לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2011

המפגש בין החברה היהודית לבין ההלניזם - השפעות ההלניזם על ציביון [אופי] החברה היהודית


ארץ ישראל היתה תחת שלטון פרס מאז שפרס כבשה את בבל (539 לפה"ס). בבבל ישבו היהודים שהוגלו לשם מארץ ישראל בשנת 586 לפנה"ס לאחר שהבבלים כבשו את ממלכת יהודה והחריבו את ירושלים ואת בית המקדש. המלך הפרסי כוֹרֵש הרשה ליהודים לחזור לא"י ולהקים מחדש את בית המקדש (הצהרת כורש 538 לפנה"ס).

חלק מהגולים חזרו והקימו מחדש את ירושלים ובית המקדש. אך היהודים לא קיבלו עצמאות ולא הורשו  להחזיר את המלוכה (צאצאי בית דוד).  הם היו כפופים למושל פרסי ושילמו מסים למלך פרס. היהודים התיישבו בעיקר באזור יהודה – מסביב לירושלים אך במשך הזמן עברו גם לאזורים אחרים כמו לגליל ולשפלה.באזורים אלה רוב האוכלוסיה היתה נוכרית  (יוונים, שומרונים אדומים) והיהודים . אוכלוסיה זו היתה עויינת ליהודים.

בית המקדש הפך למוקד החיים היהודיים בארץ ישראל והכוהן הגדול הפך למנהיג העם – כלפי פנים וכלפי חוץ.

ארץ ישראל נכבשה על ידי אלכסנדר מוקדון מידי הפרסים בשנת 332 לפנה"ס ומאז הפכה לחלק מהעולם ההלניסטי. לאחר מות אלכסנדר השתייכה ארץ ישראל לממלכת בית תַלמַי )באזור מצרים)  מ-301  לפנה"ס עד 200 לפנה"ס. בין השנים 200 לפנה"ס ועד 141 לפנה"ס (אז הושגה העצמאות היהודית המלאה והוקמה ממלכת החשמונאים) נשלטה ארץ ישראל על ידי ממלכת בית סֵלֵוְוקוס  (באזור פרס, סוריה ואסיה הקטנה). כיון שארץ ישראל היתה ארץ מעבר של דרכים מסחריות חשובות שקישרו בין אפריקה, אסיה ואירופה, היגרו אליה

עשרות אלפי יוונים ותושבים אחרים מאזור יוון, סוריה ושאר ארצות המזרח.

תוך זמן קצר הוקמו באזור ארץ ישראל – לאורך שפלת החוף ובעבר הירדן המזרחי - פוֹלֵייס הלניסטיות חדשות

(כמו ה-פוליס פילדלפיה = רבת עמון של היום). ערים עתיקות שהיו קיימות באזור מאות שנים – הפכו גם הן לפולייס הלניסטיות (בית שאן – סקיתופוליס, עכו- פתולמאיס). באזורים בהם הוקמו הפולייס, התפשטה התרבות ההלניסטית בעיקר בקרב המעמדות העליונים של האוכלוסיה המקומית. גם היהודים שישבו במקומות אלה, בעיקר בערים, הושפעו מן ההלניזם – למדו יוונית ואימצו חלק מהמינהגים ומהתרבות ההלניסטית.

בארץ יהודה לא הוקמה אף פוליס הלניסטית כיון שהשלטון התַלמיי  וגם השלטון הסֵלֵוְוקי בתחילת דרכו כיבדו את הדת היהודית המונותאיסטית ואת מעמדם של ירושלים ובית המקדש. (השלטון ההלניסטי היה סובלני כלפי כל הדתות וכיבד את אמונותיהן ואת כוהניהן.) דוגמה לכיבוד: המלך אנטיוכוס ה-3 סלווקוס, שכבש את א"י בשנת 200 לפה"ס נתן ליהודים, על פי בקשתם, 'כתב זכויות'  בו התחייב המלך לשמור על קדושת ירושלים וטהרת בית המקדש (אסור היה לגויים להכנס לבית המקדש),  ניתן פטור ממסים לכוהנים וללויים וניתן פטור ממסים למשך 3 שנים גם לתושבי ירושלים.

 

למרות הכל, ההלניזם החל לחדור גם לאזור יהודה לאחר מות אנטיוכוס ה-3. זה היה תהליך בלתי נמנע מן הסיבות הבאות:

1. היהודים באזור זה היו בקשרים משפחתיים וכלכליים עם יהודים בשאר חלקי הארץ שכבר נחשפו ואימצו חלק מהמרכיבים של התרבות ההלניסטית.

2. יהודים מכל רחבי העולם ההלניסטי עלו לרגל לירושלים ולבית המקדש והביאו איתם את המנהגים ההלניסטיים.

3. שפת השלטון והמינהל היתה יוונית והיהודים נאלצו ללמוד את השפה כדי שיוכלו לתקשר עם אנשי השלטון.

4. העסקים והמסחר נעשו בשפה היוונית ובהתאם למינהגים ההלניסטיים והסוחרים ובעלי העסקים היהודים

    היו חייבים ללמוד את השפה כדי שיוכלו לנהל את עיסקיהם.

 

לכן, היהודים שאימצו ראשונים את התרבות ההלניסטית, היו מהמעמדות העליונים והעשירים (האליטה) שהיו בקשרים עסקיים ופוליטיים עם השלטונות. הם כונו "מתייוונים" על ידי רוב העם, שנשאר נאמן לדת ולמסורת היהודית ("חוקי האבות").

משפחת הכוהן הגדול- משפחת צדוק, המשפחה הקדושה ביותר, מנהיגת העם, אימצה את התרבות ההלניסטית (התייוונה). הסיבה הישירה לכך היתה שהכוהן הגדול היה במגע מתמיד וישיר עם השלטון ההלניסטי הסלווקי ונאלץ לדבר יוונית כדי לייצג נאמנה את העם היהודי. בהמשך הזמן, הפכה משפחת הכוהן הגדול לאחת המשפחות המנהיגות של מחנה המתייוונים – לא רק מתוך הכרח אלא גם מתוך רצון לשמור על עמדות הכוח וההשפעה שלה.

גם משפחות כהונה נוספות (24 משפחות כהונה שרתו בבית המקדש בתורנות), בעיקר אילו שגרו בירושלים וצברו הון גדול, אימצו את התרבות ההלניסטית (למשל משפחת בילְגַה) משום שהן ניהלו עסקים גדולים והיו בקשרים הדוקים עם יהודים ונוכרים ברחבי העולם ההלניסטי.

משפחות הכהונה שגרו באזורי הכפר – כמו משפחת חשמונאי ממודיעין – לא אימצו את ההלניזם והפכו למנהיגות המחנה שהתנגד להתייוונות ויצא לבסוף למרד נגד השלטון. היהודים תושבי הכפרים, מחוץ לערים ומחוץ לירושלים, לא אימצו את התרבות ההלניסטית – לא דיברו יוונית אלא ארמית או עברית.  (תופעה דומה לזו שהתרחשה בכל העולם ההלניסטי).

 

כיצד באה לידי ביטוי התפשטות ההלניזם ביהודה?

א.  אימוץ שמות יווניים – בתחילה, כדי להקל על השתלבותם בעולם ההלניסטי, יהודים, בני המעמדות העליונים (כהונה ובעלי קרקעות ועסקים), הוסיפו לשמם היהודי שם יווני (למשל  יוחנן –  הורקנוס). בהמשך הזמן יהודים קיבלו רק שמות יווניים  (למשל יאסון, מנלאוס).

ב. לימוד ושימוש בשפה היוונית -  יהודים רבים שנמצאו בקשרים עם השלטון ההלניסטי, דיברו יוונית ולימדו אותה בביתם. גם יהודים משכילים למדו יוונית כדי לקרא יצירות ספרותיות ומדעיות. יצירות ספרותיות יהודיות רבות  תורגמו ליוונית כמו ספר התורה שתורגם באלכסנדריה ונקרא "תרגום השבעים".  האגדה מספרת שהמלך תלמי  הזמין 70 חכמים יהודים לתרגם את התורה, שם אותם ב-70 חדרים נפרדים וכולם תרגמו בצורה דומה – מילה במילה – את התורה ליוונית.

ג.  חינוך -  יהודים לא היו אזרחים בפולייס ההלניסטיות ולכן לא יכלו לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך שהיו בהן. אבל היהודים העשירים העריכו את חשיבותו של החינוך ההלניסטי לקידום מעמדם וקשריהם  ודאגו להקנות את החינוך הזה לילדיהם.  הילדים למדו את כל מקצועות הלימוד בבתיהם ממורים פרטיים, שהיו עבדים שניקנו במיוחד למטרה זו. הם למדו שפה, ספרות, מוסיקה וספורט.             

ד.  אימוץ אורח חיים והשקפת עולם הלניסטית –   יהודים אימצו את אורח החיים ההלניסטי – נסעו ברחבי העולם, ניהלו עסקים ומסחר בכל מקום, התלבשו והתנהגו בהתאם – צפו באירועי ספורט (שהתנהלו בעירום...אסור על פי היהדות), אכלו אוכל לא כשר, השתתפו במסיבות וצפו ברקדניות... יהודים בנו את בתיהם בסגנון יווני – הלניסטי – מעוטר בעמודים ותבליטים וציורי קיר ורצפה.  לרוב נמנעו  מציורים ופסלים של דמויות אדם האסורים בתורה ועשו שימוש בציורי בעלי חיים  וצמחים. יש עדויות רבות המתארות התנהגות מושחתת ולא מוסרית של יהודים מתייוונים, ששמו את טובתם ואת האינטרסים האישיים שלהם לפני טובת בני עמם ואפילו טובת משפחתם.  (ראו בהמשך החומר). הדוגמה המפורסמת ביותר למתיוונים חסרי מצפון הם משפחת טוביה:

    יוסף בן טוביה, יהודי עשיר, איש עסקים, בעל קרקעות רבות וקשור בקשרי נישואין למשפחת הכוהן הגדול,    

    הוא דוגמה ליהודי המאמץ בגלוי וללא הסתייגות את התרבות ההלניסטית. דמותו ומעשיו מתוארים בספרו של יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלאביוס) – "קדמוניות היהודים". בספר מביא יוספוס קטעים ממכתבים שכתב יוסף בן טוביה בהם הוא מספר על עבדים יווניים שקנה כדי שילַמדו את בניו יוונית ואת המקצועות האחרים של התרבות ההלניסטית. במכתביו הוא משתמש בביטויים- סלנג יווני כמו "חי האלים", "תודה לאלים"...

    בספר גם מסופר על מסעותיו של יוסף בן טוביה לחצר המלך תלמי שבמצרים שם השתתף במישתאות, צפה ברקדניות ואכל אוכל טמא. יוסף נשלח על ידי הכוהן הגדול, שהיה גיסו, לחצר המלך תלמַי לשלם את המיסים השנתיים של העם ביהודה. (הכוהן הגדול, כמנהיג העם, היה אחראי על גביית המסים). כשנפגש יוסף עם המלך הציע להעביר לו, ליוסף, את גביית המסים והבטיח שיגבֵה למען המלך סכום גבוה יותר מהסכום שגבה הכהן הגדול. (תפקיד גובה מסים היה רווחי ביותר כי הגובֵה היה מקבל לידיו אחוז מסוים מהסכום שגבה). המלך הסכים, כמובן, ויוסף חזר לא"י וגבה באכזריות מסים גבוהים מתושביה. מי שסרב לשלם נהרג על ידי חייליו. מעשיו של יוסף משקפים את השקפת העולם האינדיבידואליסטית בה האדם שם את טובתו האישית לפני טובת משפחתו ועמו.

 

    מלומד יהודי שחי מספר שנים מאוחר יותר, שמעון בן סירא, ממתנגדי התרבות ההלניסטית והמתייוונים, כתב בספר שפרסם על שחיתותם ופריצותם של העשירים המתייונים ועל פגיעתם בחוקי התורה והמוסר.

נכתב על ידי , 18/4/2011 12:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSicumim אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sicumim ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ