ טהור יותר ממה שהדתיים מציעים לנו.

נכתב על ידי נועם טל , 22/3/2017 09:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אולי יש אלוהים וטעיתם? תגובה


יש קלטת של הרב אמנון יצחק מגדולי מחזירי בתשובה. שם הוא טוען: אולי יש אלוהים ואולי אין זה אומר חמישים אחוז שהאתאיסט ילך לגהנום איך אפשר להמר כאשר הסיכוי משמעותי לסבל?

קודם כל מהמרים כאשר הסיכוי לזכות "הרבה יותר קטן" אחד ממיליון יזכה בכסף, ומהמרים למרות שיותר מחמישים אחוז יפסיד! אם כן כאן חמישים אחזו לא יפסיד זה מעולה!

אומנם אם מדברים על גהנום, זה לא כרטיס הגרלה של עשרים שקל, שיפסיד, זה כאב משמעותי שאומרים לנו לדמיין בכך יש ניצול לרע לגרום פחדהמבלבל היגיון.

אז יש עוד פרט לחשוב עליו שיקול נוסף.

הם טוענים "אם לא תעשו את חוקי ההלכה תשרוף בגיהנם" אבל גם הם מסתכנים בגהנם כי יש סיכון שבחרו בדת לא נכונה.

האם בדקו בודהיזם הינדואיזם נצרות ואסלאם? "אולי" דת אחרת היא האמת. איך אפשר להסתכן? כשימות ימצאו שהאל יכעס שבחרת יהדות.

סיכון זה חמור יותר, כי יש כמה דתות! לא 50%, מלבד יהדות, אם בחרו יהדות, יש 20 אחוז שיזכו, אבל שמונים אחוז 80 שיהדות לא נכונה עד שיבדקו כולם הינדו או בודהה או נצרות או אסלאם והם לא דתות קטנות המוכיח הם שכנעו המונים אז ייתכן שהם צודקים.

איך אפשר ליהודי דתי להסתכן. ובדומה לסיכון של המחזיר בתשובה גם אני בעצמי אילו אקבל דת היהדות אני ממשיך בהימור ובסיכון, כי אולי כשאמות אגלה שבחרתי את הדת לא נכונה, זה ספק שאמות ואגלה שגם בחירת הדת טעות ולא שיניתי את מצבי לכן אין לי מה להרוויח. אותו סיכון.

דווקא לפי הרמבם אין ייסורי גהנום. הוא כפר במורשת של התלמוד. בקטע שכתב המקביל לתלמוד [בבלי ראש-השנה] של פושעי ישראל בגופן, החליף את עונש גהנום במשהו אחר, באופן עקבי ששיטתו העונש משהו אחר. אז גם אנחנו לא נפחד מהגהנום כמו שהוא כפר במורשת.

אם אין גהנום הסרנו את הפחד, ואפשר לחשוב בהגיון. האם יש אלוהים, ואם יש, האם יש גהנם זה ספק-ספקא לקולא! לא צריך לחשוש. אני לא משוכנע לכן כאילו הדתי לא דיבר.

נכתב על ידי נועם טל , 9/3/2017 15:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עונת האביב


בעברית של דור שלנו יש עונת אביב והיא קרוגה מגיעה עוד שבועיים. אך המילה המקורית אביב יש משמעות אחרת "נוכו כי אביב" אביב היינו יבש וקל לשבור. המצב של התבואה של אביב בסוף חודש מאי. זה רחוק. לאור השימוש אביב בהקשר של נוכו נבין שהביטו אביב קלוי באש הוא אותו רעיון שנכפל במילים שונות!

אומנם זמן העברית העתיקה עברה. המילים שירתו תשתית לפתח שפה וכבר עבר שלב ביניים שהמילים במילון. עכשיו הגיע הזמן לשימוש אחר במילים. כי הזמן עבר. לא רק המסרים העתיקים בעייתיים כאשר תיארתתי במאמרים קודמים אלא מילים כמו בהה לראות במקום בהו של ספר בראשית עבר הזמן של השלב ההוא של המקרא ואם רוצים ללמוד- נגיד חבל להשקיע בעתיק המסרים רעים. סמוך עלי כי בדקתי כבר לחסוך לכם זמן.

נכתב על ידי נועם טל , 9/3/2017 15:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עידן האושר, הקץ, אסכטולוגיה


נכון זה כיף לדמיין. יש הרבה סיפורים מהדמיוני. גם על העתיד סטאר טרק=מסע בין כוכבים.

באק רוג'רס STAR TREK, BUCK ROGERS מספרים על העתיד.

מהי התגובה? תשמעו, אני אומר לכם, כמו שיש פרי הצומח מעץ, יבוא עידן בו, בשר של רגל עוף יצמח מעץ.

הצמחוני: נאכל בלי להרוג תרנגול? הלוואי, לו יהי, אבל היי מציאותי.

בשרני: שטויות! לא יהיה, ולא צריך להיות.

איכשהו- כאשר ספר דת מספר את זה, אז זהו אמונה חשובה. ספר דת יהודי טוען בעתיד יבוא עידן: לחם יצמח מעץ, כי ככה מסבירים נבואה.

בדת הנצרות יש חינוך על העידן של האושר בקץ הימים. אומנם לדבר על העתיד זה רק דמיוני. בעת שהעתיד מגיע נקרא עליו בהיסטוריה!

בדת "מאוד חשוב להבטיח" שינוי של עולם שונה, כי מה שאנחנו רואים הוא רק אקראיות ורמיסת צדק, לכן הדת מבטיחה: יבוא עידן של משפט כמסופר בספר דניאל. אז יהיה. נחכה עד אז...

אילו ידעו הנוצרים, שהספר שבו מתואר העולם החדש, ועידן האושר ששמו ספר חזון- לא היה נחשב ספר קדוש, עבור מנהיגי הכנסייה המקורית... אין יסוד אמין לאמונות של עידן האושר, כי קרוב לזמן ספר חזון לא קיבלו אותו כספר קדוש. (רק אלוהים יודע את העתיד וזה לא נבואה כי לא קדוש) הוא רק ניחוש של מנחש דמיוני. בלי ספר חזון אין הרבה לעסוק בעתיד, כי הלימוד הנוצרי מתבסס על ספר, שהנוצרים המקוריים לא קיבלו בתור ספר קדוש של נבואה על העתיד.

יהודים דתיים לא עוסקים בעידן האושר של קץ. למרות שיש קצת בנושא בספר ישעיה: יהיה עולם שונה הזאב שכיום אוכל בשר לא יאכל כבש. אבל לא עוסקים בעידן האושר. מדוע? כי הרמבם העניק תירוץ לא לבזבז זמן על זה. מצד אחד הוא טען על ימות המשיח "אי אפשר לדעת" את הסדר ואת הפרטים. זאת אומרת מלבד שלא יודעים בלי לבדוק, גם מי שיבדוק לא יכול לדעת את הסדר, אז חבל על המאמץ והזמן. מצדו במקום זה תלמדו הלכה מה לעשות.

הרמבם גם כתב שאין הבדל "לא עולם שונה" היינו גם בעידן האושר יהיה כמו העידן הנוכחי בלי שינוי. תמוה עד מגוחך שבעידן שלפי היהדות הזאב לא יאכל בשר- הדתיים ימשיכו להרוג כבשים... ולשרוף כבשים. ככה מאמינם. אם האכזריות תגיע לקץ, אולי גם אנחנו לא נקריב קרבן. אכן יש מסר בספר ירמיה: אלוהים הכחיש ואמר "לא צויתי זבח" ירמיה פרק ז', ושם העניק הקשר למסר: לכן אתם תאכלו את הזבחים. פרט שכדאי לקבל ולאמץ.

כשהייתי בישיבה חרדית שאלתי מדוע לא עוסקים בנושא קץ, ואמרו כי הרמבם כתב שלא ידוע. הראו לי ספר הרמבם "לא ידוע בדיוק" ושכתב שאין הבדל, ולא יהיה עולם שונה. התעקשתי מה עם הבטחות ישעיה? אז הראו לי ספר הרמבן. שאלתי אולי נעשה שיעור בנושא של ספר הרמבן בנושא כי זה מעניין? הרבי אמר לא נלמד ספר הרמבן על עידן האושר, ועולם השונה, כי "אפשרי שטעה" כי הרמבם כבר כתב לא יהיה שונה ואי אפשר לדעת.

יופי אז ספרי היהודים מבטיחים עולם שונה וצדק, דניאל הבטיח צדק אבל רק בעתיד שלא יבוא ישעיה הבטיח שינוי אולי מילולי אולי רמז על שלום ולא עולם שונה למה הדת הבטיחה? כי כעת לא רואים סדר וצדק! לא יכולים להאמין שיש אלוהים במצב הנוכחי לכן מוכרחים לדמיין שיהיה מצב אחר שונה.

זה חיוני קריטי שדת תבטיח: אם היום אין צדק, יהיה צדק בעתיד. אבל זה רק דמיוני כי מי באמת יודע. אז טוענים נבואה האל חשף. חיכינו מעידן ישעיה אלפיים שנה, אולי בעוד אלפיים? הרי לעומת ספרי באק רוג'רס, שכתב שנה, מתי, הנביאים לא אמרו מתי ואם נחכה מספיק שנים עד שבמקרה חלק יתממש אולי עוד פרט אם נחכה מספיק.

אף הנוצרים שעוסקים מתבססים על ספר חזון, אך הנוצרים המקוריים לא כללו חזון ברשימת ספרים הקדושים ואם אלוהים לא חשף את העתיד זה דמיוני כמו סרט עתידני "מסע בין כוכבים" הטוען שבשנה מסויימת בעתיד. לפחות בסרט נטען מתי, כי ידוע שזה דמיוני זאת לא עיקרון בדת להאמין שיקרה, אבל ספרי הנבואה לא נותנים מועד. בכל ישעיה או ירמיה אין מועד.

נחכה שש אלף שנה אולי במקרה חלק יתממש, חלק. אז יגידו בפרט מסוים צדק נמשיך לחכות.

אבל הרמבם טען שלא יהיה עולם שונה. רק מי שרוצה 'ללמוד תורה יהיה לו עידן אושר'.

***"מה שהיה הוא שיהיה"

***כמו שנאמר למעלה בנושא עוף כפרי העץ, גם בנושא עידן האושר, נגיד אותו דבר: "שטויות לא צריך לקוות" לעידן שונה. חבל לבזבז זמן על מה יהיה בעתיד.

במקום ללמוד ספר חזון, ולנתח את הסדר, ובמקום להגיד יקרה אבל "באופן בלתי ידוע" כמו הרמבם, נכיר שספר חזון הוא ספר אשר בנצרות המקוריות לא נחשב קדוש מאלוהים, ורק מאוחר יותר הכניסו "כאילו לספרים הקדושים", כי זה מעניין לדמיין, אך זה רק דמיוני וגם היהודים לא עוסקים למרות שחיוני להבטיח שבעתיד יהיה משפט צדק וסדר.

לאור כל האמור: לא רק שלא צריך לעסוק בלדמיין/ללמוד ספרים בנושא הקץ, ועידן האושר, כי מה יהיה בעתיד "מה שהיה הוא  שיהיה" אלא בעיקר: חשוב ללמוד מה ששימושי לדור זה: תשתית מידע לעסוק ולשפר טכנולוגיה של דורינו.

כמו שהרמבם העניק תירוץ בנושא זה, שלא נדע בדיוק מה ימות המשיח, כי לא נדע את הסדר ולא כיצד יתממש המצב, בכך העניק תירוץ לא לעסוק בנבואות של ימות המשיח, כן העניק תירוץ לא לעסוק במהות של האלוהים. יה מהו? לא רק מי שלא למד לא יודע, אלא גם אם ילמד השכל של אדם לא יכול להבין, כך טען, לכן חבל על המאמץ המבוזבז שלא יניב ולא יגיע לפרי. כן בנושא זה של העידן האושר לא נדע בדיוק ולא נדע את הסדר-

**הנוצרים אכן מתווכחים מהו הסדר! וכל אחד בסיכון אולי מה שהוא הציע, לא הסדר שיופיע. דואגים? הם לא מפחדים מזה, שימצאו שטעו, כי יודעים שכל האפשרויות שמציעים... לעולם לא יתממש, ואין סיכון שימצאו שאני או האחר טעו.

מה שהיה והא שיהיה. בעצם הפתגם הזה הוא דווקא ציטוט מספר קהלת אם הוא ספר טוב הוא מפריך את ספר דניאל וכאי להוציא מהקובץ ספר דניאל שטוען המתים יחיו ויהיה צדק כי מה שהיה הוא- שיהיה.

נכתב על ידי נועם טל , 9/3/2017 14:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כעס הוא מידה רעה=פגם- לא?


המחזירים בתשובה מנסים לשכנע את השואלים, שהיהדות כל כך "טוב ויפה" תראו אומרים 'יש מסר לא לכעוס' כאילו כעס הוא פגם.

האומנם? אלוהים כועס המון. התורה אומרת הרבה פעמים "חרון אף, חרה אפי" הרבה כעס וזעם שאלוהים כועס.

אז מה? יש גם מצוה 'והלכת בדרכיו' לעשות דומה לאלוהים, אם הוא מגלה, דווקא בתורה, שדרכו לכעוס, מה רע שאני כועס? בתרבותינו מבינים שרע לכעוס בגלל זה הדתי לא מייצג את דתו להיות כמו אלוהים- אשר כעס, כי התורה נכון- רק כדי למצוא חן בעיני החוזר בתשובה ולנצל את המצב לרע כי לא יודע עדיין את תוכן הדת הנוראית שנקראת יהדות.

אז נסדר את הנתונים:

שואל: האם זה רע לכעוס.

רבי: בודאי זה פגם. אסור לכעוס זה מידה רעה אפילו כתוב 'כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה'.

שואל: אלוהים כעס. [ובעצם אלוהים עבד עבודה זרה! לפי המורשת]

רבי: אלוהים לא כועס.

שואל: לא כתוב חרון אף?

רבי: זה לא בדיוק כעס.

שואל: אז נסכים שהתורה לא נכון.

רבי: התורה נכון.

שואל: אם כן אלוהים כעס והוא פגום.

רבי: אמרתי אלוהים לא כועס.

שואל: אם התורה לא נכון, אז אלוהים לא כעס.

רבי: נניח כי אלוהים מושלם בלי פגם.

שואל: אל אחר?

רבי מה? אין אל אחר!

שואל: אבל אלוהים של התנך כעס!

רבי: אתה מסתלבט עלי??

נכתב על ידי נועם טל , 9/3/2017 13:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: זכויות אדם , שירה , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועם טל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועם טל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ