הכל התחיל לפני כמה שנים, כשנכנסתי לדכאונות.
תמיד היו לי קטעים שהייתי שונה מכולם, אבל חשבתי שזה טבעי.
אח"כ התחילו מחשבות על הזהות המינית והייתי מהורהרת ממש בקשר לזה. שניה אחת אני סטרייטית, שניה אח"כ אני לסבית, ואז אני בי..
אחרי זה גילו אצלי הפרעות קשב וריכוז, ולאט לאט הצטרפו לזה גם אובססיביות, שינויים חדים במצבי רוח, הפרעות אכילה ופגיעה עצמית, מחשבות על המוות וגם כמה נסיונות.
לקח המון זמן עד שנתנו לזה שם, דיכאון, אבל גם אז עדיין הרגשתי שזה לא ממש זה, הרגשתי שזה המון דברים בנוסף לדיכאון.
רק בסוף האשפוז השני שלי נתנו לזה את השם האמיתי- הפרעת אישיות גבולית (BPD).
כשאבחנו אותי בBPD, במקום מסויים קצת שמחתי. הרגשתי שסוף סוף יש שם למה שאני עוברת, מרגישה, מתנהגת וחושבת.
קצת מידע על ההפרעה:
הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית שמאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי רוח, לצד אימפולסיביות משמעותית.
האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות חמישה מתוך המאפיינים הבאים:
- מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.
- דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין-אישיות, הנע בין הקצוות של אידאליזציה והפחתת ערך
- דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.
- אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת.
- התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית
- חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצבי הרוח
- תחושת ריקנות כרונית
- כעס עז וקושי לשלוט בו
- חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים.
הפרעת אישיות גבולית עשויה להתקיים ביחד עם:
- הפרעת מתח פוסט טראומטי.
- הפרעות מצב-רוח.
- הפרעות חרדה/פאניקה.
- התמכרות לחומרים ממכרים
- הפרעת זהות מינית.
- הפרעת קשב.
- הפרעות אכילה.
- הפרעת ריבוי אישיות.
- הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.
מתוך 9 יש לי 7.
אישיות גבולית כוללת:
* 2% מכלל האוכלוסייה.
* 10% מכלל מטופלי חוץ מקרב חולי-הנפש.
* 20% מכלל המאושפזים הפסיכיאטריים.
* 75% שאובחנו כבעלי הפרעה זו הן נשים.
* 75% שאובחנו כבעלי הפרעה זו עברו התעללות מינית או גופנית.
הניסיון הקרוב ביותר להמחשת הדרך בה חווה אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית את העולם מבחינה רגשית הוא ע”י דימויו לאדם 'ללא עור'-החשוף יותר לסכנות, פגיע יותר, רגיש יותר. העור על גופנו משמש כמעטפת המגנה על הפנים מפני החוץ מה שנמנע מאדם הסובל מההפרעה לעשות עבור עצמו ומותירו לרוב חסר אונים, תחושה המביאה אותו להגיב בצורה חריפה ושאיננה תואמת את הנורמה. כלומר, מה שעלול לפגוע במידה בנו עלול לפגוע במידה קשה ועמוקה באדם שחסר את ההגנה והכלים הבסיסיים והנחוצים שלנו מובנים הם מאליו.
לא סיפרתי לאף אחד כמעט שיש לי הפרעת אישיות גבולית.
תמיד פחדתי שירחמו עליי, שירדו עלי או יצחקו עליי. שאהיה שוב שונה מכולם.
אז לסיכום (בתקווה שקראתם הכל),
אני מבקשת, אם אתם מכירים מישהו עם ההפרעה,
אל תרחמו, תרדו או תתנהגו שונה
תקבלו אותנו כמו שאנחנו.
אל תתרחקו ממנו, אל תעזבו אותנו.
בסה"כ, תתנו לנו להרגיש חלק מכם.
כמו שאני מרגישה כאן חלק מהקהילה.
תודה לכל מי שקרא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
