לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 20

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014





אתה רוצה את זה ביותר מפורט?
יותר ברור ממה שכבר אמרתי?
לאיית לך את זה?, לכתוב לך את זה ולהדביק לך מול הבית?, לשים לך את זה כשומר המסך של הפאלפון...? מה עוד?!
מה לא ברור ב-"אתה מאבד אותי"?


הראש אומר דבר אחד, הרבה יותר הגיוני. דבר שאני יודעת שהוא יותר רציונאלי והגיוני, מצד שני הרגש חייב ללכת כנגד ולזעוק "היי, את שם! את אוהבת אותו. ולא משנה מה תעשי, את לא תצליחי לברוח מזה"
אני יודעת שאני אוהבת לב יקר, תאמין לי. לא בוער בי הרצון שתצווח לי את זה כל דקה.
אבל אני נפגעת. אלוקי, כמה שאני נפגעת.
ממה את נפגעת אתה שואל?
מזה שאני בוכה, מתפללת, מבקשת רק דבר אחד - שהכל יהיה איתו טוב, שאני מוכנה והייתי מוכנה תמיד לתת מעצמי מיליון ואחת האחוזים, שאני הייתי מוכנה להכל רק כדי להיות לצידו כשהיה צריך, והוא...?
בשביל לצאת עם חברים, לשתות את החיים, לנסוע השם יודע לאיפה - יש כוח והוא כבר לא חולה בשביל זה, אבל כשזה מגיע אלי? אפילו להרים את הטלפון ולרשום מילה-שתיים זה מעמסה גדולה מידי.
אני לא חושבת שאחרי כל העולמות, הדאגות, התפילות ספוגות הדמעות, זה מגיעה לי. באמת שלא.







אני כבר לא יודעת.
באמת שאני רוצה לצעוק, לצווח, לצרוח כך שלא ישאר לי יותר אוויר בריאות.
כואב לי, אלוקיי, באמת שאני נשרפת מבפנים.
אני באמת לא יודעת לבלוע את כל כמות האהבה הזו.
מה אני עושה לא נכון?
למה כל פעם מחדש זה אותו הסיפור?
למה כל פעם מחדש זו הסצנה שאני עוברת.
תמיד אני מוכנה לתת חצי מהחיים, ואנשים פשוט מתחילים לקחת את זה כל כך כמובן מאליו.



אני אוהבת אותך!
איך,לעזאזל, אני עוצרת את זה?!




נכתב על ידי , 21/4/2014 23:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , האופטימיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJenevra אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jenevra ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ