לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Avatarכינוי:  Niveouslily.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

חוזרת למקורות


ביי

אין לי שמת למה אני סתם קשורה לבלוג האדיוטי.

נכתב על ידי Niveouslily. , 10/8/2011 18:48  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



from the inside ||


הלוואי שכולם ישנאו אותי עד כדי כך שלא יישארו רחמים. שאמא שלי תמצא משמעות אמיתית
ושלא תצטרך אותי יותר. הלוואי שאהיה חופשיה מאהבה, מרחמים, מהזדהות. חופשיה בצורה
האמיתית. ואוכל לעזוב, לעוף, לטבוע, לקפוץ אל תוך המוות. בריכה מלאה בשחור והרבה כוכבים.
מה מרגישים לפני שעוזבים? השחור משתלט על העיניים, הפחד מטריף את כל החושים ורוצים
לחזור.. "אני לא רוצה למות.." אבל הנשימה מסתיימת, הפעימות האחרונות. השחור השתלט לחלוטין.
- - -
אני מרוצה כשאני לבד, אבל אני בודדה ברמות שלא יתוארו. לפעמים הודעה קטנה יכולה לעשות
את כל ההבדל, אבל תמיד ידעתי שאני לבד, ותמיד אהיה. כי המשפחה שלי נמצאת ביבשת אחרת,
כי לאמא שלי יש עיסוקים משלה, כי כל החברויות שהיו לי אי פעם נגמרו מהסיבות הכי מטופשות
שיכלו להיות. לבד זה כואב. אבל לבד אפשר לעשות את כל הדברים שביחד אי אפשר, ולפעמים
הם יותר חשובים לי אפילו מהאהבה. כואב לי כ"כ. כל הזמן. גם כשאני אופטימית, גם כשכל
מה שאני מדברת עליו זה תכניות לעתיד וכל הטוב שיכל להיות, אבל כואב לי ורע לי. ואולי אני יוצרת
לעצמי את הגינהום הזה אבל יותר קל לבד. למרות שכואב. הלוואי שירו בי כבר אני
מדברת שטויות כל הזמן.
נכתב על ידי Niveouslily. , 9/8/2011 16:23  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



selfhate ||


תמיד אמרתי לעצמי שאני חסרת מזל. לא חשוב מה היה קורה בסופו של דבר קרה משהו רע.
אם זה משחק שהורדתי ופתאום לא עבד עם המקלדת שלי, או יום טוב שפתאום נהיה גרוע
כשהחבר של אמא החליט להיות עצבני, או אם רזיתי ואז השמנתי בחזרה 10 ק"ג.
היום אני מבינה שמה שגורר את כל זה זו השנאה העצמית שלי, כי אם הייתה לי הערכה עצמית הייתי
רואה את הטוב שקורה לי והרע כבר לא היה "קיים". אבל מה אני אעשה שאני רוצה
לבכות כשאני מסתכלת במראה, או כשהמוות נהפך למשהו עדין וטהור שיכול להציל אותי.
אני מרגישה אותו קרוב, נושף לי בעורף.. אבל קשה לי להגיע אליו. אני לא רוצה לפגוע באף אחד
בדרכי לגאולה. קשה לי לנשום בזמן האחרון, כשאני נושמת עמוק יש כאב חד.
כל הדברים הטובים בחיים שלי נגמרים אחד, אחד... אולי כבר הגיע הזמן? מתי אוכל כבר לעזוב?
כואב לי לחיות כאן, השנאה שלי כלפי האנושות רק מתבגרת כל יום ויום וזו שאלה של זמן.
נכתב על ידי Niveouslily. , 9/8/2011 12:10  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



meow ||


אני רוצה קצת לנשום, להרגיש חופשיה וקלילה ולא לעזור כאן.
נמאס לי מכאבים רנדומליים בגוף בגלל שאני לא מתנהגת כמו שצריך,
בגלל שאני חלשה מול הפחדים שלי. קשה להיות חזקה, קשה להתמודד.
אבל התגברתי על כ"כ הרבה דברים וזה נראה עלוב לעצור עכשיו,
למה? בשביל שהכל המסע הזה יהפוך לבזבוז זמן נוסף?
ספקות זה כואב, מכביד מאוד.. ולפעמים נראה שעדיף לעזוב הכל ולהיות
לבד לתמיד כי ככה יותר קל. אבל קל זה לא בהכרח טוב יותר.
נכתב על ידי Niveouslily. , 7/8/2011 13:35  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



bbbb ||


קצת כואב כשאומרים לך יותר רע מאשר טוב.

כשהתלונות לא נגמרות, ואני מתגוננת כל הזמן,

ואז הכל נהפך לאגרסיביות. אני לא אשתפר לעולם,

פשוט כי זו אני. מאחרת, מפגרת, היפר כשלא צריך,

עצובה כשלא צריך, לא מעניינת, לא כלום.

אני כזאת וככה אני ואין מה לעשות יותר.

נכתב על ידי Niveouslily. , 5/8/2011 19:38  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNiveouslily. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Niveouslily. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ