לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חזרה לשרשים

לייצג את היהדות מההיבט של תורה שבעל פה בטעם חדש

כינוי:  נועם טל

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2017

חופשת "שבועות"


לפי לוח שנה של בתי ספר יש חופש בקרוב. אבל חופש של סבל כי אין תחבורה ציבורית בתאריכים 30+31 מאי וזה ימנע אותנו מלבקר ידידים או משפחה  כי קשה לחזור או קשה להגיע.

יש הרבה מה לערער בחג זה.

נניח רק לרגע שהתאריך לא שגוי.

מלמדים לדתיים שמלבד בישול דיני החג כמו שבת.

אומנם בספרי הלכה יש הרבה הלכות "יום טוב"  יותר מעשרים "סימנים" המיעודים לדיני יום טוב בכלל ולחג שבועות הדתי בפרט. אומנם איסור מלאכה של חג היה "בזמן בית המקדש" אבל דווקא לפי תורה שבעל פה "אין היקש למחצה" המלמד להשוות דין מצות מלאכה לדין זבח שעמו במועדים ובזמן שאין זבח אין מצות איסור מלאכה ולכן מוטב לקצר ולומר חג שבועות היה אסור במלאכה בזמן מצות זבח אבל משחרב בית המקדש אין זבח וכדין זבח אין מצות איסור מלאכה. 

זה יהיה תחליף ליותר מעשרים סימנים בספר הלכתי שולחן ערוך שיכלו לקצר לפי ההלכה של "אין היקש למחצה" ולפי היהדות חשוב לקצר בגמרא פסחים דף ג' ולכן טוב לקצר ולומר שאין איסור מלאכה כשאין זבח דווקא לפי ההלכה.

נהוג להתפלל תפילה מיוחדת בחג שבועות אומנם אין הלכה במשנה להתפלל תפילה מיוחדת במסכת "יום טוב" ולכן לא באמת יהודי להתפלל תפילה מיוחדת בחג שבועות כי היהודים המקוריים של זרם הרבני המקורי לא הקפידו להתפלל ולפי רב יהודה הנשיא אין הלכה ללהתפלל תפילה מיוחדת בחג שבועות.

יש מה לקרוא בתורה אומ נם דווקא אותה משנה לא הגיעה לספר הלכתי שולחן-ערוך לחשוף את השקר שמשקרים הדתיים לילדיהם- משקרים שהמשנה חשובה כי יש תורה במשנה מאלוהים אומנם נחשף שאין המשנה באמת רצון אלוהים ולכן לא קוראים מה שלפי הנחייה של המשנה ולמרותל שמהשנה ההיא "בלי שם" ולכן נקראת סתם משנה ורגילים לשקר הלכה כמו סתם משנה לא באמת עושים כמו משנה זו "למרות" שהיא בלי שם סתם כי שיקרו ולא באמת הלכה כסתם משנה.

אין תפילה מיוחדת ואין במסכת יום טוב לקרוא הלל במועדים.

נהוג לאכול גבינה אבל אין הלכה לחייב אכילת גבינה.

נהוג לא לשיון בלילה אבל רבני דורות המשנה ורב יהודה הנשיא לא הקפידו בכך ולכן לא באמת מנהג יהודי. גם שינוי בהרגלי השינה עלול להשפיע על ימים הבאים.

מניסוני הייתי ער בליל של חג שבועות ובהגיע בוקר לא יכולתי להתפלל כי הרגשתי עייף. זה סבל כאשר מגיע עייפות בבוקר ונאלצים לקרוא תפילה ארוכה אשר מתברר ששיקרו כי כנזכר אין הלכה להתפלל תפילה מיוחדת ביום טוב כנזכר.

לאור כל האמור חשוב לשמור מרחק מרבנים דתיים ומבתי כנסת. מוטב לישון כרגיל. ורק לאכול גבינה אם רוצים.

ראו במאמר הקודם בנושא "קיצור לשולחן-ערוך" עבור מועד "שבועות" אשר בעצם רק חופשה מבתי ספר להנחה שבתאריך הנכון. במאמר אחר ערערתי על הפרשנות וייתכן שלא התאריך הנכון ואין כאן מקום להאריך וראו מאמר הקודם בנושא קיצור לשולחן ערוך כי לפי היהדות חשוב "לעולם ללמד קצר".

נכתב על ידי נועם טל , 29/5/2017 10:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מועד "שבועות", קיצור לשולחן ערוך


מבוא: החנויות חזרו למכור לחם [חמץ]. גם עבר היום לציון מרד גטו ורשה [בשבילי יום שמח על הגבורה, מלבד בעת] הצפירה לזכור את הנרצחים ברצח ההמוני.

נדבר קצת על הצפירה הזאת, שבחודש ניסן ושוב בחודש אייר לציון אבלות על חללי צבא ישראל.

הדתיים והחרדים שניהם בפועל באבל "אפילו" בחודש ניסן, עבור תלמידי רב עקיבא. בפועל לא מסתפרים שער הראש, ראו בספר ילקוט יוסף, כי באבל אז, "אפילו" בחודש ניסן, איך חלק מהחרדים באבלם, מתעקשים לא להתאחד "יחד עם כל ישראל" באבל של הצפירות. אפילו אז יש אבלות לא להסתפר ואפילו לא לשמוע שיר- אבילות כל כך קיצוני, יש להם אפילו בחודש ניסן, איך אין רצון להשתתף באבל, ולעמוד בצפירה.

הרצון להיבדל מעם ישראל, לא להתאחד לעומת מה שיש קוראים בהגדה של פסח "יחד עם כל ישראל" אין לחרדים האלה. ואין תירץ שניסן חודש שמח כי הם בפועל באבילות, אפילו בחודש ניסן, כנזכר לא להסתפר ואפילו קיצוני לא לשמוע שיר, אפילו בחודש ניסן ואין צריך לומר בחודש אייר, שאין הרבה ימי מועד, ראוי להשתתף באבלות בצפירה של אייר כנזכר, וניכר רוע הלב להיבדל ולהיפרד משאר העם, בעצם לקרוע את העם.

עבר גם יום שמח יום העצמאות. מה קרה? בוטל השלטון הזר ועכשיו ההחלטות של יהודים לפי הנציגים שבחרו היהודים. הניצול לזה למשל פתחו הדלת לכניסה אשר בריטניה סגרה ובכך בריטניה מנעה הצלת פליטי השואה. אילו הפתיחה ההיא, שהתרחשה, הייתה מתרחשת בשנות הרצת ההמוני, היו ניצולים יהודים. לפחות עכשיו יש מקלט במקרה של רדיפת היהודים.

היום [עשירי מאי] שמעתי דתי מכריז "היום הוא פסח שני". האומנם? פסח הוא בחודש האביב האם זה באמת ניסן? שימוש המילה אביב במקרא "השעורה נוכתה כי השעורה אביב" היינו שביר כי יבש בשמש. וכן השימוש "אביב קלוי באש" היינו כדרך המקרא כפל הדבר במילים שונות. אז אביב המצב של אביב בסוף עונת אביב, שקוראים סוף חודש מאי עת קציר כי יבש ומאז בתאריך 14 לחודש פסח, נמצא תחילת יוני ורק חודש אחרי כן המועד של פסח שני. אם כן מלבד שהיום לא פסח שני כי רק חודש אחרי פסח של אביב הדתיים יאכלו חמץ כרגיל אפילו ביוני למרות שאז המועד של חג המצות של אביב.

נמצא שבעוד כמה שבועות המועד של חג המצות, ואז, הדתיים יאכלו לחם, במועד פסח של התורה- בעצם מורדים ברצון האלוהים, אשר אמר ברור מהי המילה אביב בספר שמות אך טעו לומר שעבר פסח והיום פסח שני.

למרות שנחשפה הטעות הואיל ואומרים שעבר פסח, נעסוק בחג שבועות שהוא המועד שאחרי פסח בספר ויקרא.

לפי ספר שולחן-ערוך יש הלכות בין ליל פסח לשבועות סימן 487.

**קיצור לשולחן ערוך

דיני הלל ותפילה [קיצור של סימן תפז-תצא]

סעיף א' במשנה פסחים, יש הלל עם כוסות, ואחרי הכוסות סוף הטקס, וסוף הלכות פסח, ללמד שאין שום הלכה נוספת, אחרי טקס הכוסות. למשל אין תפילה מיוחדת למחרת בבוקר, לא ברכת היום ולא הוספה על תפילה הרגילה, ואין צריך לומר תפילת ערבית רשות, לכן חסרה ממשנה פסחים, וכמו כן בימי חג המצות אין הלל ולא ברכת הבדלה, וכן בסוף כול יום טוב אין במסכת יום טוב, כשם שבעל ההלכה רב יצחק ריף, קרא למסכת שהתחילה במילה ביצה, אין הלכה לקרוא הלל ולא לברך הבדלה כי המשנה במסכת ברכות להבדיל, לא הלכה היא בימים טובים. ולפי ההלכה של ברכה שאין צריכה, הואיל ולא צריך לברך, אז לפי ההלכה נכון לא לברך ברכת הבדלה, כי נחשב חטא של ברכה שאינה צריכה. אפילו ביום רגיל דברים של מסכת ברכות נאמרו עבור "מי שרוצה להיות חסיד" לפי ההלכה במסכת בבא קמא, ולא כל אחד רוצה להיות חסיד, לכן לא היה צורך להגיד שפסח שונה, למשל שאין תפילין ואין תפילת ימי חול כי כמו ימים רגילים, גם בפסח, אין תפילין ואין תפילה.     סעיף ב'   אם חל טקס הכוסות בסוף שבת, אין צריך להוסיף ברכת הבדלה ולא ברכת נר ולא ברכת בשמים כי אין במשנה פסחים הלכה לברך, ולכן נכון לפי ההלכה לא לברך משום חטא ברכה שאינה צריכה. דווקא לפי ההלכה שלפיה, מברך על היום היינו ברוך אתה י' א' מלך העולם על יום הפסח, ואין רשות להאריך לפי ההלכה.     סעיף ג' בפני הבית היינו בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצות זבח ועמה מצות איסור מלאכה במועדים, אבל כשאין זבח אין דין מצות מלאכה, משום שאין היקש למחצה דווקא לפי תורה-שבעל-פה ועל כרחן מוכרח להשוות כי היקשן הכתוב. נמצא בין בחג המצות ובין בחג השבועות משחרב בית המקדש אין איסור מלאכה ומתאים מאוד שאין הלכה לברך הבדלה וכנזכר. הואיל ואמרו רבותינו זל' לעולם ללמד קצר, בגמרא פסחים דף ג', לכן חשוב לקצר מדברי שולחן-ערוך, הלכות יום טוב, ולהגיד שאין איסור מלאכה בימים טובים, אלא בפני הבית אבל לא משחרב בית המקדש כנזכר.     סעיף ד' אף שיש מצוה לברך על היום בחג פסח היינו רק כחלק מטקס ארבעה כוסות, אבל בחג שבועות ובחג הסוכות וביום אחרון של חג המצות, אין הלכה במשנה מסכת סוכה ולא במשנה מסכת יום טוב, לברך על היום, והואיל ולא צריך לברך לכן לפי ההלכה של ברכה שאינה צריכה, הואיל ולא צריך לברך, נכון לא לברך משום חטא של ברכה שאינה צריכה דווקא לפי הלכה.     סעיף ה'   כתב שלחן-ערוך לקרוא משני ספרים, אבל מקורו אחרי חתימת התלמוד בידי רב אשי, וכבר פירסם רב אשר-ראש כלל הלכתי שאין גזרה אחרי רב אשי, ובכך פסל דינים שאחרי התלמוד, וכן כל מה שאחרי התלמוד לא הלכה, לפי כלל ההלכה הנזכר אשר פירסם רב אשר-ראש, ולכן יכלו לקצר אחת עשרה הלכות שבשולחן-ערוך, וחשוב לקצר כנזכר.

דיני חג שבועות

סעיף א' בפני הבית היינו בזמן שבית המקדש עמד, היה זבח ועמו מצות איסור מלאכה, אבל כשאין זבח אין דין מלאכה, מפני שאין היקש למחצה דווקא לפי תורה-שבעל-פה, כי "על כרחן מוכרח" להשוות הדינים כי היקשן הכתוב יחד. הואיל ואמרו זל' לעולם ללמד קצר, לכן חשוב לקצר כאן וגם בהלכות יום טוב ולומר בקצרה שאין איסור מלאכה משחרב בית המקדש וכנזכר.   סעיף ב'  טוב לקרוא חמשה, היינו חמשה פסוקים כי כלל הלכתי 'תפסת מועט תפסת', והם מפרשת מועדות של תורה כוהנים. אף שאביי אמר שאפשרי להתעלם ממשנה זו, רק נכון במה שהמשנה לא מן השמים ואין תוכן המשנה מה שמסר אלוהים, ולכן יכול היה להחליף, ולא לקרוא מה שבמשנה זו וכן בכול משנה לא רצון האלוהים, ובנוסף ניכר שאין הלכה כסתם ונחשף שקר נוסף שמלמדים הלכה כמו משנה בלי הנקראת סתם משנה ואילו הלכה כסתם היה צריך אביי ללמד כמו המשנה אומנם באמת אין הלכה כסתם וכן כל משנה בלי שם אין הלכה כסתם, ועדיין בפרט זה מתאים לקרוא משם, כמו במשנה זו כי מתאים, בין בחג המצות למרות שכנזכר אין חובה במסכת פסחים, וכמותו בחג שבועות. כנזכר אין הלכה לקרוא הלל ביום טוב מלבד ליל פסח וסוכות אבל לא בכול יום טוב. כנזכר אין דין מלאכה. אפילו ספר שולחן ערוך לא כתב לשנות את הרגלי השינה אלא יישן כרגיל ולא כדתיים בדור שלנו כי אין הלכה ללמוד כול הלילה.

דיני יום טוב (לסימן תצה'-תקכט')

סעיף א' בפני הבית היינו בזמן שבית המקדש עמד, היה זבח ועמו מצות איסור מלאכה, אבל כשאין זבח אין דין מלאכה, מפני שאין היקש למחצה דווקא לפי תורה-שבעל-פה, כי "על כרחן מוכרח" להשוות הדינים כי היקשן הכתוב יחד. הואיל ואמרו זל' לעולם ללמד קצר, לכן חשוב לקצר כאן וגם בהלכות יום טוב ולומר בקצרה שאין איסור מלאכה משחרב בית המקדש וכנזכר.

תמו הלכות יום טוב והלכות מועד שבועות

יש הרבה זמן עד יום הדתי תמוז לכן אפשר לחכות.

נכתב על ידי נועם טל , 10/5/2017 18:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצות לא תרצח בביקורת


למרות שרעיונות ההומניזם חשובים הם לעצמם, חשוב גם כן להתבונן ברעיון הדתי של "לא תרצח" ולזהות שמיותר הוא וכדאי להחליף אותו, ביחס טוב בין אדם לאדם של ההומניזם. אף דחוף להחליף כאשר אבאר לפשוטי העם ולאינטלקטואילים יותר.

בפשטות, הפתגם "לא תרצח" נדמה לנו שהוא "ביטוי שלם" לא חסר, ונדמה טוב. נניח רק לרגע שטוב. עדיין מעט טוב לא מצדיק פרט [או פרטים או ספר] בעייתי או רעל. לדוגמה לפי התורה, אם בני יקלל אותי, העונש של חכמת אלוהים הוא, "מות יומת" וזהו עונש לא מוצדק על דיבור, אפילו אם יש בספר גם רעיון לא לרצוח, אינו מטהר ולא מצדיק את הספר, כי לא מבטל את "מות יומת" שגם באותו ספר. בעצם נחשף שרעיון לא לרצוח של התורה הוא רעיון מצומצם מדי. מלבד סיפורי השנאה של התורה לדוגמה סיפור יוסף ואחיו שמוטב לשכוח ולא לשמור.

כאשר ניפרד מספר בעייתי שבו רוע או רעל, עדיין נמצא "יחס טוב בין נפש לנפש", בחוקי המדינה ובמערכת הומניזם אשר במרכזה "האדם" היינו האדם האחר שהוא את/ה או אני.

ההומניזם לא רק חשוב אלא הוא תחליף ראוי לספר התורה של מקרא של היהדות, אשר מוטב להיפרד ממנו.

אם בעיניך הפתגם "לא תרצח" הוא ביטוי שלם אז את/ה מהרוב הממוצע. ודי להתבונן בפסקה הקודמת להבין שהרעיון הדתי הוא בעייתי וזקוק להחלפה היינו שהומנזים התחליף הראוי במקום של תורת היהדות.

*עכשיו לאינטלקטואלים.

אם בעיניך הפתגם "לא תרצח" הוא ביטוי שלם, אז את/ה מהרוב הממוצע. ודי להתבונן בפסקה הקודמת, נא לעיין בו במטרה להבין שהרעיון הדתי הוא בעייתי וזקוק להחלפה היינו שהומנזים התחליף הראוי במקום של תורת היהדות. ככה נבדוק את הממוצע.

מי ששם לב שהפתגם חסר, עבורו ההמשך המפורט.

משל למה "מצות לא תרצח" דומה? למורה שהוסיף לחובת המטלה "אל תאחרו" להגיש לי.

הכיתה ברובה רגילה להחליט לא לאחר את הגשת המטלה, עד שתלמיד בעייתי מעיז לשאול: "אם מישהו כן יאחר?  מה תעשי? להוסיף עוד מטלה או משימה אשר גם אותה לא נעשה?"

כן הדבר במצוה דתית זו, אפשרי לשאול: "אם מישהו ירצח, מה עונשו?"

הביטוי בעצם חסר.

המענה בתורה-שבכתב=ספר התורה שהוא כמגילה בבתי כנסת של דת היהדות, היא "מכה איש ומת, מות יומת" פרט אשר אפילו מנהיגי הדת אוהבי תורה פסלו כי אמרו "פעם בשבעים שנה" ולא כל פעם שיש רוצח, נמצא שהמסורת עצמה הכירה ברוע של ספר התורה כי אם יש שני מקרי רצח, הכירו רבני הדת שלהרוג שני הרוצחים כנאמר בתורה זה רוע. ואוסיף: אפילו "פעם בשבעים שנה" הוא דין בעייתי, כי אז השופט עושה את אותו מעשה הפסול 

שהמורשע נאשם בו. בסיבה זו דחוף להחליף את רעיונות התורה ושל המקרא של היהדות  ברעיונ ות ההומניזם.

ועכשיו יש מענה כי פעם הגיבו, בהזכרת מצות הדת לא לרצוח, לדבריי שאמרתי "לפי רשי בספר שמות, שכתב "אין לי אלא אותו הדור", היינו שהמצות הן לזמן קצוב ומוגבל, ומאז עבר זמנן של המצוות כמו חוזה שכירות שלא מחייב כאשר הזמן עבר, [אף דומות מצות לחלב שפג תוקפו והסריח] מלבד אם יש במצוה פרט שהמצוה "לדורות" כמצות שמירת יום פסח", עד כאן דבריי, ואז הגיבו "אם כן מה מצות של אדם לאדם?" אז האמת היא שבודאי מצות "לא תרצח" לא נאמר בו לדורות, ולכן חקקו המחוקקים שבכל מדינה, כולל מדינת ישראל את חוק עונשים, להעניש את מי שרוצח, ובמיוחד יש צורך לחקיקה אם אדם החליט לא להיכנע לתורה.

טענה דומה משמיעים כאשר אני מדגים שהתורה ספר של תוכן שגוי. אז שואלים: תראה יש פרט טוב לא תרצח- כאילו זה מצדיק את הרע? אז זהו שלא מצדיק את הרע. יש כאן כמה שיקולים שאם נתבונן, נראה את הרוע של מצות "לא תרצח" של הדת.

נתחיל ברעיון חילוני- "לא צריך דת ללמד לא תרצח" כי רעיון ההומניזם מייתר ואף שיפר כבר, את הרעיונות הדתיים ביחס אדם לאדם.

עכשיו נעבור ל-"חזרה לשורשים" יש רעיון של "פשיטא" בהלכה היינו שמוטב לשתוק בדבר פשוט וידוע. לכן ניישם ברעיון הדתי הזה של "לא תרצח" פשיטא- בודאי ידוע שחמור מאוד להרוג, ולכן "פשיטא" היינו שראוי לפי ההלכה לשתוק ולא ללמד כי יכלו לשתוק, דווקא לפי שיקול הדתי של פשיטא, אלא שדת המאפשרת הרבה הרג ואלימות, שם האילוץ להגיד אסור לרצוח ונמצא שעצם הרעיון הדתי של "לא תרצח" בעצמו, הוא כתם ביהדות שלא היה "פשיטא" לאפשר לשתוק ובוודאות לא מצדיק את כל הספר בגלל פרט אחד מוסרי, אשר אמור להיות מיותר.

בנוסף "איכשהו" הרעיון הדתי לא לרצוח, עדיין לא מנע את הרעיונות הדתיים "מות יומת" למשל אם בני "יקלל אותי" דינומות יומת, כאילו זה עונש ראוי ולא נוגד את לא תרצח איכשהו- ונמצא שהרעיון הדתי "לא לרצוח" הוא "מאוד מצומצם מדי" עד שזקוק מאוד ובדחיפות, להחליף את הרעיון באמירה כללית יותר אל תהרוג אפילו את האשם.

נכתב על ידי נועם טל , 3/5/2017 17:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בר מצוה רעיון בעייתי


חשוב לשמור כאן פרט במסורת, כי רק מפרסמים את הציטוט "בן יג' למצוות"כאילו ככה הגיל, אומנם חשוב לשמור כאן את הפרשנות המסורתית שבתלמוד בבלי גמרא נדה דף מו עמוד א' ציטוט: "בן י"ג שנה ויום אחד, אפילו שאינו "יודע להפליא", נדריו קיימין, היכי דמי, אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא אלא לאו דאייתי שתי שערות" היינו שגיל 13 שנה תלוי- במצב הגוף. אם יש סימן של 2 שערות באבר המין, נחשב גדול אבל אם הנער ראה שאין לו, הוא נחשב קטן ולא באמת חייב במצוות ולא באמת "בר מצוה". כי לפני שצמחו 2 שערות קטן הוא "אפילו" בגיל הזה.

ייתכן מאוד שהמשנה לא התכוונה לעשיית מצוה, כי לא כתבו במשנה "לעשות" אלא ההקשר שם "לימוד" כמו בן חמש ועשר למשנה ולמקרא, בודאות הכוונה ללמוד, וכן עניין 'בן יג' ללמוד מצות' ובן יח לחופה גם כן ללמוד נושאים של חופה ולא לפני. 

אם יודע שאין לו שערות כנזכר, קטן הוא דווקא לפי ההלכה, ולא באמת "בר מצוה" היינו לא באמת חייב במצות. 

אם אומר שיש לו שערות לא נאמן, נגד החזקה שעדיין קטן הוא.

לכן התאריך לא קובע ואפילו יש "חזקה" שבגיל יש שערות עדיין הוא בעצמו יודע אם יש שערות או לא ולכן יודע שבלי שערות קטן הוא. עד שיבדקו? זה מגעיל ששני עדים יבדקו את אבר מין של הנער לראות אם יש שערות שם. ככה מדינת הלכה- הלכה המדינה לזבל. בודאי די שהוא יודע אם הוא קטן אז לא חייב במצות עדיין.

יש שאמרו "מי שמגיע לגיל, חזקה שיש שערות" אבל זה רק לדין מיאון כאשר פירשו בגמרא שם, וגם רק אם לא בדקה, אבל הנער יודע אם יש שערות, ולכן אם אין שערות, קטן הוא. דין "חזקה" של דת היהדות באמת מלמד "שנשאר קטן עד שרואה שיש שערות" ולכן אפילו ספק נשרו, החזקה תכריע שלא היו שערות. וכנזכר דברי רבא "רק עבור דין מיאון" של נערה, בגמרא שם, ולכן דין החזקה שקטן הוא עד שיראה שצמחו שתי שערות אם יודע שאין שערות לא באמת בר מצוה בשנים בלבד, רק מסיבה כי מהשנה הייא, אז השערות, סימן נחשב כאשר ביארו ומצוטט. בכך יש דוגמה נוספת לתקלה של "המלמד הלכה מהמשנה מבלה עולם" היינו בגנות של בלייה כמו בגד בלוי כי מכביד, לפעמים אין שערות ובאמת לפי ההלכה קטן הוא ולא באמת חייב במצות דווקא לפי ההלכה עצמה מלבד השיקול החילוני לאפשר לו לבחור אשר לא מעניקים אלא דווקא לפי ההלכה עצמה אם יאין שערות לא באמת חייב במצות כי דינו  הוא קטן.

בנוסף אותה משנה לא נחשב בעיני הרבנים "רצון אלוהים לחופה בן 18" ולא כתורה מסיני כי המשנה של הרבנים, ותמוהה להגיד עבור בן 13 פרט זה חיוב כאשר אותה משנה נפסלה, כי המשנה לא רצון אלוהים אלא מרבנים ונקרא "מדרבנן" וכנזכר אין מלמדים הלכה ממשנה כי גנות מבלה עולם כי המשנה כמו בדיקת חמץ, תוכנה מרבנים.

בנוסף בספר בר מצוה של דור שלנו כתבו, שנחשב בר מצוה לענין "עונש מכות" וזה דבר שראוי לפרסם, כדי שנדע שדת היהדות היא אכזרית ולא "לחזור בתשובה" לדת שבה מכים את החוטאים.

נכתב על ידי נועם טל , 3/5/2017 16:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: זכויות אדם , שירה , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועם טל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועם טל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ