לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2014

שיר.


זה אולי יהיה יותר מדי סטרייט פורוורד פה, באינטרנט, במרחב האינסופי של ההכל והכלום, אבל תאמיני לי שזה יותר קל לי מלשלוח לך סתם.


מי יודע, אולי יום אחד זה יקפוץ לך בראש שגם אני הייתי כותבת פה פעם, ושאולי חזרתי לכתוב.


אולי.


אני לא ממש יודעת אם אני מעדיפה שכך יהיה, או שהמכתב הצולע הזה יישאר תמיד בבלוג השומם שלי שאולי עדיף היה אם הייתי הולכת לישון במקום לשבת לכתוב אותו. עכשיו שתיים עשרה וחצי בלילה.


 


חשבתי על זה


את יודעת.. לכתוב לך.


הלכתי ברגל ממך ומבצפר ובשניות היה כזה שקט שיכולתי לשמוע את הרוח באוזניים שלי ובין הרגליים שלי, והיה קצת קריר כי הלכתי עם מכנסיים קצרים והאביב עוד לא לגמרי הגיע


והלכתי וניסחתי לעצמי מכתבים שלמים אלייך. חלק לפני וחלק כבר לשנה הבאה. כי את יודעת איך אני.


 


וזה היה כל כך לא צפוי אם כי אני חושבת שידעתי.


ברגע שלא לקחת אותי לשיחה עליה ועליו ואמרת משפט כזה על בלגיה אז ידעתי.


 


ואולי זה מביך אותך כשאני כותבת פה, ככה?


הנחמה היחידה שלי היא שסביר שישרא ייסגר לפני שתקראי את זה. ואז ניצלתי.


או שאולי לחיות בלי זה יהיה יותר קשה.


לנסות לפתוח הכל מחדש.


 


*


 


אני על ויקיפדיה ומנסה לפענח את הקשר שלנו. הוא מוזר קצת אם כי חמים.


קשר לוגי. כן. לא רציונלי כי אם לוגי - לא נעשה על פי ההיגיון והצרכים אלא טבעי, כאילו נועד להיות, "איך לא חשבתי על זה קודם."


 


כי יש אנשים שמשתנים בשביל חברות. ואולי לא בשביל כי אם בשל, או בגלל, או בזכות. העניין הוא-


שאנחנו שתינו לא כאלה, aren't we?


וזה ההיגיון שבחיבור. מבינה?


עצם ההתחברות הייתה הצלה מחוסר הרצון להתחבר, וזה מה שיפה כל כך.


 


 


*


אני חושבת על זה ששלושה חודשים זה מעט.


מעט מדי, כי הזמן מדלג כל כך מהר וכל הרגעים הכי טובים מתבזבזים


וכל מני דברים שהיו מובנים מאליהם פתאום מתמוססים, מבינה?


הציפוי הדק והמתוק של הברור והבטוח מאז ומעולם השתוקקו להתפרק בתור ידיי. אני ידעתי.


ופיתאום תיכנונים מובנים מאליהם צונחים מהשמיים כמו עפיפונים.


ואולי אני קצת מגזימה בדימויים כשאני רגשנית.


 


כמה דברים יכולים להשתנות בשנה.


אולי אני אצליח לגדל את השיער שלי לרעמה המיוחלת, בלי להישבר ולהסתפר ברגע שהוא נוגע בכתפיים,


ואם זה יקרה אז איך תוכלי לראות, כי הפלאפון שלך בכלל לא טוען תמונות.


אולי אני אתחיל לראות סופרנטורל למרות שהפרקים ממש מפחידים


וסביר שאני אתמכר לעוד מיליון סדרות כשלא תהיי ואתחיל ללמוד מלא שפות כי מי ירסן אותי אם לא את


וכל שבועיים אדלק על מישהו אחר כי יש מלא שביעיסטים בבצפר ובנים יפים באוטובוס בדרך לעיר.


ואת לא ממש תוכלי לעקוב ואף אחד גם לא מבטיח לי שתרצי.


 


  *


 


אני לא כועסת, מדוכדכת או מרגישה נבגדת.


אני כותבת לך מתוך חלל רגשי שעוד לא הבנתי. אם זו הדחקה אז יהי כן, אבל אני לא מהמדחיקים.


אני בעיקר עסוקה בלהיות שמחה בשבילך.


נראה מתי זה יכה בי באמת.


 


 


*


        תמר


 


 

נכתב על ידי tamarna , 4/4/2014 00:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  tamarna

בת: 16




הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , ספרות , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtamarna אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tamarna ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ