לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  שדונית-הלילה

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2015

על הקצה.


נסעתי אליו,עם הדרך המפותלת החלו מתפתלות מחשבותי ברקע התנגן המשפט ״רק בשביל לקבל חיבוק״ דמעה אחת..

כמה קשה להודות מול עצמי ברכב הקטן הזה שאין לי כלום..

גם לא איתו אבל לפחות חיבוק אחד יהיה לי בעוד כמה רגעים.

שלטים עם שמות ישובים שמעולם לא שמעתי אלהים,

אולי אני הולכת לאיבוד ומצילה את עצמי מעצמי? ״הגעת ליעד״ הוייז מבשר חצי חיוך,

הוא יוצא לעטוף אותי ולאסוף אותי אליו והפעם כמה דקות ואני כבר עליו..

ויש לי חיבוק וליטוף וחום אבל הוא יגמר בבוקר אחרי הלילה הקר! אני מזכירה לעצמי.

שבוע בדיוק אחרי אני מבקשת שנעצור את זה ככה.

נגמר.

 

הקצה הזה בין ההיגיון לרגש,

יכול להיות שאני הופכת למכונות האלה? 

עומדת על הקצה, מחכה.

מאיפה תגיע הרוח שתקח אותי איתה?...

 

שדו׳

נכתב על ידי שדונית-הלילה , 19/12/2015 01:23  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,470
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , חינוך , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדונית-הלילה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדונית-הלילה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ