לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

לכולנו יש סיבות לנוע. אני נע כדי לשמור על הדברים שלמים. (מארק סטרנד)
כינוי: 

גיל: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014

כמו אבן מתגלגלת שעומדת במקום (2)


המשרה שנפתחה בחוף המערבי מצלצלת כאילו נוסחה בשבילי

אבל כבר חודש שהיא (ואחרות) 

מונחות

כמו אבן

ברשימת המיילים שמחכים לטיפול

ואליה מצטרפים מיילים נוספים 

שמעבירים אלי שוב ושוב

את אותה ההודעה

לפעמים סתם מעבירים. בדממה חגיגית. 

לפעמים שואלים, מציעים, מהססים, מהלכים מסביב

כמו ידיים קטנות טופפות על שמשת זכוכית

אגרוף. ברזל. שקוף.

ואני עונה להם: כן אנסה ולא אנסה ואולי ובטח ולא יודעת

ובקול שאין לי יש את צליל

המתכת של הכרעת הדין

והקול שלהם - 

(בבוקר, פתאום נזכרתי, שמעתי שיר וחילקתי בראש את התווים לאחת שתיים שלוש והוולס הזה הלך ורדף אחרי כל אותו הבוקר)

- מצטרף לעדת ההדים ששוקעת

כמו אבן

בקרקעית הבטן

 

 

 

נכתב על ידי , 25/11/2014 16:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד יש מפרש לבן באופק


משונים הדברים שזוכרים

טלאי על טלאי

ברשת דייגים

שרק מוסיפה להסתבך על עצמה עם כל זכרון שנפרש 

כוסות יין שנתמלאו בזו אחר זו

נשיקה מהוססת שמיד התחלפה באחרת, מלאת תשוקה

(I am just trying to keep up with you, אמר)

קצה של שיחה שנטווה מקצה 

ושלא נמשה מהמים כל אותו הערב

מיני מילמולים על גבישים וצבעים וצורות ואוכל ואקסים

בחוט של סקרנות שלא טבע

ושנשמע היה הגיוני בשעתו

ורפרוף של בד על העור

ורוטציה מעגלית עם הידיים שלא מצאו להן מנוחה

ומחשבה מוצקה ששכחתי בפעם הקודמת

- שצריך להיות לי נוח

עם מה ואיך ולמה

ורק אז יהיה מקום לחלקים שאני אוהבת בעצמי

 

ועוד הרהור תועה

על כל השנים האלו של הימנעות מאנשי אקדמיה

ומשיכה דווקא אל השונים

עד שהשונות שינתה פניה 

והנה - מדען.

 

 

נכתב על ידי , 21/11/2014 11:33  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יונה תיירת לעולם אינה נשארת


כל בוקר אני מתעוררת וממהרת לחלון

הכבר הלבין העולם?

הכבר הגיעה היונה?

מין יחסי אהבה-שנאה כאלה יש לי עם החורף (ואתרי החדשות)

את הקור אני שונאת

אבל הלבן הנקי הזה שאינו פוסח על אף חלקה, תמיד מרחיב את הלב

 

אלא שעוד לא -

גם היום המדרכות נותרו אפורות והעצים ירוקים כהים-אפורים או ערומים

והמכוניות עמדו קלילות בחניות  

והאנשים כנמלים קטנות מיהרו לדרכם ולא עצרו להשתאות על ממלכת הקרח 

וקווי החשמל חשופים עדיין לתהלוכת הסנאים הצוהלים לקראת החורף

ואתרי החדשות, כמנהגם.

ורק הטמפרטורות המשיכו לצנוח בצלילה חופשית מטה

מינוס אחת עשרה

וטרם הלבין העולם

 

נכתב על ידי , 19/11/2014 16:09  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

35,137
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmilla אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על milla ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ