לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2011

למידה


למידה זהו שינוי קבוע יחסית בהתנהגות המתרחש כתוצאה מהתנסות. הלמידה מתבצעת לאחר בשילה, שהיא התפתחות במערכת העצבים והשרירים המאפשרת לאורגניזם לבצע פעולה שקודם לכן לא היה מסוגל לבצעה. מושגים בסיסיים שיש לדעת [נתייחס אליהם בסיכום הלמידה] הם:

  1.  הכחדה / דעיכה – ביטול תהליך הלמידה באופן הדרגתי חלקי או מוחלט. 
  2.  הכללה – הכללת הדבר שנלמד עם דברים נוספים. 
  3.  הבחנה – ההפך המוחלט מהכללה. 

 

הגישה [האסכולה] ההתנהגותית [ביהביוריסטית] ללמידה

הגישה ההתנהגותית ללמידה מתחלקת לשניים: ההתניה הקלאסית וההתניה האופרנטית, והיא למעשה חקר ההתנהגות הגלויה הניתנת לכימות ולמדידה אובייקטיבית.

התניה קלאסית - פבלוב

מושג בסיסי שיש להכיר הוא הרפלקס. רפלקס הוא תגובה ספציפית מולדת, מהירה ואוטומטית לגירוי ספציפי, המגנה על האורגניזם ומסייעת לו להסתגל לסביבתו.

 

המחקר של פבלוב

פבלוב בנה מתקן מיוחד בו כלב נקשר ברצועות ובלוטות הרוק שלו חוברו ע"י ניתוח למכל זכוכית. כשהכלב רייר, הריר שלו נאסף במיכל וכמותו נמדדה. בתחילה, פבלוב השמיע לכלב פעמון:

פעמון -/> ריור

גירוי לא מוביל לתגובה

 

לאחר מכן, פבלוב הגיש לכלב מזון ונוצר מצב כזה:

מזון -> ריור

גירוי בלתי מותנה מוביל לתגובה בלתי מותנית

גירוי בלתי מותנה הוא גירוי המעורר את התגובה הבלתי מותנית [תגובה רפלקסיבית מולדת לגירוי הבלתי מותנה] בהתנסות קודמת

 

 

טרם המזון, צירף פבלוב את צלצול הפעמון. נוצר מצב כזה:

פעמון + מזון -> ריור

גירוי מותנה בצירוף לגירוי הבלתי מותנה מובילים לתגובה בלתי מותנית

 

לאחר מספר פעמים בהם חזר על השלב למעלה, הוריד פבלוב את המזון מן המשוואה והותיר את הפעמון בלבד. דבר שהוביל אל המצב הבא:

פעמון -> ריור

גירוי מותנה מוביל לתגובה מותנית

גירוי מותנה הוא גירוי ניטרלי שבמקור לא עורר את התגובה המותנית [הנלמדת לגירוי], ורק לאחר הופעתו לפני הגירוי הבלתי-מותנה והתקשרותו אליו באופן אסוציאטיבי הוא מעורר את התגובה המותנית.

 

כמובן שמכאן הדבר רק הלך והתפתח. נוצרה התניה מורכבת שהיא למעשה התניה שמבוסס על תגובה מותנית שנלמדה קודם. התפתחו עוד מושגים – החלמה ספונטנית שהיא תופעה שבה נאמר כי למרות שהתרחשה הכחדה, התגובה המותנית מתרחשת לצד הגירוי המותנה, אך בכמות קטנה יותר, והתניית נגד שהיא יצירת קשר אסוציאטיבי בין גירוי מותנה בלתי נעים לבין גירוי נעים.

 

התניה אופרנטית - סקינר

מושג בסיסי שיש להכיר הוא החיזוק. חיזוק הוא כל אירוע או גירוי שמגדיל תדירותה של תגובה מסוימת [להרחבה ראו בהמשך את תת הנושא סוגי חיזוקים]. התניה אופרנטית היא, למעשה, שינוי בתדירות התגובה בעקבות קבלת חיזור לאחר ביצוע התגובה.

 

המחקר של סקינר

סקינר בנה תיבה המורכבת ממנורה, מגש מזון ומדוושה שכאשר לוחצים עליה משתחרר מזון. דופן אחת של התיבה שקופה. אל התיבה מוכנסת חולדה רעבה ומסתובבת בתוכה, כשבטעות היא לוחצת על הדוושה, אך בהתחלה היא לא מקבלת מזון. נרשמת תדירות הלחיצה ועוברים לשלב ב' > כאשר החולדה לוחצת היא מקבלת מזון. שוב רושמים את תדירות הלחיצה באותו פרק זמן כמו בשלב הראשון. התדירות גדלה, והחולדה למדה ללחוץ על הדוושה כדי לקבל מזון. המזון היה למעשה חיזוק בשביל החולדה.

 

סוגי חיזוקים

חיזוק חיובי – קבלת גירוי נעים לאחר ביצוע התגובה המגדילה את תדירותה.

חיזוק שלילי – הפסקת גירוי בלתי נעים לאחר ביצוע תגובה המגדילה את תדירותה.

חיזוק מלא – חיזוק הניתן בכל פעם שהתגובה בוצעה.

חיזוק חלקי – חיזוק הניתן רק בחלק מהפעמים שהתגובה בוצעה.

 

כאשר אדם נותן חיזוק על תגובות חלקיות המרכיבות את ההתנהגות הרצויה לפיה הוא רוצה שינהגו, הדבר נקרא עיצוב התנהגות.

 

עונשים

עונש [גירוי או אירוע בלתי נעים הניתן לאחר ביצוע התגובה וגורם להכחדתה] הינו דרך לביטול תגובה שנלמדה או תגובה מולדת בצורה מידית ובלתי-נעימה כלל. פסיכולוגים ממליצים להימנע מעונשים משלוש סיבות: (1) העונש מראה מה לא לעשות אך לא מבהיר מה יש לעשות; (2) העונש יוצר רגשות שליליים כלפי המעניש; (3) העונש יעיל רק בנוכחות המעניש.

 

סוגים נוספים של למידה אופרנטית

לעיתים אנו נתקלים במצבים לא נעים, ולכן אנו מנסים לברוח ו/או להימנע מהם בשתי דרכים עיקריות: (1) למידה בריחה – שהיא למידת תגובה המפסיקה גירוי בלתי נעים, הנלמדת על ידי חיזוק שלישי [בלמידה זו מעורבת ההתניה האופרנטית בלבד]; (2) למידת הימנעות – שהיא למידת תגובה המונעת את הגירוי הבלתי נעים עוד בטרם התרחשותו [בלמידה זו מעורבות ההתניות האופרנטית והקלאסית].

דרך הלמידה השלישית היא ניסוי וטעיה, שזה תהליך בו הלומד מנסה וטועה עד שמצליח.

 

 

הגישה [האסכולה] החברתית ללמידה

הגישה החברתית ללמידה מתבססת על חיקוי – שהוא שחזור התנהגות הדגם [אדם כלשהוא]. לחיקוי יש ארבעה שלבים עיקריים:

  1. קשב – הפניית הקשה להתנהגות מסוימת והתבוננות בה בתשומת לב.
  2. זכירת ההתנהגות ותוצאותיה – הצופה מאחסן בזיכרונו את ההתנהגות על כל פרטיה ואת תוצאותיה.
  3. הנעה – תוצאות ההתנהגות יוצרות רצון [או אי רצון] לביצוע ההתנהגות.
  4. ביצוע – הלומד שולף מזיכרונו את המידע המאוחסן ומתרגם אותו לשפת המעשה. לעיתים הביצוע לא יהיה דומה במאה אחוזים למקור.

גם הגישה החברתית ללמידה שמה דגש על חיזוקים ועונשים, אך בצורה שונה מן הגישה האופרנטית. היא מחלקת את החיזוקים לשלושה סוגים עיקריים:

  1.  חיזוק ישיר – חיזוק שמקבל הלומד אחר ביצוע התנהגות כלשהי. 
  2. חיזוק נצפה – חיזוק שמקבל הדגם והלומד מצפה לקבלו אם יחקה את התנהגות הדגם.
  3. חיזוק עצמי – חיזוק שאדם נותן לעצמו לאחר שהשיג את מטרתו.

כמו כן, היא מחלקת את העונשים לשלושה סוגים עיקריים:

  1.  עונש ישיר – עונש שמקבל הלומד לאחר ביצוע התגובה המכחיד אותה. 
  2. חיזוק נצפה – עונש שמקבל הדגם והלומד מצפה לקבלו אם יחקה את התנהגות הדגם.
  3. חיזוק עצמי – עונש שאדם נותן לעצמו.

על אף שאין בגישה זו ניסוי, החוקר שלה הוא בנדורה.

 

 

הגישה [האסכולה] הקוגניטיבית ללמידה

הגישה הקוגניטיבית ללמידה מתבססת על המושג קוגניציה שהוא כלל התהליכים הפנימיים של עיבוד מידע המתווכים בין הגירוי לבין התגובה. החוקרים, למעשה, מתעלמים מתהליכים פנימיים המתווכים בין הגירוי לבין התגובה בטענה שאי אפשר לצפות בהם ולמדוד אותם. המוח, שם מתרחש התהליך, כונה "הקופסה השחורה". לפי גישה זו, זה הגיוני ואף מקובל כי למידה תתנהל בצורה קוגניטיבית בלבד מבלי שיהיה לה ביטוי מוחשי. הגירויים והאירועים שאנו קולטים מאורגנים ומקבלים משמעות בהתאם לידע האגור בזיכרוננו [ניסיון עבר], בהתאם ליכולתנו להסיק מסקנות ובהתאם לקשר [קונטקסט] שבו התרחשו.

תיאורית הגשטלט - קוהלר

על פי תיאורית הגשטלט, למידה היא תהליך של שינוי בתפישה ובהבנה של היחסים בין הגירויים.

 

המחקר של קוהלר

קוהלר הכניס את השימפנזה "שולטן" לכלוב והניח לה בננה בחוץ, הרחק מהישג ידה של השימפנזה. בין הכלוב לבננה היו לו שני מקלות: אחד קצר קרוב אליו, והשני ארוך רק ממנו. השימפנזה היה יכול לקחת את המקל הארוך אליו בעזרת המקל הקטן בלבד. כעבור זמן מה של ניסיון כושל וישיבה והבטה על הסביבה, השימפנזה פתר את הכל: הוא גרר בעזרת המקל הקטן את המקל הגדול, ובעזרת המקל הגדול הוא גרר את הבננה.

את הדבר הזה כינה קוהלר תובנה – פתרון בעיה באמצעות ארגון מחדש של כל הגירויים.

 

השוואת בין הגישות [אסכולות] ללמידה

תבחין 

הגישה ההתנהגותית 

הגישה החברתית 

הגישה הקוגניטיבית 

התניה קלאסית

התניה אופרנטית

הניסוי המרכזי

הניסוי של פבלוב: התניית כלבים לקשר שבין צליל פעמון למזון, כך שכלבים ריירו למשמע הפעמון בלבד.

הניסוי של סקינר­: התניית חולדה כך שהיא לומדת ללחוץ על דוושה כדי לקבל מזון.

אין ניסוי מרכזי, אך החוקר הוא בנדורה.

הניסוי של קוהלר: דרישה משימפנזה להגיע לבננה מחוץ לכלובה תוך שימוש בעזרים המצויים בכלוב.

המסקנות מהניסוי המרכזי

גירויים ניטרליים יכולים לעורר תגובות מולדות אם יבואו בפרק זמן מסוים עם גירויים המעוררים תגובות אלו.

למידה מתרחשת בעזרת חיזוקים ועונשים. הלומד מפעיל את הסביבה שלו על מנת להגיע למטרה מסוימת.

למידה מתרחשת על ידי חיקוי התנהגותו של דגם כלשהוא שהביאה לדגם הזה תוצאות חיוביות.

למידה מתרחשת בעזרת חיזוק קוגניטיבי בין גירויים לתגובות. הלמידה מתרחשת כאשר יש שינוי בידע ובהבנה של המצב.

הגדרת שינוי ההתנהגות

השינוי ההתנהגותי מתעורר בעקבות קישור תגובה בלתי מותנית לגירוי מותנה, לאחר שגירוי מותנה בא עם גירוי בלתי מותנה המעורר את התגובה באופן מולד.

השינוי ההתנהגותי בא בעקבות חיזוקים ועונשים – קישור ההתנהגות לתגובה. תגובה זאת יכולה לעורר / לא לעורר המשך ביצוע התנהגות זו.

 

השינוי ההתנהגותי קורה לאחר שהדגם אותו הלומד מחקה מקבל חיזוקים על מעשיו. בדרך זו מקבל הצופה חיזוק נצפה.

השינוי ההתנהגותי בא בעקבות תובנה, שהיא הבנה פתאומית של ההתנהגות שתביא להשגת מטרה מסוימת.

התנאי העיקרי ללמידה

הצמדת הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה שמעורר את התגובה הרפלקסיבית.

חיזוק ההתנהגויות הרצויות והענשת ההתנהגויות הבלתי רצויות על מנת להגביר / להחליש את תדירות התגובה.

למידה תתרחש רק אם הדגם המחוקה יזכה לחיזוקים על התנהגותו ועקב כך יחוקה על ידי הלומד.

חשיבה מאומצת תביא לתובנה, שתתרחש בעקבות סידור מחדש של הגירויים.

דעיכה / הכחדה

תרחש אם לא יוצמד גב"מ ל-ג"מ כך לא תתעורר התגובה הרפלקסיבית ל-ג"מ בלבד.

תתרחש אם ההתנהגות שנלמדה לא תחוזק או אפילו תוענש.

תתחרש אם ההתנהגות שנלמדה לא תזכה לחיזוקים מהסביבה.

תתרחש אם התובנה לא פתרה בצורה מספקת את הבעיה, או שהלומד לא יצטרך יותר את התובנה.

הכללה

תתרחש אם לגירויים דומים יתעוררו תגובות דומות. ככל שהגירוי דומה יותר לגירוי המקורי כך גם תדמה התגובה.

תתרחש אם תגובות שונות יחוזקו בצורה דומה.

תתרחש אם ההתנהגויות הנלמדות מחוזקות בצורה דומה ע"י הסביבה או שהתנהגויות שונות יביאו [עפ"י הלומד] לאותה תוצאה.

תתרחש אם הלומד יקלע למצב מסוים שלדעתו התובנה תסייע בו.

הבחנה

תתרחש אם יוצמדו גב"מ רק ל-ג"מ מסוימים וכך תתבצע דעיגה ל-ג"מ אחרים.

תתרחש רק אם יחוזקו עוד תגובות מסוימות בעוד תגובות דומות לא יחוזקו/יוענשו וכך תתבצע בהם דעיכה.

תתחרש אם הלומד יראה שהתנהגויות שונות מחוזקות בצורה שונה ע"י הסביבה וכך ילמד להבחין ביניהם.

תתרחש אם הלומד לא יקשר בין התובנה שנלמדה בעבר לבין המצב אליו נקלע בהווה והתובנה תקרה מחדש.

הגורם המשפיע ביותר על הלמידה [הבחנה בין השפעות הסביבה והשפעות פנימיות, מידת פעילותו של הלומד]

הלומד פסיבי והתהליכים הרפלקסיביים בגופו מעוררים את הלמידה והלומד אינו יכול לשנות דבר.

הסביבה היא המפעילה את האורגניזם, אך לפני עומדות מספר ברירות לפתירת מצב נתון. הלומד אינו פסיבי ובחירתו מתבססת על חיזוקים או ענישה קודמים שהביאו ללמידה.

הלומד מופעל על ידי הסביבה, הוא לומד התנהגויות חדשות ע"י חיקוי הדגם המבצע אותן. הוא אינו פסיבי ומפעיל את סביבתו בהתאם לתגובותיו.

הלמידה מתרחשת בתהליכים פנימיים. לפיכך, אין השפעה של הסביבה על תהליך הלמידה של האורגניזם. האורגניזם אינו פסיבי והוא מנסה לעורר את התגובה שתוביל ללמידה.

 

נכתב על ידי , 4/5/2011 19:08  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSicumim אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sicumim ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ