לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2011

מאפייני ההלניזם


מקור המילה "הלניזם" הוא מהמילה "הֵלַאס" -  יוון.

במאות 5 - 4 לפנה"ס התקיימה באיי יוון, בערי-המדינה העצמאיות = הפוֹלֵייס, התרבות היוונית הקלאסית . התרבות הזו התבססה על השפה היוונית, הדת היוונית האלילית, האדריכלות היוונית, אמנות הפיסול והציור, שהתפתחו בתקופה זו ביוון, התיאטרון והשירה והמדעים. התרבות ההלניסטית קמה מתוך התרבות היוונית.

התרבות ההלניסטית נוצרה בעיקרון ע"י אלכסנדר 'הגדול' (אלכסנדר מוקדון) שכבש שטחים ביוון ובמזרח (באסיה), ויצר תרבות אוניברסאלית שהיא שילוב של התרבויות הנפוצות באזורים שכבש. עם התפשטות יוון למזרח הפכה התרבות הַהֶלֶנית לתרבות המשותפת לאזור כולו. תרבות זו, ששילבה את תרבויות המזרח עם תרבות יוון נקראת: התרבות הַהֶלֶניסטית. התרבות ההלניסטית היא תרבות סינקְרֵטיסטית, כלומר תרבות שהתפתחה כתוצאה ממיזוג של תרבויות: התרבות היוונית הקלאסית ותרבויות ארצות המזרח (פרס, מצרים,הודו, ארץ ישראל).

התרבות ההלניסטית הייתה פתוחה לכל אדם, לא משנה מאיזה מוצא. מי שבחר בחינוך , בשפה ובאורח החיים ההלניסטיים -  היה זכאי להיקרא הלני. יש להדגיש כי התרבות ההלניסטית התפשטה בעיקר בקרב המעמדות העליונים של העמים הכבושים.

משך תקופת ההלניזם: תחילת הכיבושים של אלכסנדר מוקדון בשנת 333 לפנה"ס ועד לשקיעת ההלניזם במאה השנייה אחרי הספירה (עלייתה של האימפריה הרומית). בשנת 333  לפנה"ס יצא אלכסנדר הגדול (אלכסנדר מוקדון) למלחמה נגד פרס.  אלכסנדר - מלך מקדוניה (צפון יוון) הביס את האימפריה הפרסית  וכבש את שטחיה, שכללו גם את בבל (עיראק של היום, סוריה וארץ ישראל). הוא כבש גם את מצרים, צפון אפריקה וחלקים מהודו. לאחר מות אלכסנדר מוקדון ללא יורש (323 לפה"ס), חולקה ממלכתו על ידי יורשיו לשלוש ממלכות: ממלכת תַלמַי (מצרים), ממלכת סֵלֵווקוס (אסיה הקטנה, סוריה וארץ ישראל בבל ופרס) וממלכת אנטיגונוס (מקדוניה- יוון). הממלכות ההלניסטיות הללו  התגבשו והתקיימו כל אחת בניפרד. לעתים אף נלחמו אחת בשניה. אך, התרבות ההלניסטית היתה משותפת לכולן ואיפשרה לתושבים שלהן לקיים קשר כלכלי ותרבותי כמעט ללא הפרעה. התרבות ההלניסטית הציגה את עצמה כאוניברסאלית: (כלל-עולמית).   למה?

(1) בגלל שהיא מיזגה בתוכה תרבויות שונות.

(2) בגלל שהממלכה שכבש אלכסנדר מוקדון הקיפה כמעט את כל העולם המוכר עד אז.

 

מאפייני התרבות ההלניסטית

1.   הפוליס

      ביוון-הפוליס היתה עיר- מדינה, מסגרת מדינית עצמאית שהתקיימה ביוון בתקופות קדומות. (פולייס ברבים). מאפייני הפוליס היוונית הקלאסית:

      א.  שטח: שטח הפוליס היה קטן, וכלל מספר קטן של תושבים – אלפים בודדים.  העיר היתה מוקפת חומה    

           וכללה גם אזורים חקלאיים מחוץ לחומה.

      ב.  שלטון: שלטון עצמי (אוטונומיה). האזרחות בפוליס הוגבלה רק לגברים בני המקום, בעלי רכוש.            ואילו לנשים, ילדים, זרים ועבדים לא היו זכויות פוליטיות. כל פוליס הייתה ריבונית בתחומה,            וההחלטות בה התקבלו על פי רצון האזרחים בלבד. (דמוקרטיה). חֶבֶר האזרחים (הגברים) השתתפו באספת העם. שם נדונו עניינים חשובים (חקיקה,הכרעה על יציאה למלחמה, כריתת בריתות,ניהול ענייני הכספים. ניהול העיר, נושאים כלכליים) ונבחרו בעלי התפקידים. המועצה (הגֶרוּסְיָה), בה פעלו אזרחים מבוגרים, הייתה הגוף המייעץ לאספת העם.

      ג.  דת: בפוליס היו מקדשים לאל הפטרון (השומר) על העיר שהיה האל הראשי ולאלים אחרים שהיו אהובים על תושבי העיר. לאלים היו מקריבים קורבנות, חוגגים בתהלוכות לכבודם. על העיר אתונה שמרה האלה אתנה.

      ד. מוסדות תרבות וחינוך: בפולייס התקיימו מוסדות חינוך כמו גיִמְנסיון (מוסד חינוכי וספורטיבי לנערים צעירים (גילאי 14-16) ואפביון  מוסד חינוכי למתבגרים גילאי  16-20, שהכשיר לקבלת אזרחות). בהם התחנכו הנערים לקראת החיים בפוליס.  היו גם התיאטרון- בו הועלו הצגות והאצטדיון וההיפודרום ששימשו לתחרויות ספורט.

מאפייני הפוליס ההלניסטית: 

הפוליס ההלניסטית הוקמה על פי דגם הפוליס היוונית ודמתה לה במוסדות, בחגיגות ובתחרויות שהיו בה,      בבניינים  שנבבנו בה.  אך, במובנים רבים, היתה שונה ממנה:

א.  שטח: לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון הוקמו מאות פולייס הלניסטיות בשטחים החדשים שנכבשו כיון שיוונים רבים היגרו לשטחי המזרח. שטח הפוליס ההלניסטית היה גדול מאד ומספר התושבים בה נע בין  אלפים לעשרות אלפים. הפוליס שלטה על אזורים חקלאיים גדולים סביבה והפכה את האיכרים שם לאריסים שלה [מבעלי הקרקע לפועלים]. רבות מן הפולייס נקראו אלכסנדריה.

ב.  שלטון: הפוליס ההלניסטיות במזרח היו כפופות למלך ולא היו עצמאיות כמו ביוון. הן היוו מרכזים מנהליים ומרכזי תמיכה לשלטון המרכזי - גביית המסים, פיקוח על המסחר ועל הצבא נעשה על ידי נאמני המלך שישבו בפוליס. חלקם היו מבני האוכלוסייה המקומית שאימצו את ההלניזם. בפוליס היתה מועצה של אזרחי העיר שניהלה את העיר מבחינה פנימית – חינוך, תברואה, דת, ספורט. 

ג.  דת: בפוליס היו מקדשים לאל השומר על העיר שהיה אל הראשי  ולאלים אחרים שהיו אהובים על תושבי    

            העיר. בכל פוליס הוצבו גם פסלי המלך והתקיים שם פולחן למלך.

ד. מוסדות תרבות וחינוך: התיאטרון - ההצגות היו חלק מהפולחן לאלים, מומן על ידי העיר והייתה חובה להשתתף בהצגות. גיִמְנסיון (מוסד חינוכי וספורטיבי לנערים צעירים (גילאי 14-16) ואפביון מוסד חינוכי     למתבגרים גילאי  16-20, שהכשיר לקבלת אזרחות וכושר צבאי) בהם התחנכו הנערים  לקראת החיים בפוליס.

רק אזרחי הפוליס יכלו לקבל חינוך במוסדות החינוך. משום שלעיר לא הייתה עצמאות, גדלה חשיבות החינוך, הספורט וטקסי הדת.

 

העיר ההלניסטית המרכזית ביותר הייתה אלכסנדריה שבמצרים. העיר נוסדה ע"י אלכסנדר מוקדון ונקראה על שמו ועד מהרה התפתחה למרכז  תרבות והמדע החשוב ביותר בעולם   ההלניסטי. הוקם בה מוזיאון, מרכז למחקר וללימוד,  הוקמה הספרייה הגדולה ביותר בעולם העתיק, שבה רוכזו מאות אלפי כתבי יד הכתובים  או מתורגמים ליוונית, וביניהם: "תרגום השבעים" (תרגום התורה ליוונית). הישגם מדעיים של התקופה: ניסוח יסודות הגיאומטריה ע"י אוקלידס, חישוב היקף כדור הארץ ושאר תופעות גיאוגרפיות ואקלימיות, גילוי מערכת העצבים ועוד. באלכסנדריה פעל האסטרונום המפורסם תלמי, אשר היה הראשון  שטען כי העולם הוא עגול.           

 

2.  הדת  ההלניסטית

הדת ההלניסטית היתה דת פַגאנית (אלילית) . היא היתה מורכבת מהדת היוונית הקלאסית שהתבססה על הפולחן לאלים האולימפיים (השוכנים על ההר אולימפוס ביוון) ושולטים בעולם – בטבע ובני האדם. כל אל יצג תכונות מסויימות והיה אחראי על  תחומים שונים: (וֵנוס – אלת האהבה, אתֵינה –אלת החוכמה, אַרֵס-אל המלחמה, פוֹסֵידוֹן-אל הים, זֵאוס – מלך האלים וכו'). ומהדתות המזרחיות – הכנענית, הפרסית, המצרית, שהתבססו גם כן על פולחן לאלים שונים.

כשהיוונים כבשו את ארצות המזרח, התמזגה הדת היוונית עם דתות המזרח  ונוצרה דת חדשה – הלניסטית -שמיזגה בין האלים היוונים ופולחניהם לבין אלי המזרח ופולחניהם. תופעה זו מכונה ' סינְקְרֵטיזם '. למשל, האל בַעַל הכנעני והאל אוֹזיריס המצרי זוהו עם האל זאוס היווני.  עַשְתוֹרֵת - אלת הפריון הכנענית והאלה איזיס המצרית זוהו עם ונוס היוונית. האלים בדת ההלניסטית שמרו על שמותיהם היווניים אך תכונותיהם השתנו והתרחבו והתאימו למיגוון התרבויות שניכללו בתרבות ההלניסטית. הפולֵייס ההלניסטיות (שהוקמו במזרח) העמידו את הדת במקום מרכזי יותר מאשר ביוון. החגים הדתיים נחגגו בפאר רב, בתהלוכות ותחרויות ספורט. אם ביוון כל אזרח בפוליס יכול היה לשמש ככוהן דת, פולייס ההלניסטיות עבר תפקיד הכהונה בירושה והטקסים הדתיים נוהלו רק על  ידי מי שהשתייכו לשכבת הכהונה. המתיישבים היוונים הביאו איתם את פולחן האלים האולימפיים (היווניים), הקימו מקדשים לכבודם, וקיימו תהלוכות ומשחקים ספורטיביים.

 

3.  החינוך ההלניסטי

 הערים ההלניסטיות (הפולייס) ברחבי האימפריה אימצו את צורות החינוך היווניות: הגימנסיות (המוסד לחינוכם של נערים, בו למדו את מקצועות הספורט, הסיפרות, השירה). והאֵפֵביון (בו הכשירו את הנערים הבוגרים לחיי אזרחות  ושירות צבאי) נשים לא התקבלו למוסדות חינוך אלה. העשירות למדו בבתיהן עם מורים פרטיים .    החינוך ההלניסטי שם דגש רב על מקצוע הספורט. הספורט הפך לערך חשוב ביותר שאיפיין את התרבות                                  ההלניסטית . הספורט נחשב כאחד מהיסודות לפיתוח האישיות ורכישת מיומנויות ספורטיביות נתבעה מכל אזרח. אחת לארבע שנים גם נערכה  אולימפיאדה, בה השתתפו כל הפולֵייס של איי יוון וצופים מכל רחבי העולם ההלניסטי הגיעו לאולימפיה. ההשתתפות בתחרויות ספורט הייתה כרוכה  בהקרבת קורבנות לאלים. הספורט  וטקסים הכרוכים בו תרמו לליכוד התושבים ולהגברת תחושת השותפות והשייכות שלהם לפולייס בהן התגוררו. התרבות ההלניסטית תרמה להפצת תרבות הספורט בקרב עמי המזרח, במיוחד בפולייס החדשות שהוקמו באזורים אלו. היוונים סגדו לגוף האדם ובתחרויות הייתה השתתפות בעירום מלא של גברים בלבד.

 

 

 

 

4.  השפה היוונית

השפה היוונית הפכה לשפה המדוברת בכל העולם ההלניסטי - שפת השלטון והמינהל בערים, שפת התרבות - 

הסיפרות, התיאטרון, שפת הדיפלומטיה, שפת המסחר.- השפה הבינלאומית של התקופה. השפה היוונית (קוֹינֵה) נחשבה כשפה הבינלאומית של העולם המיושב (אויקומֵנַה) כשפת התרבות, ולכן ידיעתה   העידה על מעמדם ושאיפותיהם של דובריה. כל מי שרצה להתקדם ולהעלות את מעמדו בעולם ההלניסטי היה חייב לדעת יוונית ולהכיר את התרבות ההלניסטית. השפה ההלניסטית היתה בעיקרה יוונית עם תוספת של מלים של שפות מזרחיות. המסחר הבינלאומי התנהל ביוונית והיה גורם חשוב בהתפשטות שפה זו ברחבי העולם ההלניסטי. התפשטות השפה היוונית באה לידי ביטוי בצורות הבאות: אימוץ שמות יווניים וכתיבת יצירות ספרותיות ביוונית ו/או תירגום של יצירות ספרותיות חשובות ליוונית. (למשל 'תרגום השבעים' – תרגום התורה ליוונית) יש להדגיש כי השפה היוונית היתה שפת המעמדות הגבוהים בחברה.  המעמדות הנמוכים, התושבים

     שהתגוררו בכפרים, לא דיברו בה אלא דיברו בשפות המקוריות העתיקות שלהם (מצרית, פרסית, עברית).

 

5.  מעמד המלך

רוב היוונים ביוון הקלאסית התנגדו למלוכה והאמינו כי המשטר הדמוקרטי בפוליס הוא הרצוי והטוב ביותר. אם היה שלטון של מלך ביוון (כמו למשל בספרטה) המלך נחשב ל'ראשון בין שווים' – קרוב מאד במעמדו למעמד שאר התושבים. מותר היה להדיחו אם הוא לא שלט לטובת נתיני ופגע בזכויותיהם. המלכים ההלניסטיים בחרו בצורת השלטון של המלוכה האבסולוטית כיון שלא היתה צורת ממשל אחרת שתוכל לאחד יוונים ובני ארצות המזרח. על פי התפיסה המזרחית (בפרס ובמצרים) המלך נחשב לאל, שלפסליו יש להקריב קורבנות.  ההאלהה זו נתנה למלכים אלו לגיטימציה לשלוט באופן חוקי על שטחים ונתינים שנכבשו מידי השליטים הקודמים.  כיון שנחשבו אלים, אסור היה לפגוע בהם ולהדיח אותם מן השלטון. פגיעה במלך נחשבה לבגידה בשלטון ופגיעה באל). המלך ההלניסטי היה בעל כל הקרקעות בממלכה. חלק מקרקעות אלה העניק למקורביו והם החכירו אותן לאיכרים שחיו עליהן.  המלך היה מפקד הצבא והחיילים נשבעו לו נאמנות. המלך ההלניסטי כונה "החוק החי" – פקודותיו היו חוק שאין לערער עליו כמו צו אלוהי. אלכסנדר מוקדון דרש מהיוונים שיתנו לו כבוד של אלים כמקובל במצרים ובפרס ואף הוכתר לבנו של האל אמון המצרי, בכך אימץ את נוהגי המזרח (המצרי והפרסי) שראו במלכים - אלים. פולחן המלכים קובע את המלך כשליט מוחלט וכל יכול. (ומכאן גם הצמצום בסמכויות הפוליס ובאוטונומיה שלה).

 

6.  אורח חיים והשקפת עולם

אורח חיים אוניברסאלי (קוסמופוליטי) – העולם ההלניסטי היה עולם אוניברסאלי – עולם ללא גבולות. עולם זה כונה "העולם המיושב" (המוכר) האוֹיקוֹמֵנַה– המתורבת. בעולם ההלניסטי היה מקובל שבני אדם מתורבתים נוסעים ממקום למקום– לצרכי מסחר, ספורט, תרבות    והם נחשבו ל"בני העולם הגדול". ניתן היה לעבור בקלות ממדינה למדינה  ולהרגיש בנוח בכל מקום בו התקיימה התרבות ההלניסטית. הסיבה – כולם דיברו אותה שפה, קיימו אותם מנהגים וטקסים, האמינו באותם אלים, גרו בבתים הבנויים בסגנון דומה, לבשו בגדים דומים וכו'. כל פוליס הלניסטית דמתה לפוליס אחרת, לא משנה אם נמצאו באפריקה, אסיה או אירופה.      התבטלו הבדלי המוצא בין בני האדם. כל האנשים בעלי התרבות ההלניסטית –  נחשבו שווים האחד לשני.     האנשים שאימצו את התרבות ההלניסטית הרגישו שווים וקרובים יותר להלניסטים אחרים בארצות אחרות מאשר לאחיהם לדם ולמוצא שלא אימצו את ההלניזם. בעולם ההלניסטי התבטל כמעט לגמרי המכנה המשותף הפוליטי-לאומי בין בני האדם ונשאר בעיקר המכנה המשותף התרבותי.

השקפת עולם אינדיבידואליסטית-  אינדיבידואליזם = העמדת הפרט - ה'אני' ה'עצמי' לפני השאר, הכלל.    בתקופת יוון שלפני ההלניזם המולדת היתה  עיר-פוליס קטנה, בעלת אופי, מראה ויחוד משלה, בה הפרט השפיע על השלטון ואורח החיים,הכיר את שכניו, לחם בצבא, תרם לכלל ושם את עצמו וטובתו האישית במקום השני אחר טובת הקהילה. בעולם ההלניסטי לא היו קיימים גבולות מדיניים והבדלים גדולים בין המדינות ההלניסטיות ובני האדם יכלו לעבור בקלות ממקום למקום. כל פוליס הלניסטית היתה דומה לאחרות, ללא אופי ויחוד משלה. במציאות זו הפרט חש מנוכר, לא ממש שייך  למקום בו הוא גר, במיוחד כשנדד ממקום למקום.

מציאות זו החלישה את הקשר – הזיקה של האדם–הפרט למקום הולדתו ,לבני עמו ולבני משפחתו. בעולם הגדול והפתוח הזה הפרט איבד את זהותו (המשפחתית, הלאומית). האדם ההלניסטי לא ידע להגדיר את עצמו, הפך להיות חסר שורשים, חסר שייכות ולכן גם חסר מחוייבות .מתוך מציאות זו  נוצרה השקפת העולם האינדיבידואליסטית בה האדם הציב את טובת עצמו ואת צרכיו לפני טובת החברה בה הוא חי. לעתים גם לפני טובת משפחתו. הפרט למד לנצל את המציאות לצרכיו – לנדוד ממקום למקום מתי שזה היה נוח ומתאים לו, לנצל את אנשים על פי האינטרסים שלו  ואפילו לפגוע  באנשים אם הם עומדים בדרכו.

 

 

7.  כלכלה עולמית

כיבושי אלכסנדר הגדילו פי 40  את העולם המוכר ליוונים.  עקב כך התפתח מאד המסחר הבינלאומי כי נפתחו

    דרכים חדשות להגיע למזרח בו נמצאו המוצרים שנדרשו במערב. השפה המשותפת, המטבע האחיד, שיפור דרכי התעבורה, סייעו להתפתחות זו. הסחורות עברו בדרכים יבשתיות סלולות ומתוחזקות היטב, שלצידן נבנו אורוות, מקומות הארחה ומבצרים. התפתח מאד גם המסחר הימי שנעזר בערי הנמל הגדולות שקמו ברחבי העולם ההלניסטי. בעיקר נסחרו: תבלינים, משי, אבני חן, מתכת וזהב. אוצרות אלה היו חלק מעושרו של המזרח- הודו, סין, פרס והם הובאו אל המערב והעשירו מאד את שליטי העולם ההלניסטי  ואת המעמדות העליונים בו. בכלכלה ההלניסטית המלך היה בעל  המונופול (=היחידי שנהנה מהרווחים עליהם) על מוצרי צריכה חשובים ויקרים כמו מלח, אריגים ובשמים.  הפולייס  ההלניסטיות נהנו גם הן מהפריחה הכלכלית שנוצרה כיון שהמסחר המתפתח התנהל בשווקים שלהן והן גבו מסים עליו. נוצרה מציאות של מערכת כלכלית אחידה בו התקיים אזור סחר משותף.

 

8.  הפילוסופיה

הפילוסופיה ההלניסטית מיזגה אף היא בין מזרח ומערב: ביוון, עסקו הפילוסופים נושאים שהיו חשובים לפוליס-    

השלטון הראוי במדינה, מעמד החוק, המבנה החברתי, ואילו הפילוסופיה ההלניסטית הושפעה מאד מחכמת יוון, אך העמידה במרכז לא את הפוליס אלא את האנושות כולה. דוגמא לכך היא הפילוסופיה הסְטוֹאית, שהעמידה במרכז את חוקי הטבע, המשותפים לכל אדם שהוא, ודרשה מהאדם לקבל את השינויים המתרחשים בחייו בשוויון נפש. הפילוסופים הסטואים חלמו על מדינה כלל עולמית גדולה, בה חיים כולם בשוויון ובאחווה.

 

לסיכום, העולם המיושב, העולם ההלניסטי, היה עולם אוניברסאלי שבו ניתנה הזדמנות כמעט לכל אדם, ללא קשר למוצאו, ולכל רעיון ודת. ריבוי הדעות, האמונות והתרבויות יצרו תרבות חדשה אשר שילבה בין כולם, תרבות שאינה מחולקת עוד ליוונים וברברים (שבטי המזרח, בפיהם של יוונים), שאינה מחולקת לפוליס השונות זו מזו, אלא תרבות המקבלת אליה בברכה את השוני ומבקשת ליצור עולם חדש ושוויוני.

 

נכתב על ידי , 18/4/2011 12:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSicumim אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sicumim ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ