לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הזדמנות

אני לגמרי שלמה עם ההחלטה הזו. אני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד מלבדי, כי בסופו של יום, אנחנו מגישים את החשבונות רק לעצמנו. יומנה של ניצן.

כינוי:  ניצן32

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

9/2017


כשאנחנו הולכים בבוקר לבית הספר אני לוקחת גם את הקטנה וכל בוקר אנחנו רואים איזה חתול שמסתובב פה בשכונה והקטנה עוצרת ומדברת איתו חתולי חתולי... וכשהוא מתקרב אליה היא נבהלת ונצמדת אלי ושנייה אחר כך ממשיכה לדבר איתו.

 

מאז שחזרו ללמוד אני שואלת את הבת שלי איך עבר עליה היום בכיתה והיא אומרת שהכל בסדר ואני רואה שהיא גם מחייכת ונראה לי שיותר טוב לה . זה ממש מרגיע אותי ומשמח.

סיפרתי לרז והוא הנהן בדממה והמשיך לאכול את הפסטה שהכנתי.

"אני מקווה שהמצב הזה ימשיך ככה ושתהיה לה שנה קלה יותר. שנה שעברה היה סיוט".

ורז אמר שמה שהיה לא יחזור. בינתיים היא חוזרת הביתה בלי דמעות.

אצל הבן שלי הכל בסדר מבחינה חברתית. לה יותר קשה אבל אני מעודדת אותה ומקשיבה לה. אני חושבת שהכי חשוב שהיא תספר לי ותדבר איתי על מה שקורה לה, בעיקר אחרי השנה הקודמת.

 

אחרי שהם נרדמו, רז אמר את זה בעצמו.

שעדיף שנפרד. בדיוק מה שאני מרגישה.

הוא כבר לא מסוגל להמשיך ככה

ושממילא הכל שונה. נכון. הסכמתי איתו.

הוא אמר שהוא אוהב אותי אבל אי אפשר להמשיך ככה.

"אני אחזור לגור בבית שלי. במושב."

ואז הוא חיבק אותי ואמר שהוא אוהב אותי ואני שתקתי.

היו לי דמעות בעיניים ולא הצלחתי לענות לו.

בכיתי לו על הכתף והוא רק רצה ללכת. 

 


נכתב על ידי ניצן32 , 14/9/2017 22:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני ממש מבואסת!

היום בעלת החנות פרחים הודיעה לי שבסוף היא לא צריכה עובדת.

כשהייתי אצלה לראיון ראיתי שהיא לא סגורה על להעסיק מישהו באופן כללי אבל היא אמרה לי תבואי וממש שמחתי

ועכשיו הכל מבוטל.

ממש חיכיתי להתחיל לעבוד שם. 

עד שסוף סוף התקבלתי לעבודה בעצמי בלי עזרה בסוף זה לא יוצא לפועל...

 


נכתב על ידי ניצן32 , 14/9/2017 00:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בכיתי בלילה , הרגשתי ממש רע.

ושאין פתרון למצב שלנו.

פשוט בכיתי עד שנרדמתי.

קמתי מאוחר לא הייתי מסוגלת להרים את עצמי מהמיטה. העייפות הזו זה גם כן קשור למה שיש לי.

אני מרגישה עייפות במשך כל היום, כשאני כבר במיטה קשה לי להרדם ועוד יותר קשה לי לקום בבקרים. פשוט מתסכל.

וגם הפסקתי עם המשאף שהרופא נתן לי, כי זה עשה לי תופעות לוואי שלא יכולתי לסבול.

התייעצתי עם כמה רופאים בקשר לזה. אחד התפלא בכלל למה נתנו לי משאף אם אין חסימה או משהו בסגנון

והשני אמר בפירוש שתופעת הלוואי הזו קיימת מהמשאף הזה.

 

כשקמתי ויצאתי מהמקלחת רז ישב במטבח ועבד על המחשב שלו.

הוא הוריד את המשקפיים שלו והסתכל עלי במבט מיואש עוד יותר ממני.

רציתי להגיד לו המון דברים ולהסביר לו מה אני מרגישה אבל לא הצלחתי להוציא מילה.


נכתב על ידי ניצן32 , 9/9/2017 22:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מיואשת.

ישבנו עכשיו בשולחן, אפילו הכלים עוד בכיור ואין לי כח לשטוף הכל.

פשוט ישבתי עם דמעות בעיניים מהכל. מכל המצב העגום הזה.

 

מיואשת גם מהמשקל שלי ומחוסר האנרגיה. עליתי המון אבל הבנתי שהכל קשור לבעיה בריאותית שיש לי, אחרי כל הבדיקות שעשיתי.

ואני מרגישה הכי לא מושכת בעולם וגם אין לי חשק לכלום, למרות שרז מאוד רוצה. אני ממש לא בעניין.

 

אני מרגישה שהדירה שלי זה בית מלון עבורו.

הוא בא יש לו אוכל, הוא ישן כאן והולך.

ולפני שהוא הולך או חוזר יש לו המון טענות ובקשות.

וזה תמיד למה אני זו שלא בסדר כי אני זו ש"לא מבינה כלום".

איך אני יכולה להבין מה עובר עליו אם הוא לא משתף אותי?!

 

הוא רק מסתובב כמו אריה בכלוב ונוהם/יוצא לרוץ להוציא אנרגיה.

אני מרגישה שאני צריכה לעזוב.

או שרז יעזוב ובאמת שיחזור כבר לבית שלו אם כל כך רע לו כאן.

שנינו סובלים ואי אפשר להמשיך ככה. 

 

 

 

נכתב על ידי ניצן32 , 8/9/2017 20:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מבולבלת.

כבר המון זמן שאני מרגישה שזה לא זה.

אני חושבת שאני כבר לא אוהבת את רז כמו בעבר.

בלי קשר לעבודה החדשה שלי או לאריק ושירה , אנחנו רק רבים כל הזמן. על כל מיני דברים אחרים

ואני מרגישה שרז מחליט לבד, הכל חייב להתנהל לפי מה שהוא רוצה ולי אין מילה בשום דבר.

 

השינוי התחיל מהרגע שהקטנה נולדה. הוא פשוט נהיה אדם אחר. לא יודעת איך להסביר את זה...

מרגישה שהוא לא מכבד אותי, שהוא טרוד כל הזמן ומתוח ושאני ממש צריכה לחשוב על כל מילה שאני אומרת.

וה-OCD שלו החמיר (פחות בניקיון ויותר בסידור הדברים בבית. כל דבר חייב להיות במקום שלו).

הוא גם מתלבש אחרת. ושוב נראה כזה פרוע ובעיקר - מרוחק.

 

כשאני מנסה להתקרב אליו ולתקשר איתו הוא אומר לי שהוא רוצה רק דבר אחר: עוד ילד.

כדי שיהיה לקטנה אח. הוא נורא לוחץ עלי שיהיה לה אח. רוצה בן.

ויש לה אח (וגם אחות). יש לה את הבן שלי. הוא חצי אח שלה.

אבל רז טוען ש"זה לא אותו דבר".


נכתב על ידי ניצן32 , 8/9/2017 14:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לניצן32 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ניצן32 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ