לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בערך חרא טהור


מלא חרא עליי

Avatarכינוי:  יעני אופטימית

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2019


מסתבר שלבכות זה משחרר 
נכתב על ידי יעני אופטימית , 22/4/2019 18:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבירת המחסום המזדיין שלי


אז בתקופת הבדידות שלי בשיא שלה. 

הכרתי מישהו. 

אומנם לא דרך טבעית אבל בסדר מבחינתי. .  שוב, תקופת בדידות כזו שדורשת ממני סוג של להכריח את עצמי לדבר. 

הכרנו אנונימיים וזה היה נוח. וזה המשיך עד למצב של תמונות פנים ואפילו שיחות וידיא של שעתיים שלוש... כל יום.

בעבודה, במקלחת, בשירותים, חברים, נהיגה... לא הפסקנו לדבר. 

הבנתי ששנינו רוצים משהו אבל לא רוצים. כביכול זוגיות...

אנחנו רוצים את האכפתיות אחד של השני שנינו רוצים אותה את אותה אכפתיות, את היחס האוהב של הזוגיות אבל.... שנינו נהנים להיות חופשיים. 

מערכת יחסים פתוחה? נע. אני לא אוהבת מספיק לזה. 

בכל אופן... שנינו רצינו פרטנר אמיתי להיות איתו, לצחוק איתו, לישון איתו, להאכיל אותו, לשכב איתו, להזדיין איתו, לענג אותו. 

שנינו רוצים את זה. 

לשנינו חרא בחיים כביכול, שנינו חושלנו על יד החיים האלו. 

ואולי ככה מצאנו את החיבור בנינו... את הכימיה. 

הוא מבוגר ממני (30)  וזה גם התסביך שלו. או משהו כזה הוא לא מובן. 

עבדתי בשבת... באמצע העבודה הרגשתי אומץ כזה חשק.... שלא היה לי די הרבה זמן לקום ולנסוע אליו. משום מה רציתי לנשק אותו. 

הרגשתי שאת המחסום מיניות הזה שיש לי אני רוצה לשבור. ולמה איכשהו איתו. 

את הפחד הזה לשכב שוב אחרי הניתוח רציתי לעשות איתו. 

לא יודעת למה רציתי... הרגשתי טוב איתו. צחקתי איתו אמיתי, חייכתי, הוא ראה אותי וידיאו והמשיך לחייך אליי נכון. אני ידעתי שאחרי שאלך זה לא ימשיך בנינו... זה כבר הלכתי בידיעה שזה יקרה. 

נפגשנו. 

ב22:00 בלילה כמעט... שעה וחצי נסיעה. 

הובכתי. הרגשתי קטנה קטנה ליידו משום מה. 

לא עברו 10 דק וגם חקרנו את הפה של השני. אצלו בחדר... 

הןא האמת ממש השקיע עבורי... כאילו, גם בידיעה שזה אולי יהיה חד פעמי... לא זכור לי אפילו שהאקס שלי השקיע ככה עבורי.

נרות מפוזרים בחדר ואור מהומהם ושירים ברקע... גם לזה זה הרגיש לי מדהים. 

התביישתי מהכל. פעם ראשונה שהייתי במצב אינטימי עם גבר סאחית כביכול. 

הכל הביך אותי הכל. המגע, המומנט, החדר הכל. 

אפילו לא שמתי לי אליו. לא בחנתי אותו בשביל זה. 

לא אשקר זה כאב ממש. הרגשתי שבאלי לבכות... כל כך רציתי לבכות. הוא ראה שרציתי לבכות כי נשכתי את כף היד שלי בלי הפסקה. 

הוא חיבק אותי ונישק וליטף ודאג. באמת באמת דאג... 

הוא היה מדהים! לא רק סקס האופי. 

אחרי סה התקלחנו יחד ושכבנו... שוב ושוב 

רק אחרי זה כשהוא היה מעליי הצלחתי לבחון את הפנים שלו לעומק ואז באמת הרגשתי קליק מיני. כי היה לו חיוך כלשהו שלא יכולתי להסביר... אין לי מושג איזה סוג חיוך אפילו. אבל זה משך אותי ורציתי עוד. מניחה רק החיוך היה האישור הסופי למשיכה המטורפת שהרגשתי. והתכרבלנו. הרגשתי צורך ללטף אותו ועשיתי את זה והוא אהב. ככה עד הבוקר שנינו יחד. הןא גם העיר אותי. 

נסעתי לבית.

נרדמתי טוב בבית ממש... 

דברנו קצת היום הבהרנו דברים.

מבחינתו הוא צריך זמן לעצמו של שבוע אני גם. 

הייתי שמחה להמשיך בנינו.

לא יודעת אם הוא רוצה להמשיך כי הוא באמצע. של כן ולא... 

מניחה שזה לא. 

נתן לזמן לעשות את שלו. 

אבל לפחות אני הצלחתי לפרוץ את המחסום הזה שלי... מבחינתי זה שווה יותר מהכל. 

אולי נפגש שוב ... אני מקווה שכן.  

נכתב על ידי יעני אופטימית , 21/4/2019 15:19  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,224

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליעני אופטימית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יעני אופטימית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ