לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מכונת טיורינג של קפה!


And yet I find, yet I find repeating in my head - If I can't be my own, I'd feel better dead

Avatarכינוי: 

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ¹ֳ§ֳ¸ֳ¥ֳ¸. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בובת פרווה


הדבר היחיד שאני רוצה הוא תשובה קונקרטית.

אני אתמודד עם הכל - גם עם תשובה חיובים וגם עם תשובה שלילית. אבל כשאין לי תשובה, יש ספק וכשיש ספק, המוח והדמיון אצלי עובדים שעות נוספות וכשהמוח והדמיון אצלי עובדים שעות נוספות, אוי ואבוי לי. כי אני יודעת שאני לא באמת מפחדת כשמשהו רע קורה, כמו שאני מפחדת לפני שהמשהו הזה קורה. אני תמיד אומרת שהכל זמני - גם המזל הטוב וגם המזל הרע, לכן צריך להתייחס לזה בהתאם אבל הספק נוראי.

הלילות קשים לי כבר הרבה מאוד שנים. לא משנה כמה אני חולקת, כמה מנסים לתמוך בי, אני נשארת להתמודד עם זה ואני מתמודדת עם זה לבד, בלי הנחות ובלי הקלות. אני לוקחת רסקיו לפעמים לפני השינה, אני ישנה מחובקת עם בובת פרווה למרות שאני בקרוב בת 21, כי היא חמודה (היא של תנין) ובעיקר כי אני לא יכולה לבקש בשלוש בלילה חיבוק. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא להתנהל בצורה נורמלית עד כמה שניתן (כמילותיה של פפילון) וכשממש ממש נהיה לי רע, לבכות ולחבק את הבובת פרווה. ולכתוב על זה.

 

מחר יתחיל יום חדש. כשהייתי בדיכאון הייתי אמרת שזה לא באמת יום חדש אלא ההמשך של אותו היום אבל עובדתית, אני קמה רגועה יותר, כמו שאני בשאר שעות היום. הספק שהיה ער כל הלילה, הלך לנמנם קצת והעדויות היחידות מהלילה לפני הן העיניים הקצת נפוחות, התירוצים לכך, האף שנשאר טיפה מנוזל, הטקסטים פה ובפלאפון והבובת פרווה המתוקה שלי.

 

 

יאללה, אני ערה כבר שעה ו-24 דקות מאז שהתעוררתי (3:24). לילה טוב. אני מקווה.

נכתב על ידי , 1/9/2013 03:05   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kazan ב-4/9/2013 19:35
 



למדתי לפחד לכתוב


ולפחד לקוות, אבל השתיקה הזאת מטריפה אותי, מטמטמת אותי. בא לי לצרוח.

פצצת אופטימיות.

הבעיה היא שגם ככה אין לי יותר מדי מילים, כי אני כל-כך בהלם (כמו ההלם כשרואים משהו יפה ונדיר) שנראה לי ששכחתי לדבר. ולכתוב. אז נותר רק לצרוח.

 

 

אז בום.

נכתב על ידי , 29/8/2013 10:01   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של #Java ב-1/9/2013 10:15
 



אגרוף


בפוסט שכתבתי על גבריאל בלחסן ז"ל, כתבתי שתכננתי פוסט אחר ובאמת תכננתי. אני כבר כמה ימים חושבת על איך לנסח את התחושות שלי ואני לא מצליחה.

יש בי כל-כך הרבה רגשות עכשיו, עם כל הדברים שקורים לי לאחרונה  - עצב, כעס, תקווה, פחד, העצמה, השלמה, הליכה על קרח דק, ריצה בשדה פתוח, ביטחון, אהבה.

פשוט אגרוף משתק של רגשות.

זה טוב כשיש מישהו שמוציא ממך את הטוב ביותר. שגורם לך לרצות להיות הטוב ביותר ולא רק גורם לרצות, גם גורם לזה לקרות.

אחרי שהוציאו ממך כל-כך הרבה רע.

 


נכתב על ידי , 24/8/2013 13:40   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור, אופטימי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של #Java ב-28/8/2013 17:28
 



כוסעמק


אז פעם אחת, בכיתה ה', נפלט לי שאני רוצה להיות פסיכולוגית (בגלל שרציתי לעזור לאנשים. כן, הייתי תמימה). איזו טעות!!!! ומאז כוווווולם השתגעו.

סתם.

אבל בעצם לא, לא "סתם". אני באמת עצבנית וכולם באמת השתגעו פה.

בגלל שיש לי קצת סבלנות והבנה, הפכתי להיות "המגשרת של המשפחה". בגלל שאני רוצה לעזור. סופר-פאקינג-נני.

אין מישהו אחר שיעשה את זה ומאיזושיהי סיבה, אנשים חושבים שהכוחות שלי הם "יש מאין". וגם אם לא, אז זה לא משנה - אני צריכה להיות חזקה בשבילי. ואם אני לא יכולה/רוצה להיות "בשבילי", אז בשביל כולם. ואם אני לא יכולה/רוצה להיות "בשביל כולם" אז "תהיי חזקה, suck it up!" כי "אף אחד לא שואל אותך, באסה לך lol".

 

 

אז אתה אומר שכל מה שאתה מבקש זה שאני "אקשיב" והדבר היחיד שבא לי זה לא שיהיו פה בשבילי ולא שינסו לעזור, בא לי רק לצרוח ולבכות אבל אפילו רק "לבכות" מעצבן אתכם.

 

אז כוסעמק.

נכתב על ידי , 8/7/2013 14:12   בקטגוריות משפחה, שחרור קיטור  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של #Java ב-11/7/2013 22:44
 



נחמדות


טוב, מה לאזעזל אני עושה עם הנחמדות הזאת? for real?

כל אחד עונה לי תשובה אחרת - נניח להנות ממנה, להעריך אותה, אבל אף אחד לא מחדש לי שום דבר. זה גם ממש לא עניין של "מגיע לי" או "לא מגיע לי". כשאני חושבת על זה ב"אובייקטיביות" (עד כמה שניתן) ברור לי שזאת התנהגות הגיונית.

אבל...

זה לא גורם לי להרגיש פחות מבולבלת או מובכת. וכשאני מראה את זה, יש לי תחושה שהם חושבים שנפלתי מהירח או משהו. "מה, את חושבת שלא מגיע לך?!" אבל זה בכלל לא העניין! אני חכמה יותר, חזקה יותר, בטוחה יותר ועדיין קשה לי להשאר איתנה מול כל ה"חיוביות" הזאת. ועוד לדעת שלאנשים האלה אין באמת כוונה לנצל, לפגוע, משהו רציני להרוויח מזה, הם אשכרה אנשים טובים! כן, "לדעת"! הנסיונות האלה להתקרב אלי מרשימים אותי אמנם (לא כי אני חושבת שאני איזה "אלוהים", אלא בגלל האותנטיות) וזה לא שאלה "הפעמים הראשונות" שמנסים להתקרב אלי או משהו, אבל עושה רושם שאני עדיין צריכה קצת להתרגל. קצת הרבה.

 

 

אילו הקשרים הזויים וסבוכים יש למוסיקה עבורי. איזו גירסה נפלאה.

נכתב על ידי , 5/7/2013 15:40   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של #Java ב-7/7/2013 23:23
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthePretender אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על thePretender ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ