לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אשל



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

4/2014

הלך התיאבון


בוקר טוב 

 

תקראו ברור כי אני בא קצת טעון הבוקר ולא סולח על טעויות קריאה.

 

את הבוקר פתחתי עם לינק ששלחה לי אמי היקרה, שיודעת בדיוק מה עושה לבן שלה טוב.
בלינק הופיעה הידיעה על סגירת מסעדת "רפאל" של השף רפי כהן, 
שממוקמת במלון דן בתל אביב ופתיחתה המחודשת בתחילת מאי.

 

השאלה היא למה אמא שלי שלחה לי לינק כזה והאמהות שלכם לא עשו את אותו הדבר.
התשובה מגיעה בדמות השיחה הבאה:

 

"שלום אני עומרי" הוא אמר כשהתיישב על הכורסא שלצידי.
"אהלן, אני אשל - נעים להכיר" עניתי לו כשאני מושיט יד ללחוץ את ידו כמו שעושים אנשים מבוגרים שמכבדים אחד את השני,

רק שהדג המושתן שלצידי הביט בידי המושטת והחזיר את מבטו אל עבר שק האשכים הקטנטן שלו בחוסר ביטחון של מישהו שנתפס לא מוכן, והמשיך הלאה.

ככה התחיל ראיון העבודה שלי ב"רפאל" לפני משהו כמו שנה, כשפניתי אליהם דרך חבר שעבד שם כברמן עוד באותם ימים ורציתי לברמן בדיוק כמוהו.
במשך כל הראיון, הסמרטוט שאחראי על משאבי האנוש במסעדה התייחס אליי כמו אל אחרון האפסים, כמו אל קבצן שבא לבקש כמה שקלים ממכרה הזהב הפרטי שלו - זה עם הכינוי המקורי "רפאל", על שמו של השף בעל החזות המונגולואידית שאחראי לערימת הסירחון שמתנהלת שם מאחורי הקלעים וכנראה שגם לפניהם.

 

"יש לי כאן 110 עובדי צוות, למה נראה לך שאני צריך אותך?" הוא שאל אותי - ולא, 
לא דילגתי בשבילכם על חלקים מהראיון - זו היתה שאלתו השניה אחרי שבדק אם אני רוצה להיות ברמן או מלצר.
כאן הסתיים הראיון מבחינתי, אבל נשארתי מסוקרן לדעת כמה נמוך הגמד המכוער שהיה ישוב כעת לצידי יכול עוד היה לרדת ולאחר שלא שינה את הטון במשך 2 השאלות הבאות עצרתי אותו באמצע,

הסברתי לו בנימוס שאני לא מוכן לקבל יחס כזה כבר בראיון העבודה שלי,

שאני לא כפוף לקווי האישיות העקומים שלו ושילך קיבינימאט כי אם הראיון הזה היה נמשך עוד שאלה אחת, 
הייתי מיישר לו את הפרצוף עם אחד הכיסאות של המסעדה או תולה אותו מראש המלון בו המסעדה ממוקמת.

 

בערב שישי האחרון נשבר לגמל של "רפאל" הגב,
ואני לא מדבר על רפי כהן עצמו כי הוא רק דומה לגמל ואני לא מאשים אתכם אם התבלבלתם.
בין האורחים שקמו ועזבו את המסעדה בשישי בערב היה גם אהוד ברק.
כששולחנות נוספים לקחו את רגליהם משם והכמות הגיעה לסביבות ה-50% שפשוט עזבו את המסעדה באותו הערב - נסגרה המסעדה סופית. זמנית.

 

השמועות מספרות שרפי כהן, 
מלבד היותו מכור לקוקאין (לכאורה) (לכאורה בתחת שלי),
קונס אנשי צוות על כל טעות קטנה, צורח על כל מי שמתחשק לו ושכתוצאה מכך, 75% מכוח האדם שלו קמו ועזבו במהלך התקופה הקצרה האחרונה, 
ושמישהו יספר לאוטיסט שראיין אותי שזה אומר שנשארו לו 27.5 עובדים - שזה קצת יותר מעובד על כל סנטימטר שהוא מוזמן למצוץ לי.

 

אין לו מנהלי משמרות ואין לו מלצרים. הוא בכלל מאשים את חברת "מייקרוס" ביחד עם חלק מהעובדים שלו,

שלפי העיתונות "ייחקרו במשטרה" (מה קרה? המשטרה לא חוקרת הונאות כספיות בחג?) במעילה בכספי הקופות ובכך מתרץ את הסגירה שלו.

איזה לוזר.

 

פייר? אני עובד עם "מייקרוס" כבר 4 חודשים וסבור שאני בצד האינטיליגנטי של המחיצה שמחלקת את עם המלצרים בארץ לפי שכל, ואני אומר לכם שמההיכרות שלי עם התוכנה אין שום דרך לדפוק את הקופה בצורה המשכית שלא תתגלה מיד בסיום המשמרת בה התבצעה הגניבה. שלא יזיין לנו במוח. אני מאחל לו תביעה על הוצאת דיבה מצד חברת "מייקרוס".

 

לסיכום - רבים מצעירי עם ישראל נמשכים לעולם המלצרות כיוון שמדובר בכסף גדול יחסית בזמן קצר יחסית. זה שאנחנו מלצרים לא עושה אותנו בשום צורה נחותים.
אולי כשמדברים על אוכל אנחנו בתחתית שרשרת המזון של המסעדה - טיפה מעל האריתראים שמנקים צלחות - אבל ברזולוציה רחבה יותר?
בקנה מידה מרווח יותר מ-4 הקירות שביניהם ממקומות המסעדות?
מחוץ לבתי המקדש שהלכו ובנו לעצמם כמה טבחים שהיה להם קצת מזל?

 

מי אתם בכלל?
מי אתם שתזלזלו בנו? מי אתם שתטילו בנו ספק? מי אתם שלא תחששו שיום אחד, אחד המלצרים האלה שאתם כרגע גוערים בו במלוא גועלכם האישי, מכיוון שטעה בהסבר על המנה המחורבנת שלכם שגם ככה טעימה רק לכם ולטבחים הסנג'רים שלכם במסעדה שלכם שתלויים בכם ולעולם לא יהוו אמת מידה ראויה, 
הוא, המלצר המסכן הזה,

עשוי להיות הדבר הכי גדול שיצא מהמדינה הזאת ושהזכרון שלו מספיק טוב כדי לזכור 300 ספרות אחרי הנקודה העשרונית של המספר e, אז הוא גם מספיק טוב כדי לזכור כל רגע שיגיע לכם להיענש עליו לאחר מכן.
למשל.

 

 

אל תעשו לפלצנים הנפוחים האלו חיים קלים. אתם הרוב. אתם הכוח.
לא הגיוני שבן אדם שבמקרה התחברו לו כמה עגבניות וג'ינג'ר לרוטב של הלוקוס - אותו הלוקוס המזויין שיש בכל מסעדה פלצנית בארץ - יתייחס אליכם כאילו אתם שווים פחות ממה שאתם.

ופה גם המקום לשתף שאני עובד במסעדה של שף אחר מאוד נחשב בארץ,
ושהוא כמו גם המנהלים שלו, 
מתייחסים אליי (ואני מדבר רק על היחס שאני מקבל) למופת.

אני גם עובד בתוך מלון עם מנהלים מטעם המלון ועליהם נדבר כשאסיים את תקופת עבודתי.
אני לא שוכח כלום.

 

יאללה,
שיהיה לכם אחלה יום, תאכלו טוב, תהנו, 
וזין על רפי כהן.

PEACE

נכתב על ידי EshelgeffeN , 22/4/2014 10:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  EshelgeffeN

בן: 30




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEshelgeffeN אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על EshelgeffeN ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ