הזמנה אל תוך הבור

אולי אני מכורה לכאב

אולי הכאב מכור אלי

ואולי

אולי אני כאב

החיים הם כמו רכבת הרים היא אמרה

פעם את למעלה פעם את למטה

כשתגדלי תביני

איך זה מרגיש

להתרסק

אולי ההישרדות חזקה ממני

אולי שוב אנצח

בקרב בעצמי

על עצמי

זה לא שתבינו

עד שיום אחד לא אהיה יותר

זה רק הזמן הנכון

הוא ידע מתי לבוא

שכל הסיוטים האלה יגמרו

כשאני ערה ויתנו לי לישון

בשקט

המציאות נושכת את הבשר שלי וקורעת אותו לגזרים

מבתרת אותי ובולעת אותי בחתיכות גדולות

כשאני מדממת לה בפה ובמעמקי הגרון אל עמקי הכבד

ושם היא מועכת אותי ומפרקת

עד שהכל נעלם במערכת הדם