לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מה שבראש שלי



Avatarכינוי:  precious

בת: 21




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2015

קו 845 ופקק התאונה המתמשך


השעה 22:59. יש לי בחילות באוטובוסים. מחר אני חוזרת לטרימסטר חדש. אני מפחדת. אמרתי לעצמי שאעשה חלוקת מטלות ואשלים אותה בשבוע הראשון. כך אהנה ללא דאגות משאר החופש. במציאות מצמצתי והשבועות עברו. ארבעה במספר. מהלחץ, החלטתי בתת המודע שהצוואר תפוס. זה כואב :). אני מחליטה החלטות שנובעות מהרס עצמי. הן מיותרות משום שהן מכאיבות לי. אני יודעת איך להתמודד עם קושי, את הטוב קשה לי להכיל. בעיה נפוצה שעיקרה החלטה. החלטה שאנינרוצה טוב לעצמי. החלטה שאם אני ואהוב נפסיק את הקשר, דבר לא יקרה. זה קשה. אני לא רוצה לוותר עליו. קיסריה עוד 1000 קמ'. הראש שלו קופץ עת הוא ישן לצידי, הכאב בצוואר מחריד כשאני רואה אותו. שינינו תנוחה :). הריח שלך כל כך טוב, מנחם, מוכר. האם אתה הסחת דעת? כן. האם אתה הסחת דעת טובה? זה תלוי בי, בבחירות שאני עושה ובסדר העדיפויות שלי. כך שבעקבותיי, לא תמיד. אהוב יקר.
נכתב על ידי precious , 31/1/2015 22:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני חושבת שאני אדם רע היום.


אני בחופשת טרימסטר שנגמרת בראשון לפברואר 1.2 אני בוחרת שלא לעשות מטלות כי אני רוצה לחוות חופש. היום החלטתי להרגיש את כל הלחץ. בנוסף, אבא אמר לי לחשוב על האפשרות לגור בדירת שותפים והתחלתי להרגיש נטושה. כל עניין הבית והמשפחה הוא חדש, לאחר שלב הגולם בן השנים האחרונות - כרגע אני לא מוצאת נק' התחלה, האם תחילת גיל העשרה שלי היא זו, או ההיזכרות בתקיפה המינית - האונס, או הגירושים המכוערים ותקופת התקיפה - צליבה - ניצול - שימוש של אמא כלפי. או השוק של צה"ל.

 אני לא יודעת.

 

אני יודעת שעניין המשפחה כמו שיש לי ולך חדש לי, שאני אוהבת אותו ורוצה לשמר אותו.

אני לא רוצה לעבור הלאה, אני מגזימה בדברים שלא קרו וכרגע גם לא יקרו. אמרת לי לחשוב על זה. לגלגל ולטעום את המחשבה.

 

נתתי לזה להשפיע על שיעור הנהיגה. הגעתי עצבנית ולחוצה, נהגתי בצורה פזיזה. אני סולחת לעצמי על כך ובפעם הבאה אני בוחרת להגיע מוכנה.

 

בנוסף - נפגשתי היום עם מתן. כל המפגש היה מביך ולא נוח. ראיתי שהוא הקפיץ את הרגל. כמו שאהובי עושה כשהוא לחוץ. הרגיש לי מוזר לראות אותו. אחרי שנה וחצי לא ברורות של ידידות/יזיזות/התאהבות חד צידית שלי וניתוק. משום מה בחרתי להחזיר אותו לחיי. אמרתי לעצמי שיהיה נחמד לדבר עם מישהו שמכיר אותי כל כך טוב, שהיה איתי מסוף התיכון ועד הגיוס.

בתכלס. הוא עדיין מדבר במסרים כפולים. מפלרטט כמדומה שללא כוונה, ועלי זה משפיע.

את זה הבנתי אחרי שהגענו לתכלס. כשישבנו על קפה, הוא סיפר על המיזם שלו, ואכלנו. והחלפנו חיוכים. די גיששתי.

לקראת הפרידה, הוא הקפיץ אותי. פתח ואמר לי שמבחינתו יצאנו, שהוא כועס על עצמו וחושב שיכולנו להיות זוג נהדר, שהוא פיספס.

 

אני לא הייתי אומרת את זו לו הייתי רוצה לשמר את הזוגיות שלי - הוא בזוגיות בת חודשיים.

 

לי זה לא מתאים. יש לי זוגיות מדהימה עם אדם מדהים. גם אני מדהימה. אנחנו משפיעים האחד על השניה בצורה נהדרת.

אני בוחרת להמשיך בקשר, עם מה שהוא מוכן לתת לי עכשיו. טוב לי.

 

היה לי קשה כשנפרדתי ממתן. מוזר לחשוב שלאנשים אכפת ממני. שאני חשובה להם ונוגעת בהם. 

עם אהובי זה אחרת. אני יכולה לקבל את זה, בעקבןות התהליך שעברנו והקרבה שאני מרגישה אליו.

קשה לי לתת לאנשים להתקרב אלי. אני כל כך מפחדת ממה שאגלה על עצמי, ממה שאגלה עליהם.

היה לי מפגש נחמד עם בחורה מהלימודים. היא אמרה לי שאני מדהימה, ואז קטעה את עצמה ואמרה שהיא מעדיפה להגיד לי איך אני נתפסת בעיניה, ולא מחמאות כי את אלו אני יודעת. יש הבדל בין להבין ללהפנים. טוב לי לשמוע את האמיתות עלי, אז קשה יותר להתעלם מהן. היא אמרה שמנקודת המבט שלה - אני לא באמת אני, לא נותנת לעצמי להיות. לעיתים מתקיפה ומסיימת עם חיוך.

אני מניחה שהאם אני כזו או לא לזו בחירה בלעדית שלי.

 

 


 

קינוחון:

 

סבא

22:50 19.1.14

 

סבא,סבא, סבא. כמו מסבאה השם שלך להיפגע, להיפצע ולבקש עוד.

מלשון שובע, ואז מתת, ואז נזכרתי, ויש בי רעב. יש בי רעב.

רעב לדעת, רעב לזכור בבהירות, רעב להרגיש בבירור,  רעב לזכור בבירור.

כי אם כך, אדע, אשלים, ארגע. האנס שלי. האננס שלי? משאיר טעם חמוץ

- כפרי לא בשל.

אני בערב טעימות ומידע על וויסקי. הבנתי ששיכרת אותי בוויסקי, זו היתה חגיגה? מאורע מיוחד?

אני טועמת וויסקי ומריחה ריח פטריות רגליים. הריח שלך.

האם חשבת כמה  בראשי. כמה משמעותי אתה הולך להיות? או שפשוט התגרית 

- מהנכדה היפה שלך, רוח נעורים ואור צח כשלג, עיניים בהירות כשמיים צלולים בהר גבוהה.

 שיער חום חם כערמונים שהספיק להתכהות לשחור - ממרירות ובגרות והתפכחות

לי הוא עדיין נראה כחום כהה מאוד, יש בי תמימות. 

אהובי, סליחה שאני מתנתקת ממך כרגע. אני רחוקה מההווה.

מנקזת את הרעל כשאני מרגישה את ההכשה, לפני שהפצע ייוצר,

לפני הזיהום, המוגלה, הכאב.

אתה אומר לי שאתה לא יכול להתמודד עם זה כרגע. 

אני מקבלת ומנקזת. מנקזת. מוציאה את הרעל עם הדיו. דיו סלחן,

דיו אדיש, דיו ככלי קיבול, ללא זהות, אדיש.

כמוני ברגעי תקיפה. מנותק וזורם. בר שימוש. יעיל. מספק. מנקז.

תודה דיו. תודה אני.

אני אתנתק, אחזור אל עצמי ואחזור אלינו.

"בארץ לא מייצרים לתת, השעורה לא מספיק טובה בשבילנו, וזה גם לא כלכלי."

אני שומעת במקבל לקבס חמוץ - חריף של ויסקי העולה בגרוני.

23:08

 

נכתב על ידי precious , 22/1/2015 23:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,239
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לprecious אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על precious ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ