לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Mine is a long and a sad tale!” said the Mouse, turning to Alice and sighing. “It is a long tail certainly,” said Alice, looking down with wonder at the Mouse’s tail; “but why do you call it sad?”


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2017


 הגיל מתקתק

30

כאילו העינים כבר לא רואות

30

כאילו משהו נשאר

והדמות במראה כבר לא מוכרת

העינים עיפות, איבדו מהניצוץ

30 ומכאן יש ספירה לאחור

הטעמים של הגלידה בחיך נמסו

הצבעים פחות זוהרים

זו הזקנה הראשונית

ולאן ולאיפה?

נשאר במקום

 

אני משתדלת לא לכתוב ממש בראשון, על עצמי, קצת מרחוק, כי אין לי דיאלוג עם אדם נוסף בראש.

רחוק כמו זכרונות, רחוק כמו אתמול.

הטעם לא כמו שהיה. היופי נראה דועך, כל יום ספירה, מה נשאר, עם מה ניתן להמשיך. אולי פשוט קמלתי.

בסודי סודות, בעבודה, בין משימה אחת לשניה אני תוהה מה יקרה אם יגמר, כי מה הטעם, אני לא מרגישה אותו בפה. אני מרגישה את האבן, שאלו החיים שלי, אלו החלטות שלי ואם אחיה זה מצב צבירה, אם אמות זו בחירה.

אף פעם לא רציתי למות, המחשבה משתקת, אבל אולי כדי להקדים את הפחד, כי לחיות כמו מיקרוב זו דרך חיים של לחיות ולמות.

משנה לי מה אשאיר אחרי, גם כשלא אהיה. משנה לי לא לשבור אנשים שאני אוהבת. אבל לעצמי, כבר אין ערך.

נכתב על ידי miss lucy , 24/3/2017 23:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אנשים מקשיבים לעצמם

הם מקימים מונולוגים בפגישות עם חברים, כאלו שכבר נבנו ושחזרו מראש משפט במשפט

הצורך שמישהו ישמע, יכיר

אבל מה עם הצורך להכיר את האחר?

את החבר

את האוהב

את כל מה שמחוצה לך

כי בפנים הכל בנוי, ידוע

בחוץ ניתן להבין איך זה לצאת מהזווית, איך זה להתעניין בדבר שלא תקום ותישן איתו

תאכל להגיד,

כן, הכרתי אותו, באמת.

הינו חברים,

הינו מחוברים

ברצפי חיים שבכלל לא רצופים

כי ,קמת עם עצמך בבוקר מאז היותך ילד

והבחוץ הוא מפלט

מרוב לחץ נדבקת לעבדות הידועות, לסדר החיים,

לאני ואני, אני ומשפחתי, אני והעבודה אני ומה שאכלתי

ומה זה קשר ומה זה אני אם לא, קצת לצאת מעצמך?

נכתב על ידי miss lucy , 24/3/2017 23:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שדה פתוח


 

הראש שלך רץ מרתון

בהתחלה הוא מותח מחשבה ראשונה לשמים,מרים אותה ולכל אורך היד מרגישים את העקצוצים של להגיע כמה שיותר גבוהה, כמה שיותר ארוך,

החום מתחיל מהכתף ונמתח עד הידים, עד האצבעות שצרכות לגעת.

לאחר מכן מתחילים מבטים, אחורה קדימה, מעבר לכתף.

הריצה מתחילה בשטחים הפרוסים, המתים, האוויר והראש מסתחררים כי כל כיוון נראה רק לך, נדמה שהמחשבה תעיף אותך יחד עם האוויר ואת תבחני אותה מכל הכיוונים, מלמעלה, מנמיכה קצת ציפיות, מעלה, מאזנת ועוד פעם נוגעת ברצפה.

יש קיווקוים לאורך האדמה, על חלקם דלגת חלק ועל חלק בלמת מעצם היותם מסומנים.

אין איזה סוף מסע, או היום ומחר וזמן להגשים שאיפות, אין תאריכים, אבל יש הרבה מסמנים אחרים.

הראש שלך רץ מרתון

והגוף קפא.

ככה שומרים שהוא אף פעם, לא ינבל.

נכתב על ידי miss lucy , 14/3/2017 18:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  miss lucy

בת: 31




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmiss lucy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על miss lucy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ