לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החלטת לפתוח בלוג?מה את נערה בת 14 מתוסבכת?! כן.



כינוי:  ההיא עם התלתלים

בת: 21

MSN:  תבקשו :)





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2018

רפלקס הקאה


מילולי. ואולי גם פיזי. אני מרגישה שאני עומדת להקיא.

 

"מפקד הוא מחנך".

חשבתי ככה בתחילת הקורס הפיקודי שעשיתי, ככל שפגשתי יותר מפקדים בצהל ככה הבנתי ש'מפקד' הוא לא מחנך אלא יותר בכיוון של אמא מכה. יש לו יכולת בלעדית לשלוט על החיים שלך והוא גם מרגיש לגמרי בנוח במרחב הזה. יותר מדי בנוח. פתאום בעיניי המפקד בצבא כולנו ילדים בני 5 שלא יודעים מה טוב לנו בחיים. ככה למשל המפקדת שלי הרגישה לגמרי בנוח לנזוף בי על כך שאני לא קוראת לאמא שלי 'אמא'. או לשאול למה בעצם אני עוזרת עם החובות בבית.

מי

את

בכלל

שלא נדבר על המפקדת הקודמת, שבמבט לאחור נראה שכל מה שחוויתי איתה הסתכם בהתעללות רגשית מתמשכת, שנדמה לי שיצרה אצלי אפילו כמה סיוטים בלילה. זה קרה פעמיים, אני כל הזמן מנסה להזכיר לעצמי שהיום אני במקום אחר אבל מדי פעם מגיעים אליי הבזקים משיחות או צעקות של המפקדת הקודמת, שדווקא סמכתי עליה לפרק זמן מסויים, ובסוף גיליתי שהיא השתמשה בכל האמון שהיה בינינו כדי להתנגח בי הכי חזק שיש.

איזה מזל שהגעתי לגיל 21 כדי לשמוע הטפות מוסר מאוסף נמושות שפחדו להשתחרר מהצבא.

 

נכון לעכשיו התפקיד שלי הוא התפקיד היחיד מסוגו בצבא. וזה אומר שהנייד שלי עובר בין כל חיילי צהל.

זה הזמן לגלות בדרך הקשה שלצעירים בגילאי 18-21 אין גבולות. לא בשעות, לא בתוכן, לא בצורת הפניה. אין גבולות.
אני מראש מנתקת לכולם את השיחה ואומרת לשלוח לי מייל צבאי. למרות זאת, עם כל שיחת טלפון או הודעה אני מרגישה מחוללת יותר ויותר. מציבה את הגבולות שלי ועם זאת, מרגישה שהפרטיות שלי כל כך נפגעת מהסיטואציה הזו. (אומרת וכותבת בבלוג אינטרנטי ופומבי לחלוטין)

 

בכי של מוצש לא קרה לי הרבה זמן

אבל הבכי הנוכחי הוא בלתי פוסק

דמעות על דמעות שפשוט מחליקות על הלחיים

רצוני או לא

הרצון היחידי בזמן בכי כזה הוא שהעולם יעצור כדי שלא אגיע מחר לבסיס

מוכנה להפסיק להתייחס, להינמס, להידרס

ורק לא להיות עוד יום חיילת

בבקשה לא עוד

 

לא מסוגלת להעביר עוד יום בתחושת חוסר משמעות ומרדף אחרי כלום.

 

 

נכתב על ידי ההיא עם התלתלים , 10/3/2018 23:11  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





45,936
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההיא עם התלתלים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההיא עם התלתלים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ