לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן.



כינוי:  ההיא עם התלתלים

בת: 21

MSN:  תבקשו :)





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2018

יצור כלאיים וזו אני


מדכא אותי בכלל להתחיל את המשפט - הייתי אצל נוירולוג הבוקר.

הייתי אצל נוירולוג הבוקר וכשהוא גילה שאובחנתי עם מחלה שלא קיימת הוא נפנף אותי לעשות את המלצות הפלציבו שרופאים אחרים כבר המליצו לי.

למעשה, כשאמרתי לו שזו מחלה שלא קיימת, הוא אמר שהוא מסכים איתי. אבל אין לו מה לעשות. רק ללכת לראומטולוג ולשאול אותו מה כן אפשר לעשות.

אבל כבר שאלתי את הראומטולוג מה אפשר לעשות. קיבלתי תשובות מאד מעניינות.

דיקור סיני, שיאצו, צ'י קונג, מסאג', טיפול בצבעי פסטל, טיפול בצביעה, גזרי נייר, או בקיצור, כלום.

אני חושבת שמאסתי כבר בתקוות לטיפול כלשהו. סבבה, יש כאב, זה לא כיף.

אני רק רוצה להבין למה. כשיש דלקת גרון עושים משטח מגלים חיידק לוקחים אנטיביוטיקה ומבריאים.

למה כשכואב לי הגוף כמו גהנום ממציאים שם של מחלה, מוסיפים איזה סם נרקוטי ולקינוח אומרים גם שזה אולי פסיכוסומטי אז ביוש.

תודה באמת דוקטור.

 

אני לא רוצה לראות יותר רופאים.

 

בכלל

 

יש משפט שכל הזמן מתנגן לי בראש, לא משנה איפה ומה ואיך תמיד זה חוזר ל-

אנחה, בא לי להשתחרר

בהתחלה זה היה מהצבא. ספירת ימים מאד מאד אינטנסיבית (אגב - 198, חצי שנה + 3 שבועות ויום) אבל אז שמתי לב שפתאום בא לי להשתחרר גם כשאני בעבודה, או כשאנשים מעצבנים אותי, או כשהסביבה חונקת, או פשוט תמיד. בא לי באמת להשתחרר מהכל. חלוקים לבנים, חוף ים וכל העסק.

אבל החופש שלי כנראה לא נמצא שם אלא בבחירות שמובילות אותי בחיים ובסיבות שמובילות אותי לבחור כך.

 

למשל. אם אני בוחרת לעבוד 100 שעות בחודש, אמנם בעבודות שאני נהנת בהן, אבל המניע שלי לעבודה הוא חרדה כלכלית מטורפת, אני מרגישה כלואה בעבודה. כאילו שהבחירה לעבוד כל כך הרבה בכלל נובעת ממניע הישרדותי. כנראה שכן, יש בתוכה מניע הישרדותי חזק. אבל אני רוצה להגביר את אפשרויות הבחירה שלי. העובדה שאני עובדת בשתי עבודות שבאחת יש לי חופש פעולה מלא והשניה, היא עסק שלי שיצרתי לחלוטין ב10 אצבעות. אני רוצה להצליח להסתכל גם על אלו, ולהצליח לנשום לרווחה בידיעה שאני מצליחה לייצר הכנסה לעצמי וזו יכולת שאף גוף לא יכול לקחת ממני. גם לא צהל.

 

ובא לי ממש לגור לבד. להיות עצמאית יותר. אז זה כובל אותי ללעבוד יותר, ולחסוך יותר עכשיו כדי להוציא הרבה כסף על מגורים לבד. זה צורך כזה לברוח מהבית שנשאר לי מגיל 14, אבל בגלל שאני במצב חיסכון תמידי וברדיפה אחר כסף שיהיה בצד, אני כלואה גם לחיסכון והעבודה ורצון לגור לבד שלא מרפה אבל גם מפחיד יותר מהכל

 

מה עם זה שאני כלואה לצהל. איזה גוף מעיק להיות כלואה בו.

 

צריכה להגביר דרגות חופש.

ש.ב. לעצמי - לכתוב את דרגות החופש שיש לי ואני מאפשרת לעצמי.

נכתב על ידי ההיא עם התלתלים , 28/1/2018 14:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



45,985
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההיא עם התלתלים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההיא עם התלתלים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ