לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הזדמנות

אני לגמרי שלמה עם ההחלטה הזו. אני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד מלבדי, כי בסופו של יום, אנחנו מגישים את החשבונות רק לעצמנו. יומנה של ניצן.

כינוי:  ניצן32

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2017


אני לא מצליחה להרדם.

כל המתח הזה לא בריא לאף אחד. לא לי ולא לרז.

ושנינו מתוחים כמו קפיץ.

אחרי שהילדים נרדמו אני שטפתי כלים וניקיתי. רז היה אחראי על סידור הסלון מכל הצעצועים.

שאלתי אותו אם הוא לא סומך עלי בקשר לחינוך של הקטנה והוא ענה שהוא סומך עליי אבל ...

אמר אבל ושתק.

"אתה לא חושב שעשיתי עבודה טובה עם הילדים שלי?"

"את יודעת שכן. אבל ..."

השיחה הזאת נגררה למקומות לא טובים.

רז טען שכבר שנתיים הוא על הקו של הבית שלו-הדירה שלי רק בגלל שאני לא נותנת לו לקחת אותה אליו.

וכבר דיברנו על זה המון. כן. אני דואגת שהוא לא יוכל לטפל בה בגלל כל החרדות והבעיות שלו.

לגעת פה במעלית הוא לא מסוגל ואם אין אנשים נוספים במעלית הוא לא נכנס והוא עולה כל יום את ה-7 קומות ברגל עד לדירה שלי.

הפסקתי לספור כמה פעמים ביום הוא שוטף ידיים.

אז אני אשמה שאני לא מאפשרת לו לקחת אותה לישון אצלו והוא בא כמעט כל יום לראות אותה וישן כאן.

ולפעמים הוא ישן בבית שלו.

 

"אני חושב שאת לא מחנכת אותה טוב" ובעצם הוא אומר לי שאני אימא לא משהו.

אני מוכנה שיגיד עלי כל דבר אבל שלא יגיד שאני אימא לא טובה.

את הנשמה שלי אני נותנת לילדים שלי.

היא החיים שלי בדיוק כמו החיים שלו. ולא, הילדים שלי לא חשובים לי יותר ממנה. הם כולם הילדים שלי במידה שווה.

זה ממש העליב אותי שהוא חושב ככה.

והוא הלך. עם התיק הגדול שלו.

אין לי כח כבר.

 

 

 

נכתב על ידי ניצן32 , 25/5/2017 01:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ישבנו לשתות משהו והיינו עם הקטנה.

היא לקחה את הקשית של השתייה וניסתה לפתוח אותה (קשית עטופה כזו) וראיתי שהיא מנסה מנסה ואמרתי לה "בואי תני לי אני אעזור לך" ונכון, לא ממש חיכיתי שהיא תתן לי ולקחתי לה והסרתי את העטיפה.

אתם יודעים איך רז הגיב?

ממש התחיל לנאום לי: למה עשית את זה בעצמך? למה לא נתת לה לנסות לבד? וכמה חשוב שהיא תנסה שוב ושוב עד שהיא תצליח ושזה ממש גרוע.

אני מרגישה שהוא מעיר לי על כל דבר הכי קטן בחינוך שלה. כמה אני טועה בדרך שלי וכמה הוא צודק.

נמאס לי שהוא מבטל אותי כל פעם מחדש, בעיקר לגבי הקטנה.

הוא אומר שזה בדיוק הדברים הקטנים שאף אחד לא שם לב לזה אבל אחר כך , כשהיא תגדל , היא תתרגל שאני עושה עבורה הכל והוא לא רוצה שזה יקרה.

אמר שהיא צריכה להיות עצמאית. או.קיי... אבל היא כולה בת שנתיים.

אמרתי לו שלדעתי הוא מגזים. בקיצור, עוד ויכוח לא סימפטי.

 

נכתב על ידי ניצן32 , 23/5/2017 23:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לניצן32 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ניצן32 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ