לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כולנו אנשים פשוטים. ואני שואלת, האומנם?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2012

מתגברת!


הכל עניין של ביטחון עצמי...

אני לפחות כבר שנים מסתובבת בתחושה שאני הבנאדם הכי מכוער עלי אדמות.

כולם סביבי יפים, מושלמים ורק לי יש פגמים.

היום, כמעט שנה אחרי שההורים שלי גילו את הבולמיה ויחד איתם נאבקתי בזה, ללא הצלחה יש לציין, אני פתאום מעריכה את איך שנראיתי פעם..

הלחימה בבולמיה בתוספת גיוסי לצה''ל הביאה לעלייה ממש גדולה במשקל שלי. לפני הצבא שקלתי בסביבות ה53 ועכשיו אני שוקלת בערך 63..בתכלס הייתי צריכה להעלות כמה קילואים, הייתי בתת משקל ובתת תזונה.

אני לא נשקלת, אני מפחדת ממש להישקל. הזמנתי את הטיפות HCG שזה מדמה את הורמון ההריון (דיאטת סימונס) זה צריך להגיע בעוד כשבועיים.

זאת "דיאטת בזק" במשך 40 יום יהיה עליי להקפיד על תפריט של 500 קלוריות ליום. זאת לא בעיה בשבילי.. בצבא בדרך כלל לא יוצא לי לאכול יותר מזה..

העניין הוא שעכשיו אחרי כל מה שעברתי השנה, ועברתי המוןןן... זאת הייתה השנה הכי הכי קשה בחיים שלי, בכיתי, שמנתי, סבלתי, רציתי למות, הסתגלתי, אכלתי, צמתי, הקאתי, רבתי, הסתגרתי, יצאתי, בניתי והרסתי, עכשיו אני יותר שלמה עם עצמי מאשר כשהייתי עשרה קילו פחות.

נראה לי שבאמת הסוד זה החברה. החברות שלי בבית נראות מעולה אחת אחת, ותאמאת שאנחנו דיי כלבות, כל אחת בתחת שלה עסוקה בעצמה ולא יודעת לפרגן או לתת מילה טובה אחת לשניה והחברה הכי טובה שלי פעם היא בכלל דוגמנית ולהסתובב עם דוגמנית זה מכה לביטחון העצמי. אבל כשהגעתי לצבא, אחרי ששיבצו אותי והתחלתי את הסדיר, התחברתי עם אנשים אחרים וזה נשמע מפגר אבל כל הזמן הם מרעיפים עליי מחמאות, קשה לי ממש לשמוע מחמאות, זה תמיד ירגיש לי מאולץ ולא כנה, בכל זאת, רק על עצמי אני סומכת. אבל וואלה, זה עוזר! מתישהו את מתחילה להאמין שהם באמת מתכוונים לזה.

איפשהו אני יותר שלמה עם עצמי עכשיו, עדיין מיוסרת מהמשקל.. לא הלכתי לים בכלל השנה ואני בוכה כמעט כל פעם שאני אמורה לצאת מהבית.. אבל אני מזכירה לעצמי לקחת הכל בפרופורציות. הכל גם זמני, יש תקופות שמנות יותר ויש תקופות שמנות פחות, והעיקר הבריאות.. המשלשלים שלי שוכבים בקופסא כבר שנה ואני לא נוגעת בהם וזה סוג של נצחון על עצמי.

צריך לחיות את החיים, זאת אמורה להיות התקופה הכי כייפית של החיים ולתת לכמה קילוגרמים למנוע ממני לצאת, להכיר ולהנות זה טיפשי.

הירידה במשקל תקרה, אם זה בזכות דיאטת סימונס או אם כשאני כבר אשתחרר ואוכל לחזור לאורח חיים פעיל ולספיניניג ולחדר כושר שכל כך אהבתי.

אם אני אצליח לאהוב את עצמי ככה, ולהיות שלמה עם איך שאני עכשיו אז כשאני ארד אפילו 2 קילו אני ארגיש פחות או יותר מלכת העולם.

 

(:

נכתב על ידי that thing , 23/7/2012 07:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  that thing

בת: 21

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthat thing אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על that thing ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ