לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  סְ וֹ ל

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2017


הוא מת. 
נכתב על ידי סְ וֹ ל , 10/7/2017 09:18  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סְ וֹ ל ב-12/7/2017 13:35
 




הייתה עכשיו תאונה ליד הבית שלי. ברמזור שפונים בו ימינה. 

זה היה אופונוע, הבחור שכב על הרצפה והייתה סביבו שלולית של דם. אנשים עצרו להסתכל, על המדרכה ליד היו כמה בנות שבכו.

בדרך כלל אומרים איזה עצוב וממשיכים. אולי כי זה קורה כל כך הרבה, אולי כי אי אפשר באמת להרגיש כל הזמן כאב של מישהו אחר. ופתאום עכשיו התחלתי לבכות באוטו. הייתי עם אמא שלי ואחים שלי וחברים שלהם, ואף אחד לא ראה. זה היה עצוב. חשבתי על זה שהוא בטח היה בדרך לבית שלו או לבית של חברה שלו כי איזו כבר אופציה אחרת יש לו, אין שום דבר אחר בשכונה. הוא בטח היה כמה דקות מהבית. ועכשיו הוא שוכב שם על הרצפה בשלולית של הדם של עצמו כל התכניות להערב הלכו ואולי גם של הזמן הקרוב ואולי גם של הזמן הרחוק. הוא בטח חושב איך הוא יכול היה למנוע את זה. ואולי הוא לא בהכרה ולא חושב כלום והדבר היחיד שהוא יחשוב עליו כשיתעורר זה שהלוואי שהכאב יפסיק ויהיה בסדר והוא יחזור להיות בריא. 

לפעמים דברים קורים והם מרגישים כל כך קטנים ונמנעים אבל אי אפשר באמת למנוע אותם ועכשיו ברגע אחד קטן הכל נהיה חרא וכואב לו וההורים שלו עוד מעט יקבלו את ההודעה או אולי כבר קיבלו וככה, בלי סיבה או הצדקה, יהיה להם רע עכשיו. 

נכתב על ידי סְ וֹ ל , 10/7/2017 00:12  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סְ וֹ ל ב-10/7/2017 10:01
 




ומה שיותר גרוע, זה שאתמול לפני שכשלתי בעוד דבר ונפל עלי המצב רוח הממש חרא, אמא שלי שאלה אותי איך אני, ולכאורה הכל היה די בסדר, ויכולתי להגיד לה שאני יותר טוב, אבל כשחשבתי על זה באמת לרגע, לא הייתי בטוחה לגבי זה. לא הייתי בטוחה בכלל מה אני מרגישה. כל כך הרבה זמן לא הרגשתי באמת טוב. אני זוכרת שכשהייתי קטנה, יכולתי להסתובב עם הרגשה טובה כמה ימים בגלל דבר טוב נורא קטן שקרה. או אפילו רק משהו שהייתי מדמיינת. אני לא באמת זוכרת ממש את ההרגשה, אני פשוט זוכרת שהייתי מדברת על זה. שהייתי אומרת לאמא שלי ״אמא את מכירה את זה שאת קמה עם הרגשה ממש טובה בבוקר?״. ככה אני יודעת שזה קרה. וזה לא קרה כל כך הרבה זמן. כל כך הרבה זמן לא יכולתי לעצור ברגע אקראי ולשאול את עצמי איך את מרגישה ולענות מאושרת. 

נזכרתי עכשיו במקלחת שבגיל 16 הלכתי לפסיכולוגית והטריגר היה שהייתי לבד בבית יום אחד והסתכלתי במראה ופתאום לא הבנתי מה זה הגוף הזה שאני רואה, מי זאת, איך אני שולטת בדבר הזה, למה בכלל אני רוצה שיהיה לו טוב. זה היה נראה לי כמו משחק מחשב פתאום וזה הפחיד אותי והרגשתי ריקנות תהומית, וידעתי שזה משהו שכבר הרגשתי לפני כן אבל לא ידעתי להגדיר את זה או להגיד לעצמי ממש, סול את כזאת, אין מה לעשות. 

בסוף אמא שלי שלחה אותי לפסיכולוגית שהיא בכלל יותר פסיכולוגית משפחה כזאת והיא עזרה להורים שלי פעם עם אחים שלי. איכשהו יצא שבעיקר דיברנו על הציונים שלי בלימודים והיא אבחנה שאני פרפקציוניסטית ואני שיחקתי אותה הילדה הטובה שכל טרדותייה בחיים הם ה70 שהיא קיבלה במתמטיקה. זה לא היה לא נכון, זה באמת הטריד אותי. אבל זה שהעולם לא ברור לי ואני לא מבינה מה זה הדבר הזה, מה זה הקיום הזה, מה המשמעות, הטריד אותי יותר. ואיכשהו על זה דילגנו. ואני רוצה עכשיו מישהו לדבר איתו ולא לדלג על הקטע הזה. לא לדלג על כלום. 

נכתב על ידי סְ וֹ ל , 4/7/2017 11:11  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Just a joe ב-4/7/2017 20:07
 



לדף הבא
דפים:  

38,982
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסְ וֹ ל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סְ וֹ ל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ