לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Hometown Glory



כינוי:  ma'ayan

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012


עשיתי את זה. אמרתי לך הכל.

לא בדיוק אמרתי, שלחתי בסמס..

וגם לא בדיוק הכל, 

כי לא סיפרתי לך כמה כתבתי עלייך

ואיך אני כועסת שפשוט נעלמת

כתבתי שאני מתגעגעת אבל לא הסברתי כמה

ככה שאף לא תדע כמה זה שורף.

ביקשתי אותך בחזרה בסמס ארוך ומייגע

שדרש ממני טונות של אומץ וקילומטרים של דרך שעברתי לבד

ביקשתי שכמו פעם 

נצחק ונדבר והכל יהיה מותר

כי זה הרי אנחנו, כתבתי

וקיבלתי בחזרה סמיילי מבועת 

ורבע שעה של כתיבה ומחיקה של התגובה שלך 

שמסתכמת ב״באתי לכתוב לך אבל אני לא במצב להסביר את עצמי״

אתה אף פעם לא במצב, כתבתי

וצעקתי בתוכי עד שהתחילו הדמעות

ואני שוכבת במיטה עם הגורה שאימצתי, התינוקת שלי

שמבינה כל כך אז היא פשוט נשכבת לידי

מלקקת ממני את הדמעות ואפילו הפצעים 

שפתחת בי שוב בלי למצמץ.

אמרתי את שלי

הבהרת את שלך

לילה טוב טיפש.

 

I hurt myself today

to see if I still feel

I focus on the pain,

the only thing that's real

 

Beneath the stains of time 

the feelings disappear 

you are someone else

I am still right here

נכתב על ידי ma'ayan , 29/5/2012 01:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Hometown Glory


אולי הזמן לא מרפא כמו שאומרים.

אולי יש דברים שלא נועדו להירפות,

אלא להשאיר בנו צלקות,

כאלה שיכאבו בכל רגע ובימים מסויימים 

יבערו בנו

יזכירו לנו את מי שהיינו 

יעשו את הבלתי אפשרי ויעצרו את הזמן

ופתאום

כבר שנה שכלום לא השתנה

הכל מסביב ממהר

וכולם רצים במסלול הכתוב מראש שלהם

וכמו באמצע רחוב סואן רק אתה עומד

אנשים חולפים על פנייך

שואפים, מנסים

ורק אתה עומד קפוא

אבל מותש

קולט פתאום שעברה בדיוק שנה

והכל אותו דבר רק צורם

והשריטות נהיו עמוקות יותר

אתה מיואש

מחפש סימן שיסביר לאן

או שלפחות יראה שעוד קיימת דרך

כי כבר עברה שנה

והצלקת ההיא עוד בוערת בך.

 

בשתיים לפנות בוקר חזרתי מפאב עם חברים

וכל מה שנשאר היה לחבר את הפלאפון למטען

בתוך החושך שבחדר והאלכוהול שבדם
הדבר היחיד שהיה ברור הם המספרים הזוהרים שציינו את התאריך של היום

הכל נעצר,

המבט, הנשימה

לא ירדו דמעות ולא רעדו לי הידיים

רק מולי ראיתי זיכרון חי של לפני שנה

וכשהרמתי את הראש פגשתי עיניים במראה

כמה השתניתי אחרי מה שקרה

כמה לא הצלחתי להשתנות בחזרה

ובשעות שאחר כך בכיתי,

הקאתי החוצה את כל השנאה העצמית, הרגשות המודחקים

המילים הלכודות, החלומות

בדיוק עכשיו לפני שנה

נחרבתי

נשרטתי

הצטלקתי

והיום מול המראה, אין בי שום תקווה בשבילי

כי היום הבנתי שיש צלקות שהזמן לא מצליח למחוק.




 

נכתב על ידי ma'ayan , 3/5/2012 23:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לma'ayan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ma'ayan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ