לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חזרה לשרשים

לייצג את היהדות מההיבט של תורה שבעל פה בטעם חדש

כינוי:  נועם טל

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2017

פירוש דרכי נועם לספר שולחן-ערוך-אורח-חיים


מבוא: ספר שולחן-ערוך נכתב בשיטת חיבור של דעות מרובות מספרים מרובים. פגם זה גרם לרבנים כמו מהרם' להתנגד לספר. בנוסף הרעיון של הסמכות של הספר בא מרעיון של הסכמת שלושת המנהיגים רב אשר ראש', עם רב משה רמבם' עם רב יצחק ריף' הסכמה שבאמת לא קיימת בספר ההוא כי כמעט כול פרט בתוכן הספר בלי הסכמתם.

שיקול אחר הוא מה מקורי בזרם הרבני של ההלכה. רק מה שבא מהמשנה הוא באמת מקורי ואז צריך לבדוק אם חיצוני או בתוך הלכה לפי שיקולי ההלכה. בדור שלנו ידוע להגיד "דעת יחיד" כדי להרחיק דעה מעשיית רעיון של דעת יחיד. רק יש יתרון כשיש הסכמה כנזכר הסכמת שלושת המנהיגים והוא שיסכימו על מה שאיננה דעת יחיד.

שיקול נוסף הוא הסדר כי הסדר כמו של ספר ארבעה טורים והסדר שבחר בעייתי ואומנם בספר כמו קיצור לשולחן ערוך תיקנתי את הסדר, ועדיין פירוש עליו אני נאלץ לכתוב לפי הסדר הגרוע.

סימן א'הלכות הנהגת אדם בבוקר (א'-ז' לפי סדר טור)

"סעיף א' יתגבר כארי לעמוד בבוקר וכולי" דין זה תמוה כי ידוע "פשיטא" שצריך להתעורר, וגרוע עוד יותר שפירש את הרעיון מהמשנה "יתגבר כארי" במה שברור וידוע כאשר הרעיון ההוא בא ממסכת אבות אשר תוכן מסכת אבות כבר הוגדר בגמרא בבא קמא "מאן דבעי" מי שרוצה יעשה את הדברים של מסכת ברכות וכן של מסכת אבות ולא כול אחד רוצה ולכן מלבד שראוי לקצר במה שלא לכולם כמו הדברים של מסכת ברכות ודברים של מסכת אבות אשר " מי שמבקש ורוצה להיות חסיד יעשה" ולא כול אחד רוצה להיות חסיד, גרוע עוד יותר שלא מתאים להקשר של "חסידות" להתעורר ולאור כול האמור "יתגבר כארי" תהא משמעותה מה שתהא כדאי לקצר כדי להגיע לפרטים שהם עבור כולם כי של מסכת ברכות ושל מסכת אבות כנזכר לא כול אחד "רוצה".

סעיף ב' המשכים וכולי פרט זה וכן כול הפרטים עד סוף סימן ז' לא מקורי ורב יהודה הנשיא לא כתב להקפיד בהם ולא נחשב יהודי אפילו כי רב יהודה הנשיא לא כתב להקפיד בהם ולכן מוטב לקצר עד הלכות ציצית.

סימן ב' הלכות ציצית (ח'-כ"ד)

כד' לא חייב באמת לא חייב! לפי ההלכה עצמה כאשר אבאר.

 

, הלכות תפילין (כ"ה-מ"ה), הלכות ברכות השחר ושאר ברכות (מ"ו-נ"ז), הלכות קריאת שמע (נ"ח-פ"ח), הלכות תפילה (פ"ט-קכ"ז), הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים (קכ"ח-קל"ד), הלכות קריאת ספר תורה (קל"ה-קמ"ט), הלכות בית הכנסת (ק"נ-קנ"ו), הלכות נטילת ידים (קנ"ז-קס"ה)

 

נכתב על ידי נועם טל , 15/11/2017 12:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ספר שמות+ספר ויקרא מהדורה 2017


מבוא: כאשר עורכים ספר שמות שהגיע לידינו, ישנם הרבה שיקולים כאשר הסברתי במאמרים אחרים בבלוג ולכן רק אקצר הפעם להזכיר את השיקול של ספר ירמיה. לפי הנחות דתיות ירמיה הוא נביא טוב מהנביאים הטובים ודבריו "נאמרו באמת" ולמרות דבריו הדתיים קוראים מדבריו בכלל ובפרט הקטע הרלבנטי בבית כנסת, ככה אני הכרתי את הציטוט כי קראו בבית כנסת כי הציטוט טוב ואז לפי הציטוט משה הוא נביא שקר שהביא מסר שקרי בשם אלוהים אשר טרח להכחיש את המסר.

לכן כאשר מבצעים עריכה על ספר שמות חיוני לקחת בחשבון את ההכחשה וכול מה שנוגד את דברי ירמיה להחסיר בעריכה בפרט ולהכיר בכלל שספר שמות לא ספר אמין.

בנוסף יש הרבה פרטים בעייתים נוספים למשל מכשפה לא תחיה. בעולם המערבי יש לחץ חברתי להאמין שאין כישוף אומנם מהגישה הדתית אם אלוהים אמר שיש מכשפה, אז המכשפה שונה מאשה רגילה ויש כוח ובכך נחשף פגם בספר שמות כי אם יש לה כוח איך מבקשים להרוג אשה עם יכולות קסם וכישוף. ניסיון להרוג מכשפה יש רק שתי תוצאות אפשריות 1 ניסיון להרוג מי שבאמת מכשפה ואז יש לה כוחות וכישלון או 2 ש-"הצליחו להמית" ובכך בעצם התברר שלא מכשפה הייתה ובעצם רצחו את מי שלא מכשפה וזה נגרם מהרעיון הפגום הזה כי את מי שהרגו לא מכשפה כי ביצעו רצח בניסיון לקיים צו זה על מי שלא מכשפה כי אילו הייתה מכשפה, אז יכלה להציל את עצמה בכוחות כישוף לכן הרעיון נוגד את עצמו שכישוף אמיתי, מתברר שהרגו את שלא מכשפה  והרצח נגרם מהצו הזה, ובמיוחד אם כישוף לא אמיתי אז רצחו אפילו לפי התורה כי לא הרגו מכשפה אלא רצחו אדם רגיל. דבר כזה צריך לטפל בעריכה כי יגרום ניסיון להרוג את מי שחשוד בכישוף ואז רק יצליחו לרצוח מי שלא מכשפה.

בנוסף גם אם נניח שמכשפה נחשבת "אשם במשהו" למשל לשנות צורה ולגרום הפרת ברית נישואין עדיין לא צדק להרוג את האשם רחוק מאוד מצדק. יש סיפור בריטי עתיק שמכשף יכול לשנות צורה ולשכב עם אשה נשואה, איזה עונש? ראוי לונש אבל איזה עונש לא למות זה רחוק מצדק להרוג אדם שלא הרג.

ובדומה גם הרבה דברים/פרטים אחרים בספר שמות הם זלזול בערך חיי האדם למשל לא צדק אם בני יקלל אותי האם "ראוי למות" גם אם בפועל לא אהרוג אותו האם הדעה נכונה? לפי התורה ראוי בני למות... אומנם זה לא צדק אלא רחוק מאוד מצדק להרוג את בני על דיבור. אז אם אני הבן אני רוצה להתחמק מעונש, ולא מצליח לראות שאלוהים נכון שראוי למות... אומנם אני האב אני רואה שלא ראוי שבני ימות על כך.

אדם דתי יסמוך על רצון האל אם יכול יבצע להרוג את בנו ואם החילוניים מונעים ביצוע לפחות יאמין שנכון שראוי בנו למות... אבל אני אוהב את בני אני "לא רוצה להרוג אותו אפילו" כאשר קילל אותי אז ראוי לעונש אבל עונש אחר, לא למות. ומהו העונש לפי התורה? ראוי למות וזה נוראי ובסיבה זו אני מגנה את התוכן וכן את "כול מי שלא מוכן לערוך" את ספר שמות. הדרך היחידה לעצור יהודים המאמינם ברעיונות הנזכרים שנכון להרוג את בני ואת מכשפה אשר כנזכר אם כישוף אמיתי לא יכלו ורק ירצחו את מי שלא מכשף, היא בתא הגז ואת זה אי אפשר ליישם כי לא חוקי בינתיים.

אז עלי לערוך מהדורה בלי עוול במשפט. אבל לא מספיק לקצר את הפרטים הרעים הנזכרים לבדם כי צריך להגדיר את העיקר של הספר. ובזה זיהוי העיקר יש שתי הצעות. חיצונית ופנימית.

לפי הפרשן הרבני רשי העיקר הוא החלק "המעשי לעשות מיצוות" למשל זבח פסח לדעתו והרעיון בכלל מתייחס למיצוות. אומנם כנזכר "אם ירמיה נביא אמת" והרבה יהודים מאמינים שיש אלוהים אז מתאים שנכבד את דברי האל בירמיה פרק ז' שאלוהים הכחיש ואמר "לא צויתי זבח ושרצוני שאתם תאכלו את הבשר" זה צריך להופיע בספר שמות. לפי אמונה זו שביהדות, נמצא שהרס בית המקדש הוא הישג שבמקום לשרוף כבשים יאכלו בשר בדיוק כרצון אלוהים בפי ירמיה שאמר אתם תאכלו כי לא ציויתי, לכן בעריכה לטפל בעיקר כי התוכן של ספר שמות מדגיש את מבנה "משכן" באריכות רבה להדגיש שהוא העיקר וששם מזבח מקום זבח, כאשר האמת היא שלא ציוה זבח. ולפי ירמיה הצו הוא משהו אחר "אמונה". בסיבה זו חשוב לקצר כול מה שלפני האמונה שבפרק עשרים... שיקול נוסף אני מעביר לנספח.

 ***הואיל והעיקר לפי המורשת היהודית הוא 1 המשכן כניכר בספר שמות שהדגיש באריכות את המשכן של זבח, וכן בדברי הפרשן הרבני רשי זבח העיקר אך לפי היהדות עצמה אלוהים הכחיש ואמר לא ציויתי זבח כנזכר מספר ירמיה פרק ז',  בסיבה זו חשוב לטפל בעריכה. ולהדגיש מה שירמיה אמר שהוא העיקר. האמונה.

יכלו לקצר והיו צריכים לקצר בכול מה שלפני האמונה בפרק עשרים ולא להאריך עשרות עמודים של סיפורים יכלו לקצר והיו צריכים לקצר כי שיטת החינוך לפי המורשת היהודית היא לעולם ללמד קצר ובמיוחד כאשר מעכב מלהגיע לעיקר.

למרבה המזל כבר החליט יהשוע את האופן לקצר.

***ספר שמות וגם ויקרא מהדורה מתקונת

1 יַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם. 2 מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דיברו אל פרעה. 3 היו מגפות במצְרַיִם. 4 אֲבוֹתֵיכֶם יצאו מִמִּצְרַיִם לים סוף. 5 וַיִּרְדְּוף חיל מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים. 6 וַיְכַסֵּה הים את חיל מִצְרָיִם 7 וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים. 8 אלוהים ציוה אמונה להיות לבני ישראל לאלוהים [השלמה מספר ירמיה פרק ז'] 9 ואלוהים אמר לא צויתי זבח על כן איכלו אתם בשר עולותיכם וזבחיכם". סיום ספר ויקרא.

*ככה מגיעים מהר בלי עיכוב להעיקר שלפי ספר ירמיה הוא האמונה. ומה שאחרי אמונה בספר שמות כולל גם ספר ויקרא החליט יהשוע לקצר עד סיפור האמורי. חשוב לפי שיטת החינוך של המורשת היהודית לעולם ללמד קצר לעולם, ובמיוחד לא להאריך במה שמונע ומעכב להגיע לעיקר.

הערה: למזלי לא השקעתי הרבה זמן בספר שמות אומנם השעות שהשקעתי בו בבית ספר היו במה שמנע ממני ועיכב אותנו בכיתה, למשך חודשים לא הספקנו כול השנה להגיע להעיקר שלפי ספר ירמיה הוא האמונה כנזכר. ולכן חשוב לקצר במה שלפני מיצוות האמונה. ומה שאחריה גם לקצר כי החלק של זבח חשף אלוהים שלא ציוה וכן השיקול של ספר יהשוע לקצר בין סיפור הים לבין האמורי. 

הערה:  פגם נוסף הוא שלפי ספר יהושע היה חושך "אפלה" אך לפי ספר שמות היה ענן שהאיר את הלילה לכן מוטב לקצר את החלק הבעייתי כמו הכותב תזה המנחה אומר למחוק את החלק הבעייתי ככה הדבר הזה. זה אומר אור וזה אומר חושך בעייתי לכן מוטב לקצר. ונשאר משיקול זה אחרי עריכה פחות בעייתי. ובכשלושים מילים ובהסרת התוכן, אשר קבע ירמיה בנבואה שהתוכן שקרי נשאר רק כשלושים מילים ובלי כול הזבח בספר ויקרא הצלחנו להגיע מהר להעיקר. ומצאנו שכול ספר ויקרא עם ספר שמות כמו ספר יהושע מוטב לקצר בשלושים מילים.

נספח: שיקול נוסף כול מה שבספר שמות קודם היינו "לפני מתן תורה" שונה לפי תורה-שבעל-פה מבשנה פסחים וכן ניכר במרא עצמו כי נכפל צו חג פסח גם אחרי מתן תורה ללמד שלא מספיק צו שלפני מתן תורה כי קודם מתן תורה בחודש השלישי שונה כמו שאמרו במשנה פסחים לא לעשות מה שהיה בפסח מצרים וכן כול מה שלפני החודש השלישי של הר סיני וולכן ראוי לקצר בכול מה שלפני חודש השלישי. 

נכתב על ידי נועם טל , 13/11/2017 22:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ספר בראשית מהדורה 2017


מבוא: במאמרים, קודם בבלוג זה הסברתי שלא ראוי למקם ספר בראשית בהתחלה של קובץ ספרי המקרא.

נולדנו לתוך עולם בו מדפיסים את ספר בראשית ראשון בקובץ ויש שיקולים שמוטב לפסול את יחס הזה לספר בראשית ואפילו לבצע בו עריכה. העליתי כמה מהדורות טובות אם דגשים על פרטים שונים.

אומנם כאשר מבצעים עריכה חשוב להגדיר מה החלק החשוב בספר.

אם שמים דגש על המוסרי לא להכאיב אז העריכה תתמקד להכין ספר איכותי בלי תכנים רעים ואכזריים למשל במהדורה החדשה לא יופיע משהו שיעודד בריתמילה אשר יכאיב לתינוק כי זה לא מוסרי להכאיב למישהו אומנם ייתכן שראוי לקצר הרבה יותר מזה כי צריך להגדיר מהו העיקר של ספר בראשית.

הספר עצמו מדגיש מי חשוב בו. מלידת אברהם עד מותו רק חצי הנפח לעומת הנפח מלידת יוסף עד מותו. להראות מי העיקר של הספר רואים שיוסף העיקר ואז השאלה מה חשוב ביוסף? אבל ראשון קצת סטטיסטיקה. באחוזים החלק של אברהם משמעותי 21% באחוזים [10/47] ובמהדורה אחרת 28% [21/88]  לעומת יוסף 47% כמו 22/47 כפול וכן 40/88 שהוא 45% כמעט כפול משל 28% ובממוצע של שתי המהדורות 25% אברהם לעומת 46% יוסף כמעט חצי הספר. כי יש רק שתי דמויות שעליהן יש הרבה סיפורים יוסף ואברהם [וכל השאר הרבה פחות כי לא חשוב] ומביניהן רק יוסף יש הכי הרבה. והוא בסוף... נמצא שאם מתחילים "מההתחלה של הספר" יקח הרבה לימוד עד שמגיעים ליוסף ולאור תוכן הספר יוסף הוא העיקר ודווקא אל העיקר לא מגיעים עד אחרי הרבה לימוד בבית ספר שלי כיתה ג כולל קריאה כסדר מגן חובה שלוש וחצי שנים עד שמגיעים לעיקר של ספר בראשית אשר לפי רשי שהוא פרשן רבני טוב גם מיותר כי העיקר משהו אחר לפי הגישה של הרבנים.

***כואב לי כיום לזכור שלקח לנו המון שנים להגיע לסיפור יוסף כי לא ידענו שהוא העיקר של הספר והשקענו כול המאמץ במה שהיה שולי הן לפי שיטת הפרשן הרבני רשי והן ממה שהספר עצמו מלמד.

עסקנו מהתחלת ספר בראשית המון זמן למשך שנים לפני שהגענו ליוסף ולאור השיקול שהספר עצמו הדגיש את יוסף בתור "העיקר בספר" עסקנו המון במה ששולי ופחות חשוב שנים... ויכלו לבצע עריכה שהדמות העיקרית שהיא יוסף יופיע בהתחלה ואז לספר קצת על אביו וגם זה יותר מדי כי שם אביו של יוסף בעייתי. עכשיו לשאלה מה חשוב בסיפור יוסף?

למרבה המזל כבר יש מקור אחר בספר יהושע "להגדיר עבורינו מהו החלק העיקר" והוא ההפרט שהלכו למצרים ולכן אחרי שמחברים ומוסיפים יחד שני הדברים נמצא תוצאה וסכום קטן מאוד שראוי לחבר לספר אחר ולהגיע מהר לספר שמות שהוא העיקר לפי רשי כי לא רק שאל למה אלא קבע "לא צריך" את התוכן של ספר בראשית ואפילו התירוץ שהביא לעסוק בספר בראשית אין להאריך בו כי פסל הרמבן את התירוץ ההוא ונשאר "לא צריך" ואז יכלו כי אפשרי לבצע עריכה לפי השיקולים המודגשים בספרי המקרא והנה עוד מהדורה המבוססת על שיקלוי המקרא. והיו צריכים לקצר כי שיטת החינוך של המסורת היהודית היא לעולם ללמד קצר לעולם.

ספר בראשית מהדורה 2017

פרק א' פסוק א' [הערה לא הספר הראשון ולא יתחיל במילה בראשית לאור שיקולים במורשת היהדות אלא יחובר לספר אחר אולי רות? אולי שמות אחרי עריכה יש כמה אפשרויות טובות יותר ממה שהגיע לידינו] 1 אלה תולדות יוסף בן יעקוב. 2  יעקוב הוליד את יוסף ואת אחיו. 3 יעקוב הוא ישראל. 4 יעקוב ובניו ירדו מצרים. +סיום ספר בראשית ובו ארבעה פסוקים.

ואז במקום האריכות יש את העיקר ומיד מגיעים לספר שמות אשר יותר חשוב לפי הפרשן הרבי רשי ולקצר במה ששולי כי אפיללו חיבור מה שחשוב בספר יהושוע למה שחשבו בספר בראשית ביחד מעט ויכלו והיו צריכים לקצר לכן כואב כיום לזכור את הזמן הרב שעסקנו המון זמן ודווקא במה שמנע ועיכב אותנו מלהגיע למה שנחשב "עיקר" לפי שיקולי המורשת היהודית בעצמה.

נכתב על ידי נועם טל , 12/11/2017 13:02  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כואב שהנחתי תפילין בשביל... כלום אפסי


בנושא מיצוות "אות על ידך" [זוג תפילין]

הבדל חשוב בין אקדמאי חילוני לדתי הוא שלחילוני אין אינטרס לאסור את המותר כדי להיות קדוש יותר, כי רק החילוני מסוגל בלי הטייה ליייצג את המורשת כי זה לא ישפיע על המעשים שלו כי בתור חילוני הוא יודע שלא צריך לקשור תפילין "אפילו פעם אחת, אפילו פעם אחת".

אז בתור חילוני מרגישים שאין חיוב לקשור תפילין ובנוסף לזה בתור אוהבי אמת נבדוק מהו המידע שנמסר במורשת היהודית האם מתאים למה שהרבנים מלמדים או לא?

קל לערוך השוואה פשוטה ולראות ש-"המידע שנמסר במורשת היהודית" הוא בדיוק ההיפך ממה שהרבנים מלמדים לתלמידיהם הדתיים כי הרבנים לא מייצגים את המורשת היהודית. ראו בעצמכם המידע שנמסר במורשת היהודית בפרט שזמן מיצוות "אות על ידך" הוא בזמן חג פסח והזמן פעם בשנה כי נאמר ככה בספר שמות פרק יג' שבזמן חג פסח שאכלו מצה, אז נאמר אות על ידך ושהיא היינו מצות אות על ידך היא "מימים ימימה" שלפי הרבנים בדורות עברו פעם בשנה "משנה לשנה", אך הרבנים מלמדים את ההיפך "לא לקשור תפילין בחג פסח" מלבד שמרבים כול השנה הרבה פעמים בניגוד למידע שנמסר במורשת של תורה-שבעל-פה לא להרבות כי אמרו "תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת" ועוד הזהירו בהלכה עצמה לא לעושות "מיצווה שלא בזמנה" בסיבת ההלכה בל-תוסיף כי לא נחשב קדוש להוסיף אלא ההיפך נחשב רע להוסיף, ככה לפי המורשת ההלכתית בעצמה. אז למה לדבר על זה? כי האמת דבר חשוב וכי הרבנים הדתיים והחרדים לא מייצגים את המידע שנמסר במורשת היהודית. רק אקדמאי חילוני מסוגל לייצג את המורשת בלי נטייה ובלי משוא פנים כי לא רלבנטי בתור חילוני אם פעם בשנה או יותר, כי בתור חילוני לא יניח כלל רק בתור אקדמאי עליו לייצג בנאמנות את המידע שנמסר.

כרגיל נא להשיב רק על הנושא הנידון ולא לדבר על "האופי של הכותב" נא לא לדבר עלי, כי זה רק מסיח מהנושא הנידון. בשנה שעברה פוסט דומה פירסמתי בלי קללות בקבוצת דיון עם מנהלים דתיים במקום לנסות להשיב על הטענות, מחקו, כדי להסתיר את ההוכחות שיכלו לגרום לאוהבי אמת לעזוב את הישיבות. והסיבה לא לדבר "עלי" היא, תארו לעצמכם אקדמאי שטוען על נושא אחר "בדור מסויים האפרקאים עשו טקס מסויים פעם בשנה" ואז אקדמאי אחר יפסול את דבריו כי "הטוען משתכר הרבה" האם בכך הראה שגיאה בהוכחות? לא דן בנושא הנידון ובכלל לא הראה טעות בנתונים. וכן הדבר הזה.

נכתב על ידי נועם טל , 12/11/2017 12:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"ותרחף רוח אלוהים על פני המים"?


ילד מתחיל ללמוד ספר בראשית בילדותו לפני שהתרגל לסגנון הפעלים. רק אחרי זמן מגלים לו "יאמר" בצורת וו המהפכת את העתיד לעבר.

אומנםמי שמכיר שאלפי פעמים נכתב "ויאמר" ירגיש בהבדל בספר בראשית "ורוח אלוהים מרחפת" השונה מצורה הרגילה ויאמר כי יכלו לכתוב ותרחף רוח אבל כתבו שונה.

בנוסף תמיד כתבו פעל של ארץ "ותהי הארץ שפה אחת" אבל כאן לא כתבו ותהי הארץ אלא צורה אחרת הארץ הייתה בצורה של ספר ישעיה "חגיכם שנאה נפשי" שונה מצורת ותשנא נפשי  את חגיכם... כי עידן אחר ככה נזהה את ההוספה המאוחרת לתוך ספר בראשית ולתוך סיפור הבריאה המתאר בזמן מאוחר את אשר האמינו  בנושא של הזמן המוקדם.

אפילו המפשט הראשון בראשית ברא שדומה לצורת אז ישיר יכלו לכתוב בראשית יברא כמו אז ישיר אבל כתבו ברא כמו הייתה ומרחפת ולא ותרחף כנזכר ואם ברא רק משכנע אחרי שמכירים ותרחף אז הקדמתי ותרחף ואחרי זה גם ברא כמו ספר ישעיה ותוספת בין הסיפור המקורי לבין דור יוספוס. ככול הנראה בדור של תלמידי ישעיה הוסיפו את המבוא הזה.

בנוסף הרחיבו המאוחרים את שיר ]רע ה שיש בו הצורה התמידיית "ויאמרו ויהי לי לישועה אומנם ביניהם צורה מאוחרת של ספר ישעיה "סוס ורוכבו רמה בים" ולא כתובו כצורה התמידית וירם סוס ורוכבו אלא סוס ורוכבו רמה וכן אחרי כן בהמשך אחרי והיה לי לישועה הוסיפו המאוחרים בדור לתלמיד ישעיה עוד תוספת מאוחרת וחילו ירה בים כצורעה של דור ישעיה ואני יודע שיש חוקר שפירסם את ההיפך אומנם נחשפה השגיאה לאור הצורה בספר ישעיה.

נכתב על ידי נועם טל , 10/11/2017 13:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: זכויות אדם , שירה , דברי תורה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנועם טל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נועם טל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ