לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


'Zen and The art of Who gives a fuck'

Avatarכינוי:  יוז'ק

בת: 18

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015


לא נותת לעצמי כותרת, בשביל מה. אני בכל מקרה כותבת את זה בשביל עצמי.

אניוויז, אני מתוסכלת וקצת אבודה.

מאז הניסיון קבלה לאוניברסיטה (שלא כל כך צלח), אני הפסקתי לעשות כל דבר שעשיתי לפני.

חוץ מהתיכנות, ואני באה לפה להוציא את התיסכול כי אני חוששת שגם אוותר על התיכנות.

הרי מה הבעיה שלי באמת, אני רוצה להיות חכמה, אני רוצה שהצד הלוגי שלי יהיה מוצלח כמעט כמו הצד ההומני שלי;

אבל, אני רוצה ללמוד תכנות כדי להשתלב עם האנשים שאני אוהבת. לא מלחץ חברתי, אלא יותר כמו כרטיס כניסה לאנשהו.

האקס שלי, מתכנת, הבחור שעכשיו אני מסתובבת איתו, מתכנת. 

הטייפקאסט של הבחורים שלי זה גבוהים, חתיכים, חכמים, לרוב רוסים, אינטליגנטים (ריגשית) ובדרך כלל מתכנתים.

אני רוצה לדעת לתכנת. הקטע הוא, שאם אהיה מתכנתת אהיה אחת גרועה ממש. 

ואני בכלל לא רוצה להיות מתכנתת!

אני רק מאוד רוצה להיות מסוגלת, להבין על מה הם מדברים, להיות אשת שיחה שווה ומוערכת בעינייהם.

אני באה לכאן כי אני כבר שבוע וחצי לא יודעת איך להתחיל לכתוב תוכנית כלשהי שמסבכת לי את החיים.

המורה שלי מנסה להעניק לי את החשיבה הלוגית, המתכנתים שאני מכירה פשוט נותנים לי תשובות והסברים,

אני מתוסכלת משני הצדדים ובעיקר מעצמי. 

הפסקתי לעשות כל דבר כמעט. אני לא מרגישה שאני משתפרת, אני לא מנסה דברים חדשים, אני לא עושה כלום חוץ מלראות חברים.

עכשיו, אולי אני צריכה להיות קצת יותר קלה עם עצמי. הרי אני נמצאת במצב החברתי הכי טוב שהייתי בו אי פעם,

ברור שאני אשמח ואתרכז בחברים שלי, ואתן להם את כל זמני המאוד פנוי. 

אבל כשאני בלי החברים, ואני לא עייפה מתה ושונצת, אז אני מוצאת את עצמי בבית בוהה בקירות בלי שום דבר לעשות.

יש את התכנית שצריכה להיכתב כמובן, אבל אין לי שמץ של מושג איך לגשת אליה אז זה לא עוזר לאף אחד.

יש את השירות הלאומי כל יום, אבל גם שם אני לא בדיוק מתקדמת יותר, ויש לי הרגשה שמיציתי כבר.

אני פשוט מפחדת ומתוסכלת וקצת אבודה, כי מאז שבאוניברסיטה אמרו לי לא, אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה/עושה.

יש דבר אחד שאני יודעת שאני חייבת לעשות כבר, אבל אני פדלאה רצינית ופובית בקטע הזה, וזה רישיון. 

בוא נגיד ככה, הטופס הירוק שהוצאתי? כבר פג תוקף. 

אבל אם יש דבר אחד שאני גאה בעצמי עליו בתקופה האחרונה, חוץ מהיוגה והעובדה שיש לי חברים אדירים, זה הבחור החדש.

כלומר, אין שום דבר רשמי, וכנראה גם לא יהיה כי הוא לא רוצה זוגיות, וזה נשמע נורא מבאס אבל- 

השגתי נוכחות בחיים שלו, הוא מחבב אותי והוא היה במיטה שלי. זאת מציאות חדשה שלא חוויתי אף פעם. 

הוא בן אדם מדהים, ואני כל כך שמחה שהוא בחיים שלי. הוא בדיוק הטייפ שלי. גם אם לא יהיה כלום, אני פשוט שמחה שהוא שם (שקרגסכלשהו).

למרות שאלוהים אני ממש אתבאס אם לא יהיה כלום. אבל זו כבר החלטה שלי, רצונית, להיפגע. 

הסיכון הוא גבוה בהימור הזה, אבל התמורה יכולה להיות כל כך טובה.

טוב, סדר בעניינים רגע. אני התחלתי את זה כדי לסדר לעצמי את הראש. 

אני צריכה למצוא לעצמי מטרות חדשות, לרשום אותן ולרשום איך אני מגיעה אליהן, אולי אפילו תקציב זמן.

אני יודעת שהדבר הכי דחוף זה רישיון. אז אני צריכה לחדש גם טופס ירוק.

אחרי זה, אני צריכה לחשוב עם עצמי אם אני באמת רוצה להיות מעצבת גרפית או שאני פונה לתחום הפסיכולוגיה.

אם אני ממשיכה בתחום העיצוב הגרפי אני יודעת מה אני צריכה לעשות, אני פשוט צריכה להמשיך עם זה.

אם אני מחליטה לשנות כיוון לפסיכולוגיה אני צריכה לראות במה זה כרוך. פסיכומטרי וכו'...

אני מאוד בסדר עם זה שיכול להיות ששנה הבאה לא תהיה לי מסגרת בכלל. חוץ ממסגרת העבודה הזמנית שלי.

אז אני קצת פחות אבודה. אבל עדיין מאוד מתוסכלת מהתיכנות. בנתיים אני ממשיכה, כי אני רוצה להוכיח לעצמי את זה.

שאני מסוגלת. שאני לא פחות חכמה. בניסיון לחזק את הצד החלש שלי. 

אני מחפשת ללמוד ולהשתפר בכל הזדמנות. 

נכתב על ידי יוז'ק , 26/5/2015 21:06  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





44,073
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוז'ק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוז'ק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ