לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות והרהורים על הורות, זוגיות, הגשמה עצמית, גדילה והתפתחות, סרטן ומוות ועל יתר הדברים שיש לחיים להציע.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2015


שירוש שלי אהובה כולם שואלים אותי איך אני יכולה. איך זה לאבד חברה ועוד חברה ולהישאר שפויה.

אז תדעי לך שאני לא יכולה באמת והשפיות שלי מוטלת בספק. אבל כן יש משהו שנותן לי כוח ומקל במעט את עצב הזה שאין לו סוף וזה הביחד המדהים הזה שהיה לנו.

הו אלוהים כמה שזה היה מדהים. צחקנו עד שלא נותרה בנו נשימה, רקדנו עד שבערו הרגליים, בכינו עד שהתייבשו הדמעות, אכלנו כמו חזירות ושרנו בזיופים בקולי קולות. כזאת היית שירי. טרפת את החיים וסחפת אותי אחרייך.

היינו ביחד בעולם, חלקנו מיטה ומקלחת והיה לנו את הריטואל הזה הקבוע של להיפרד. נפרדנו כל פעם מחדש כי ידענו ששום דבר לא מובן מאליו. אמרת לי שאת אוהבת ואני אמרתי לך שאני חייבת לך. אמרת לי "אני מתה קודם" ואני לאמרתי לך "לא, אני". ניצחת אותי בובה. את תמיד מנצחת. גם בלילה ההוא בסין שהתחשק לי לראות סרט וישבת כמה שעות על המחשב כדי שזה יסתדר ואני בינתיים נרדמתי. את מחליטה. את קובעת. את מובילה. את ראשונה. בהכל ואין מי שיגיד לך לא.

לפני איזה חודש התקשרת מבואסת טילים ואני נבהלתי ומה הסתבר? התבאסת שהברזת לאיזה חולת סרטן שאת לא מכירה. כזאת היית, אדם של נתינה. הנתינה היתה לך טבעית וללא מאמץ כאילו נולדת לכך.

באת אלינו הביתה, ישבת עם הילדים על השטיח בזמן שאני נמנמתי על הספה ועשית את זה כל כך טוב. שירה שלי, רק היא יודעת בינתיים שאת אינך, מוסרת שעצוב לה בלב והיא מבקשת שתחזרי לגלגל לה בחבל אבל לא מצטערת שהכרתי ביניכן כי זה היה שווה למרות הכאב שבפרידה כי כמו שאימא גילה תמיד אומרת "עדיף לאהוב ולכאוב מלא לאהוב בכלל".

סחפת אחרייך קהל של מעריצים, גם אנשים מהעולם שלי, האחר וכולם שם מסכימים שאת צדיקה ומקומך בגן עדן. תשמרי לי מקום טוב? אף פעם לא הרגשתי שיש בינינו איזשהו מרחק למרות שבאנו ממקומות קצת שונים כי היית כולך לב עם אפס שיפוטיות ומאה אחוז של סובלנות ונדיבות ורחבות לב. כשזכיתי להכיר את ההורים שלך הבנתי מאיפה הכול התחיל וזה עשה לי חשק להיות אימא טובה לילדים שלי. כל מילה שנייה שלך הייתה אבא, אימא.. גם כשהגעתי לבית החולים לראות אותך בפעם האחרונה היית בהכרה חלקית ורק מלמלת אימא אימא.

בובי היית לי שיעור באיך לחיות ומהיום את לי שיעור באיך למות. חייך היו מלאים ומיתתך שלמה. יש אנשים בני מאה שלא זכו למה שאת זכית בחייך הקצרים. השארת חותם בכל מקום שהיית בו והחיוך הזה עם השיניים היפות ישאר איתנו לתמיד וכל פעם שנתגעגע נדליק את בריאן אדאמס ונבכה ואחרי זה נרגיש קצת יותר טוב.

אפרופו בריאן אדאמס, אני רוצה להתנצל בפנייך. זוכרת שהיינו בהופעה שורה ראשונה ורצית לכתוב שלט שכתוב עליו we are dyeing of cancer and we want a hug from you bryan ואני לא הסכמתי? אז סליחה, גם הפעם צדקת, חבל שלא עשינו את זה. אין לך תחליף ילדה יפה. ולא יהיה. אצטרך להתמודד עם ההעדר שלך בדרכים יצירתיות ואני פחות טובה בזה. כל פעם שהייתי צריכה רעיון יצירתי הייתי מתקשרת אלייך. ועכשיו מה? נשארנו פה מאוחדים באהבה שלנו אלייך. תודה שהיית בחיי. חני.

 

נכתב על ידי שריטה בעדשה , 3/3/2015 00:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שמישהו יעיר אותי

ויגיד לי שאני בחלום

 

לא, זה מופרך גם בשביל חלום.

נכתב על ידי שריטה בעדשה , 2/3/2015 00:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שירוש

הייתי אצלך

ראיתי אותך

אין מילים

רק דמעות

וגעגוע גדול

שבטח רק ילך ויגבר

נכתב על ידי שריטה בעדשה , 1/3/2015 23:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  שריטה בעדשה

בת: 32



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשריטה בעדשה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שריטה בעדשה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ