לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2011

מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המקבי


הסיבות לפרוץ המרד
1. דתית –  התרבות ההלניסטית, הקמת הפוליס 'אנטיוכיה' בירושלים ובעיקר גזירות הדת, פגעו                  באוטונומיה הדתית של היהודים ביהודה,  במעמד בית המקדש, הכוהנים והכהן הגדול. אוטונומיה שאלכסנדר ה'גדול' וגם אנטיוכוס ה-3 חידשו והבטיחו לקיים.      

 

2. כלכלית –  החרמת קרקעות רבות על ידי השלטון הסלבקי פגעה במצבם הכלכלי של איכרים                    עצמאיים רבים, שאיבדו את רכושם והפכו לחוכרים ואריסים של בעלי אדמות יוונים שהיגרו באלפיהם לארץ ישראל. קרקעות רבות הופקעו לטובתן של הפולייס ההלניסטיות שקמו ברחבי הארץ.

 

3. חברתית -  המתייוונים,עם הזכויות המיוחדות שקיבלו מהשלטון הסלבקי וההשפעה הגדולה שרכשו                   בכלכלה, בחברה, בחצר המלך,   פגעו במעמדם ובזכויותיהם של ה"חסידים" הנאמנים לתורה, שאליהם  השתייכו גם ה'סופרים' מהתקופה הפרסית – אותם מורי הלכה מכובדים ונערצים  על ידי כל שכבות העם.  ה"חסידים" נרדפו מאד עקב גזירות הדת  במיוחד אלה שסרבו בהפגנתיות לקיימן (אלעזר הזקן, חנה ושבעת בניה). הם יצרו את מודל, הדוגמה להתנהגות יהודית אמיתית.  רדיפת ה"חסידים" יצרה מלחמה גלויה בינם לבין המתייוונים, שברובם נימנו על השכבות העליונות של העם שקיבלה אופי של מלחמת אזרחים.

 

4. מדינית  -  השלטון הסלווקי, שהיה אהוד בתחילתו (סובלני, נאור, מכבד את האוטונומיה הדתית והשונות של היהודים משאר תושבי הממלכה), הפך בתקופת אנטיוכוס ה-4 לשלטון אכזר, מדכא ומאיים על קיומו של העם היהודי. (בזיזת בית המקדש, מכירת משרת הכהן הגדול, הקמת הפוליס 'אנטיוכיה', מצודת החקרא בירושלים). בשנת 167- הצטייר השלטון הסלווקי כשלטון חלש, שסבל מהתקוממויות פנימיות נגדו ברחבי הממלכה והובס במספר קרבות על ידי הרומאים, שהחלו לכבוש בהדרגה חלקים מהאימפריה הסלווקית. היהודים, ובראשם החשמונאים, הבינו שזו נקודת זמן מתאימה מאד למרד נגד השלטון הסלווקי והשגה מחדש של האוטונומיה הדתית ובהמשך – חירות לאומית.                                      

 

5. גורם ישיר -  האירוע במודיעין ב-167-  פקידי המלך הגיעו לעיירה לכפות על תושביה את גזירות הדת ודרשו ממתיתיהו הכהן לבית חשמונאי להקריב קורבן לפסל. מתתיהו ובניו סרבו כשקם אחד היהודים במקום להקריב את הקורבן, התנפל עליו מתתיהו והרגו. מיד לאחר מכן הרג את הקצין הסורי המלווה והרס את המזבח. אז קרא את הקריאה המפורסמת – " מי לה' – אלי ", נמלט עם בניו ממודיעין והחל לקבץ סביבם את אלפי ה'חסידים' והנאמנים לדת היהודית.  צבא זה החל מלחמת גרילה נגד המתייוונים והצבא הסלווקי.

 

הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית.

מרד החשמונאים פרץ בשנת 167 לפנה"ס במטרה להילחם נגד גזרות השלטון הסלבקי ונגד השפעתם של המתייוונים בעם היהודי. בשנת 164 לפנה"ס כבשו החשמונאים את ירושלים וטיהרו את בית המקדש מהפסלים והטומאה. ירושלים שוחררה משלטון זר (חוץ ממצודת החקרא), בית המקדש חזר להיות בית מקדש לאלוהים. אבל, המרד נמשך כי גזרות הדת לא בוטלו וההתייוונות המשיכה להתקיים.

בשנת 162 לפנה"ס, עולה לממלכה הסלווקית מלך תינוק בחיתוליו, שמקבלי ההחלטות במקומו היו אמו וקצינים שרצו לפתור כמו שיותר בעיות בממלכה, ולכן בוטלו גזרות הדת. מנלאוס הודח ובמקומו מונה כוהן גדול חדש בשם אלקימוס, שהיה ממשפחת צדוק (המשפחה החוקית לאורך הדורות שבה עברה הכהונה הגדולה בירושה). השלטון הסלווקי החזיר חלק מהאדמות המוחרמות של האיכרים היהודים.

לכאורה, הושגו כעת מטרות המרד-הגזרות בוטלו והכהונה חזרה למשפחת צדוק. אבל, המרד נמשך. יהודה המכבי סרב להפסיקו. פרץ ויכוח במחנה של המורדים-האם יש להפסיק את המרד כי השיג את מה שרצה או להמשיך בו?

 

נימוקי התומכים בהפסקת המרד:

  1. גזרות הדת בוטלו, ירושלים שוחררה, ביהמ"ק טוהר וחזר להיות מקדש לאלוהים.
  2. מנלאוס המתייוון הקיצוני הודח והכהונה הגדולה חזרה למשפחת צדוק שהחזיקה בכהונה הגדולה במשך מאות שנים.
  3. הוחזרו אדמות מוחרמות והוטב מצבם הכלכלי של חלק מהאיכרים היהודים.

 

רוב העם (אלה שכונו הנאמנים לתורה), שנלחם תחת הנהגת החשמונאים רצה בהפסקת המרד מפני שבוטלו גזרות הדת, הוחזרו אדמות שהוחרמו ולכן זה היה גורם חשוב בהחלטתם להפסיק את המרד.

 

לעומת זאת, מיעוט של המורדים בהנהגת החשמונאים (בני המשפחה ומקורביהם) רצו להמשיך במרד ומנו נימוקים לכך:

  1. בית המקש טוהר, אבל לא כל ירושלים שוחררה מעבודה זרה. מאות חיילים יוונים המשיכו לגור בחקרא ולקיים בה פולחן אלילי.
  2. הכהונה הגדולה חזרה למשפחת צדוק, אבל אליקמוס הוא מתייוון. הבעיה של ההתייוונות לא נפתרה ועוד במשפחת הכוהן הגדול שאמורה להיות טהורה ודבקה בתורה. המתייונים עדיין נשארו בעלי השפעה וכוח ושלטו בעמדות המפתח והשלטון.
  3. החשמונאים ובראשם יהודה המכבי הצליחו להנהיג  את המרד וללכד סביבם את העם. ההצלחה הזו נתנה להם את השאיפה להישאר בהנהגת העם. הם היו ממשפחת כוהנים כפרית, ללא השפעה, ללא רכוש רב.  הם לא רצו לחזור למעמד זה. הם ידעו שאם המרד יגמר בשלב זה, 162 לפנה"ס, הם יחזרו להיות המשפחה הפשוטה  שהייתה לפני כן. לכן, רצו להמשיך את המרד ולהשיג ניצחון מדיני ולקבל את הנהגת העם ואת משרת הכהן הגדול.
  4. השלטו הסלווקי המשיך לשלוט ביהודה ובארץ ישראל ואם השלטון הזר הזה ימשיך לשלוט אז אין בטחון שהגזרות לא יחזרו בשלב מאוחר יותר . לכן, צריך להמשיך את המרד ולהשיג עצמאות מלאה גם מבחינה מדינית ולא רק דתית.

עלתה טענה ששנת 162 לפנה"ס היא שנה שבה השלטון הסלווקי חלש, במשבר ויש לנצל את החולשה שלו וללחוץ להשגת עצמאות מדינית וזאת ניתן לעשות ע"י המשך המרד. לשם כך יהודה כורת ברית עם רומא וממשיך את המרד.

 

המרד נמשך, אבל רוב הצבא של יהודה מתפרק-החיילים חוזרים הביתה ונשארים רק כמה מאות תומכים בלבד. יהודה המכבי ממשיך במלחמה ונהרג בקרב בשנת 160 לפנה"ס.  כתוצאה מהמוות שלו חלה נסיגה בהישגי החשמונאים. הסלווקים חזרו והשתלטו על יהודה (לא החזירו את הגזרות). אחיו של יהודה המכבי –יונתן ושמעון ברחו אבל כעבור מספר שנים חזרו  והמשיכו את המרד ולבסוף השיגו עצמאות מלאה בשנת 140 לפנה"ס. שמעון הפך להיות הנשיא של יהודה ובנו הפך להיות המלך החשמונאי הראשון וגם כוהן גדול.

 

נכתב על ידי , 18/4/2011 12:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSicumim אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sicumim ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ