לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים מהעיניים שלי


החלטתי לשנות את הדברים ולקחת אותם לידיים שלי. הגיע הזמן להסתכל לאמת בפנים ולהודות שאני לא אוהבת את מה שמסתכל עלי בחזרה

כינוי:  הילדה עם העיניים הכחולות

גיל: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

10/2017

מקבלת מה שרציתי?


באפריל האחרון היה שינוי ממש גדול בתחום שבו אני משרתת, וכתוצאה מכך נהייתה לנו בעיית כוח אדם ובעיית מקצועיות קשה.

במשך שלושה וחצי חודשים טחנתי עוד ועוד משמרות עד כדי כך שהרגשתי שאני כבר לא מסוגלת..

בגלל המסלול הצבאי שאני עוברת חתמתי מראש שנה קבע, זה חלק מהתנאים בכדי לעבור את ההכשרה שעברתי.

בחודש של אוגוסט התחלתי לחשוב על איך לנסות להשתחרר מהקבע, כי כבר לא הייתי מסוגלת להתמודד עם המצב בצוות, ולא היה כל צפי לשיפור (מלבד לצאת להדרכה - מה שרציתי אך התמודדתי מול עוד מישהי ולא האמנתי שאני זו שאצא. היא אכן זו שיוצאת להדרכה).

שלושה ימים לאחר מכן היו לי כאבי בטן חזקים במהלך משמרת (כמובן שסיימתי את המשמרת עד הבוקר) ולמחרת יצאתי ליום בבית, כשחזרתי לצבא ליום רגיל עדין כאבה לי מאד הבטן אז חשבתי שאולי משהו לא בסדר עם הגלולות שרק התחלתי, הגעתי למרפאה שששם החובשת שלחה אותי לרופאה ששלחה אותי למיון, ושם בבדיקת דם קטנה גילו שיש לי נויטרופניה (מחסור בתאי דם לבנים מסוג נויטרופילים, קיצר משהו דפוק לי במערכת החיסונית).

באז עברו למעלה מחודשיים ועוד לא חזרתי לצבא, המצב שלי לא משתפר (ביליתי באמצע שבוע באשיפוז בבידוד).

בעוד חודשייפם וחצי אני אמורה להכינס לקבע- עכשיו אני כבר לא בטוחה שזה יקרה... ואני רק רוצה לחזור לחיים רגילים, לחזור למצב שבו אני יכולה לצאת מהבית למקום עם התקהלות בלי מסכה על הפנים ומפחד משיעול של כל אדם ברחוב.

 

אבל יכול להיות שאקבל את מה שרציתי שזה לא להפעיל את הקבע, אז איך פתאום אני לא רוצה בזה? 

אני לא מוכנה להתחיל להיות אזרחית.. אני לא מוכנה.. לא סגרתי כל כך הרבה פינות שם, אני עוד לא מוכנה לעזוב.

 

(וגם יש את הקטע הזה שאני רוצה להיות רופאה וזה לא משתלב עם נויטרופניה)

נכתב על ידי הילדה עם העיניים הכחולות , 28/10/2017 21:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מפונקת?


אז יש לי חבר כבר ארבעה חודשים. שנינו חיילים, אנחנו משרתים ביחד. אותו תחום ועובדים לא מעט ביחד, מעבר לעבודה המשותפת אנחנו ממש נמצאים באותו מבנה במרחק מסדרון - מה שאומר שאנחנו רואים זה את זו המון. בהתחלה חששתי שימאס לנו זה מזו אבל זה ממש לא קורה :). 

בחודש וכמעט וחצי האחרונים אני חולה (יש לי בעיה במערכת החיסונית), ולכן הפעם האחרונה שהייתי בבסיס לעבודה (ולא ללכת לעשות בדיקות דם) הייתה ב23.8... כן עבר לא מעט זמן.

ככה שבחודש האחרון אנחנו לא מתראים כל יום, אנחנו מתראים המון הוא בא אלי המון וגם כשאושפזתי הוא בא לבקר אותי. היום יש טיול תחומי של יומיים ובגלל מצבי הרפואי אני לא יכולה לצאת (אסור לי להיות יותר מידי ליד אנשים כי זה מסכן את חיי). וחבר שלי ישן אצלי אתמול וכל כך לא רציתי שילך. כרגע יצא לנו לא להתראות שלושה וארבע ימים (כן, אני יודעת אני כזו מפונקת - יש זוגות בצבא שלא מתראים חודש) אבל הקטע הוא שאני חושבת שמה שכל כך מפחיד אותי זה שהחיים שלו מתקדמים ואיכשהו אני מאבדת את המקום שלי בהם. 

 

בעוד חודש וחצי / חודשיים הוא יוצא להדריך בקורס למשך 9 חודשים ואנחנו נתראה רק בסופשי שבוע. ואני יודעת שאנחנו נלמד לחיות עם זה, והוא יוכל לספר לי הכל וזה יהיה בסדר ונדבר בטלפון. אבל אני חוששת שהוא מתקדם בחיו וממשיך ואני איכשהו נתקעתי. אני לא חושבת שהוא ישכח אותי, אבל זה קשה לי. 

 

אני מרגישה מטומטת ומפונקת על זה שקשה לי עם זה. הרי עכשיו זה רק 3/4 ימים שלא אראה אותו ובחמישי הוא איתי את כל היום ואולי הוא אפילו יגיע ברביעי בלילה. אבל מחר אני הולכת לעשות בדיקת מח עצם שמפחידה אותי והייתי רוצה שהוא יהיה איתי בערב (הוא חוזר רק אז מהטיול והוא יהיה גמור אז הוא יהיה בבית ולמחרת יש לו ארוחת חג, ואני לא רוצה להכביד עליו עם זה. אני יודעת שגם אותו זה מפחיד)

 

אתמול אמרתי לו שאני לא רוצה שהוא ילך והוא אמר שזה עושה לו רע כשאני אומרת את זה כי הוא לא רוצה להיות רחוק ממני. אבל מה אני יכולה לעשות כשהחיים שלנו מרחקים בנינו. ואם זה לא מספיק הוא יוצא להדריך עם מישהי שהוא היה בקטע שלה לפני שהתחלנו לצאת (נכון שיש לה עכשיו חבר, אבל גם היא אמרה לי שהיא מבינה מה גורם לאנשים לבגוד, וגם ראיתי אותה מחליפה כבר שלושה חברים בשנה האחרונה) אני יודעת שהוא לא יבגוד בי אבל מפחיד אותי שנתרחק ואני אאבד אותו.

נכתב על ידי הילדה עם העיניים הכחולות , 2/10/2017 15:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,528
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להילדה עם העיניים הכחולות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הילדה עם העיניים הכחולות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ