לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

UnNder The Blanket



Avatarכינוי:  ™Lolita

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2011

איך שהזמן עובר וכמה שדברים השתנו.. אגב, יש לי אייפון :)


 

הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שנכנסתי לפה, היו הרבה דברים על הראש..

אני סופית סיימתי יב'.

מועד ב' במתמטיקה הלך "סביר" (שזה אומר כנראה 70, כמו המגן. שכחתי איך פותרים משוואה מסויימת וזה תקע אותי :S)

 

אחרי מועד ב' נסעתי לאילת לחמשו"ש להצטרף לחבר שלי ולמשפחה שלו באילת בקלאב הוטל (מלון מדהים) אחרי שהרבה זמן לא הייתי באילת (טיול שנתי של יב' לא נחשב, גם לא היינו במלון וגם בקושי היינו 3 שעות בשביל בננות ואבובים). הסתובבנו הרבה בטיילת, קניתי חולצה נחמדה ב-40 שקל, הוא ניסה לשכנע אותי לעשות את הכדור אבל יש לי פחד גבהים וסרבתי בכל תוקף לעלות על הדבר המפלצתי הזה.. הוא התאכזב מזה כי עם האקס הסכמתי לעשות באנג'י (וכל כך התחרטתי באותו רגע) אבל.. אני פשוט לא יכולה לעשות את זה.. זה גבוה וזה מפחיד!

ראינו את הסרט האחרון של הארי פוטר ונהננו מאוד, הסרט סיים בצורה מכובדת את מעללותיו של הארי, אני ממש אהבתי את הסוף (:

 

אני עדיין בתהליכי חיזוק הביטחון העצמי שלי.

במהלך הלמידה למועד ב' במתמטיקה החלטתי ש"הרופא לעתיד" יהיה סוג של המורה הפרטי שלי, אבל הוא לא הסכים לקחת כסף (מה שגרר את זה שאבא שלי קנה לו מחשב נייד קטן+תיק נשיאה+עכבר אלחוטי.. ו... כן על הדרך מסתבר שהוא החליט לקנות עוד 3 כאלה - לי, לאחי ולעצמו מוציא לשוןמוציא לשון)

והוא אמר לי שתכלס חלק גדול מזה שאני "לא מצליחה" במתמטיקה זה כי אני יותר מדי פוחדת מכלום ושהכל פסיכולוגי ושזה ביטחון עצמי ברצפה..

הוא צדק... ונתן לי גם חיזוקים לביטחון העצמי. הוא הכריח אותי לתת 3 תכונות טובות שבי, ו.. היה קשה לומר בהתחלה.. אח"כ זה התפתח גם לשיחה נחמדה ולזה שאני צריכה לתת המון תכונות טובות שבי.

הסכמנו על זה שאני יפה.. זה היה מוזר לשמוע את זה ממנו אבל זה עשה לי כל כך טוב לשמוע את זה.. סוף סוף בנאדם שמכיר אותי שהוא לא חבר שלי/שלא דלוק עלי/לא חבר של חבר שלי, ואומר לי שאני יפה.. בנאדם נייטרלי.

מה שבטוח - אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כשבנים מנסים להתחיל איתי.

באילת הסתובבתי בבוקר יום שבת לבד בטיילת כי חבר שלי רצה ללכת לרופא להוציא גימלים, ו.. כל כך הרבה בנים הסתכלו עלי, דבר ש.. לא ראיתי שקורה קודם לכן.. גם מבוגרים.. וזה מלחיץ!!! "איזה חיוךךך מליון דולר!!", "מה קורה יפייפיה?", "הופההה מה יש לנו פהה?", "ילדה ילדה בואי לפה רגע". אהעהאהאהעהא OMG מה עושים?! זה מה שקורה כשחבר שלי לא לידי מסתבר. אני לא רגילה לזה ובטח שלא רוצה את זה.. אבל זה פשוט קורה. ואני פשוט דופקת את ההליכה הכי מהירה שיש לי וממשיכה הלאה.

 

ו........

היום אני טסה לתאילנד לשבועיים..וזה... לא נקלט!

בנתב"ג אנחנו צריכים להיות ב-20:00, לא יודעת אם זה כדי שכל הקבוצה תפגש ביחד או סתם כי ככה רוצים שפחות או יותר כולם יגיעו בלי בעיות..

טיול משפחות, הטיול האחרון שלי לפני הצבא!!

מצד אחד אני מאוד מאוד מאוד מאושרת ומתרגשת, אני הולכת לטוס לארץ חדשה שלא הייתי בה קודם, עם תרבות שונה, אנשים שנראים אחרת ו.. המון המון שופינג מוציא לשון

מצד שני אני מאוד מאוד מפחדת שאני לא אתחבר לאנשים, שיהיו יותר מדי ילדים קטנים (כבר הייתי בטיול שבו הייתי סוג של "אמא" לקבוצה של 9 ילדים בני 12~13 לפני שנתיים בטיול מאורגן לפריז כשאני הייתי בת 16.. לא כיף) ושחבר שלי יחליט שלא בא לו עלי בגלל שלא תהיה אופציה לדבר 4 שעות ביום כמו תמיד..

 

ואחרי תאילנד.. אני פאקינג מתגייסת זה עדיין לא נקלט לי

16.8.11 אני רכוש צה"ל.

אני מקווה שהתפקיד שלי זה התפקיד שרציתי, במודיעין אני כבר בטוח.

אני פוחדת מהטירונות, פוחדת שגם שם אני לא אתחבר לבנות, פוחדת להשבר יותר מדי, פוחדת לקבל עונשים, פוחדת לא לעמוד בזמנים, פוחדת שלא יהיה יותר מדי זמן לדבר עם חבר שלי, פוחדת שחבר שלי יחליט שנמאס לו מזה שעכשיו אפשר להתראות רק שישי-שבת.. פשוט פוחדת...

יש לי את ההרגשה ש"יהיה טוב", אבל בו זמנית.. עדיין יש פחד. אבל זה בסדר להרגיש ככה.. נכון?

 

בקיצור - הרבה חדשות בזמן כל כך קצר..

אה ו.. יש לי אייפון 4 חדש סבבי

רק שאבא אמר שאני לא לוקחת אותו איתי לתאילנד, אז אני לוקחת את האייפוד.. אני רק חייבת לעשות סדר בשירים, יש פאקינג 900 שירים בפלייליסט של האייטונס בגלל שחבר שלי רצה שאני אעביר לו את השירים שיש לי, ואני גם ככה לא שומעת 80% מהם סטנדרטי

כבר פרצתי אותו והתקנתי את כל המשחקים שהיו על האייפוד, אבל עדיין לא העברתי שירים ותמונות.. אבל זה יכול לחכות לאחרי תאילנד.

 

פעם הבאה תהיה כנראה כשאני אחזור מתאילנד (:

וב-26.7 אני שנה ביחד עם חבר שלי!!!!!

 

 

נכתב על ידי ™Lolita , 20/7/2011 02:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמא, את הכי הכי וזה ממש לא מגיע לך!


אז נכון שכבת מתבגרת אני רבה איתך מדי פעם וצועקת וכשאני מרגישה שאת מגזימה אני קוראת לך מטומטמת מעצבים,

אבל אני יודעת כמה שאת נהדרת ואמא טובה, ועד כמה שאת נאמנה ומשקיעה במקום העבודה שלך וזה בהחלט לא מגיע לך.

אני לא יודעת את כל הפרטים, שמעתי אותך מדברת עם אבא בצהריים, שמעתי אותך מפוחדת, שמעתי אותך מבולבלת..

הבנתי שזה משהו שקשור לגן שבו את עובדת ולמפקחת (חדשה יחסית) שאחראית על הגן.

ופחות או יותר הרכבתי עכשיו את הפאזל כשביקשת ממני לפתוח את המייל שלך במחשב שלי כי לא הצלחת לפתוח אותו במחשב הכללי כשפתחתי את מכתב ההמלצה והפנייה למפקחת של הגן.

כנראה שרצו להעיף (לא מוצאת מילה יותר נחמדה כדי לתאר את זה) אותה כגננת בגן שבו היא עבדה עד עכשיו, כי היא לא מתייחסת יפה לילדים.

 

היא גננת כבר משהו כמו 17 שנה ובאף מקום לא היו כלפיה תלונות.

כל שנה אמא מקבלת מכתבי תודה הבייתה, על כמה שהילדים בגן כבר מתגעגעים אליה ובוכים כי היא לא איתם בגלל מחלה.

 

היו כמה שנים בעבר שהיא סבלה מסייעת רשעית שכל הזמן פגעה באמא, ובתור ילדה קטנה לא הבנתי כל כך למה אמא בוכה לאבא, היו פעמים שהיא הייתה מכינה כל מיני דברים לגן ובסופי שנה הסייעת הייתה לוקחת אותם בטענה שזה שלה ואמא שלי היא כל כך שברירית ועדינה שקשה לה להתמודד עם מצבים כאלה.

אותו הגן שבו היא עבדה במשך הרבה זמן נסגר ונהפך לגן דתי, ואמא בינתיים כל שנה~שנתיים נדדה בין גנים שהעירייה נתנה לה, עד תחילת השנה הזו,

שבה הבטיחו לה שזהו, אין יותר מעברים, היא נשארת בגן הזה, גן שסוף סוף קרוב לבית ולא צריך לנסוע בשבילו לקצה השני של העיר.

אבא שלי כל פעם שהיא עברה לגן אחר היה עוזר לה לעצב את הגן, מתקין לוחות, עוזר לה למצוא מקומות למתנות לסוף שנה או לימי ההולדת של הילדים, בא ומצלם אותם במסיבות בחגים, תחילת שנה וסתם מסיבות נושא שאמא ארגנה לגן ביחד עם הסייעת החמודה שלה.

וברגע שאמרו לה שהיא נשארת בגן הזה, וואו כמה שהיא השקיעה בגן הזה, אפילו בחופשים היא הייתה הולכת לגן כדי לסדר אותו ונשארת מעבר לשעות העבודה שלה, ואבא התקין מדפים בגן ווילונות והם הפכו את הגן ל"ארמון" בשביל הילדים.

 

כמובן שילדים קטנים יכולים להתנהג כמו שדים קטנים, ולצערה הרב של אמא שלי, השנה היו יותר מדי כאלה, ואני שומעת אותה חוזרת הבייתה צרודה ועייפה, כל הזמן רק רוצה לנוח ו.. זהו, אין לי את אמא שלי כי היא מותשת מהם.

לפי מה שהיה כתוב במכתב, ההורים עצמם אפילו לא היו מסוגלים להשתלט על הילדים שלהם במסיבות השונות וכאילו ציפו מאמא שלי והסייעת להיות "סופרמן" שיחנך את הילדים שלהם באורך פלא.

ילד לא מחנכים רק בגן! ילד צריך לעבור בראש ובראשונה חינוך בבית! ואם מעמידים ילד בפינה או לוקחים ממנו צעצוע כי הוא זרק אותו על ילדים אחרים או כי הוא הרביץ ונשך.. כן, זה בסדר גמור.

אמא שלי לא צריכה להתאמץ עד כדי כך כדי להשתלט על אותם ילדים סוררים.

 

אמא יקרה שלי, אני מקווה שהכל יהיה בסדר ושהאמת תצא לאור בעזרת התמיכה מאבא והתמיכה משאר ההורים.

אני בעצמי ראיתי אותך מדי פעם איך את מתנהלת עם הילדים בגן, ראיתי כמה אהבה הם מרעיפים עליך ואת עליהם,

כמה את מאושרת ש"היום הילדים היו דווקא חמודים, חוץ מאיזה אחד שעשה קצת צרות אבל לא יותר מדי",

וכשההורים באים בבוקר ואומרים לך "כל הכבוד" על זה שאת מלמדת אותם גם על אירועים אקטואליים ומסבירה להם בעדינות על ימי זיכרון..

"הילד בא אלי ואמר לי "אמא, את יודעת שהיום זה יום מאוד עצוב?"

"למה זה יום עצוב?" שאלתי אותו.

"לפני כמה שנים נרצח ביום הזה ראש הממשלה שלנו" הוא אמר לי.

אני רואה את החיוך על הפנים שלך.




 

 

נכתב על ידי ™Lolita , 1/7/2011 20:05  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,543
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל™Lolita אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ™Lolita ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ