לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אי אפשר להגיד לצ'יפס על האש: "נו"

Avatarכינוי: 

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2015

גם דרכים מתות כבני אדם


אחרי כמעט חודשיים, פתחתי את הסכר בין שני החדרים שבלב שלי, ונתתי להם להתערבב.

התקופה החדשה והמעוררת החלה להתכסות לאט בדם סמיך, שעמד הרבה זמן בלי שהכרתי בקיומו. החדר החל להתמלא בו, והוא הגביה את מפלסו עד מעבר לקרסוליים שלי. הסתכלתי למטה וצפיתי בו - אטום, מכתים, נוכח. התמקדתי וניסיתי להבחין אם האדום הזה שמספיג את הכל הוא אתה, הזכרונות ממך, או הכאב על ההבנה שהלכת.

 

כבר כמה שבועות טובים שאנשים מאירים לי פנים יותר מהרגיל, ועכשיו הזכרונות שלך ושלי התעוררו מהמתים, ומתחילים לזחול מקבריהם ולעשות לי צמרמורת בעורף, כזאת שרק עבר מאיים יכול ליצור. מה שהכי גרוע בזכרונות האלו זה שהם נפלאים -אני ואתה יושבים על רצפת מקלחון, אני מתרגשת באוטובוס בדרך אליך ואתה מחכה לי בתחנה. מתעוררים פתאום כל אותם זכרונות השגרה המוכרת שהיתה ונעלמה, ולובשים דמות של רוח רפאים שקופה שמזכירה לי שפעם היה לי אותך, שפעם הנוכחות שלך מילאה את הרגעים השקטים שנשארים ריקים עכשיו.

 

עשיתי רגרסיה משלב הקבלה חזרה לשלב האבל, אני שוכבת במיטה ומסתכלת על המראה, מוטרדת מבובת הסמרטוטים שנשקפת ממנה, אבל יותר מוטרדת מהקיר הריק שמעליה, שפעם אכלס תמונות של שנינו, ועכשיו מביט בי בתוכחה ממעל לארון. מוטרדת מהניסיון להזכר ברגעים יפים שלנו שהולכים ודוהים לאט לאט, מותירים רק תמונות מבלי האפשרות לשחזר את הרגש שצבע אותן כשקרו. עוד שבוע ואנחנו מכירים ארבע שנים, במהלכן רכשתי גישה לחלקים עמוקים ונסתרים בך, ויכולת להושיט אליך יד ולהרגיש את הלב שלך פועם בין אצבעותיי. ועכשיו הדלתות הפתוחות אליך התחלפו בקירות שקופים - רק להביט מבחוץ, לראות רק מה שאתה בוחר לחשוף, ולשתוק, כי ממילא לא תשמע אותי מבעד לזכוכית העבה. אני מנסה לעטוף את כל מה שאני יודעת עליך בנייר חום ומחוספס, ולסדר הכל יפה במגירה עם כל המחברות שלא כתבתי בהן מספיק. חוויתי כלפיך כל רגש אפשרי. כעסתי עליך, והתאכזבתי ממך, ונפגעתי ונשברתי ממך, והתפוצצתי מגאווה בך, והתגעגעתי אליך, ואהבתי אותך עד עיורון. עכשיו כל אותם הרגשות התערבבו לכדי אותו דם כהה שממלא את הלב שלי, וזורם, פעימה פעימה, לכל תא בגוף. 

.

.

.

.

.

.

.

נפרדתי ממך איזה מיליון פעם

במה שנדמה כמו העשור האחרון

ואני ממשיך ונפרד ממך כל יום

עם סכין מנתחים

אני מפריד

את אצבעותי מגופך

את עצמותי מחיבוקך

את קור גופי מחום בטנך

את זכרוני מחיוכך

את מילותי מצחוקך

/אריק אבר

נכתב על ידי , 22/5/2015 21:36   בקטגוריות דן, חוסר, כואב, מועקה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קֶרֶן; ב-12/7/2015 09:38
 





25,704
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , טיולים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנֶמָשִׁים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נֶמָשִׁים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ