לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מלך מלכי המלכים, תודה על חיים, על אושר, על בכי, על צחוק ועל הכוח שבמילים.

Avatarכינוי:  בת מלך קטנה

בת: 24



מצב רוח כרגע:


קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2017

אחרי כל השנים.. סיימתי תואר


כשסיימתי יב' הייתי היחידה שבכתה שנגמר התיכון, העתיד שלי היה אבוד בעיני והרגשתי שעניין הבגרות הזה הוא לא חלק ממני אני חייבת להישאר ילדה.. כמו פיטר פן, ומה אעשה עכשיו בשירות בלי החברות שלי? ואיך אתמודד לבד במסלול שבחרתי? איפה את הולכת לעשות שירות הם שאלו? עם נוער בסיכון כמובן! התחלתי שנה ראשונה התאהבתי בעבודה ובחברות לחיים שרכשתי והתפתחתי באופן אישי נגמרה השנה תוך שניה ומצאתי את עצמי מחפשת את העתיד שוב, והופ התגלגלו הדרכים ומצאתי את עצמי שוב עם נוער בסיכון.. מכורה לעבודה ועדיין מתגעגעת לפעם.. רוצה לחזור להיות פיטר פן. נגמרה עוד שנה, יוצאים לעולם האמיתי ומחפשים חיים.. פסיכומטרי עבודה ועניינים והעתיד מה איתו ?
הגעתי ליום פתוח הראשון באורנים כאשר הלב שלי רצה את מסלול החח"ק..(חינוך חברתי קהילתי) וכולם אמרו "מה תעשי עם זה?" , "אין בזה עבודה.." , "מי יסתכל עלייך?" , " קחי חינוך מיוחד.. קחי לשון.. קחי משהו מפרנס.." , "מה את צריכה את המופרעים האלה על הראש.." נפלתי בפח.. הקשבתי להם ובחרתי במסלול חינוך מיוחד ותקשורת.. אבל הלב רצה חח"ק.. השבוע הראשון לאקדמיה התחיל ביום ראשון וביום חמישי כבר מצאתי את עצמי אצל מזכירת החוג מבקשת בתחנונים להחליף מסלול.. איזה מזל שלא הייתה נוכחות חובה בקורסים והחיוך היה מספיק מקסים בשביל לשכנע את ראש החוג אז מיקי לקבל אותי בזרועות פתוחות.
יום ראשון הגיע מתחילים מחדש.. מסלול חינוך מיוחד וחינוך חברתי קהילתי.. במכללה השמועות אמרו שזה המסלול האידאלי והקשה ביותר לא פחדתי להפך, התרגשתי והתגאיתי בעצמי שעשיתי את הצעד. החלומות כבר התחילו לבוא - אילו נערים נפגוש, איך אפתח את הניסיון שלי בתחום, איפה אני רואה את עצמי בעוד כך וכך שנים.. מי הבנות, מי המרצים.
כל קורס אליו נכנסנו פגש אותנו לב אוהב, שאלות של הנפש.. הגיע הזמן לנבור בעצמנו ולבדוק איפה זה פוגש אותנו, בחרנו התמחות, נחשפנו למתנסים פנימיות והחודשים החלו לרוץ בלי לשים לב נגמרה שנה א' נגמרה שנה ב' ועכשיו גם שנה ג'.. מהעומס של חינוך מיוחד לא הספקתי אפילו לשים לב שאני נוגעת בסוף.. במהלך השנים האלה בחרתי קורסים מדהימים כמו נוער עובר חוק, פסיכופתולוגיה, נערות במצוקה, כלים טיפוליים, היבטי סיכון במשפחה, מניעת התעללות בילדים, עשיתי סרט וידיאו על עצמי, תהליכים שאנחנו עוברים בקבוצה ששאלו איפה זה פוגש אותי ונתנו לי להתחבר לאותה נערה שהייתי, שלימדו אותי לחלוק.. לשתף בלי להרגיש מאוימת בלי הפחד שאולי מישהו ירחם עליי או ירכל עליי או פתאום לא יבין. במקום גיחוח קיבלתי טישו וקיבלתי הבנה וחיבוק. קיבלתי מבטים שאמרו אנחנו לגמרי איתך ואת מדהימה. כבר לא התביישתי להיות טל השותקת וטל הביישנית.. טוב אולי מעט בהתחלה.. ניווטתי את הקשיים שלי והחוזקות שלי אל אותם מקומות טובים והפכתי אותם לכוח. היתה לנו גם הנחיה אישית עם מרצות שונות שבכל שנה ליוו אותי וגרמו לי למצוא בעצמי בפנים את אותו מבוגר משמעותי שכולנו חולמים להיות נפגשתי עם ילדות ונערים שנכנסנו לי ללב ולקחו לי חלק מהנשמה. בשיעור אחרון של של אסטרטגיות בחינוך מיוחד המרצה זימנה בוגרת החוג לספר לנו כיצד תרם לה החינוך מיוחד בשלב מסויים היא חשפה את האמת: "זה לא החינוך המיוחד שתרם לי.. זה דווקא החינוך הבלתי פורמלי, הכלים שרכשתי, ההכלה של הסגל.. המסלול תרם לי המון בזכותם הגעתי לאן שהגעתי." אין לה מושג כמה הרגשתי אותה באותו רגע וכמה היא צודקת בעיניי. זכיתי להכיר במסלול הזה סטודנטיות וסטודנטים מלאים בנשמה, מלאים בטוב, חברים לחיים!! זכיתי לחוות סגל מרצים ומרצות שקיבלו את פניי בחיוך באמת ובכנות ותמיד חיפשו רק איך לעזור, איפשרו לי להיות, רצו רק להתחשב להתחשב, ולדחוף אותי קדימה. פיזרו אמונה ואגדות של ילדים שקיבלו משמעות כה אחרת בחיים האמיתיים.
חלפו שלוש שנים שלמות, של הבשלה, של עבודה, של חקר, של נתינה ואני חייבת להודות שלמרות שלפעמים התלוננתי על החפירות נהנתי ממש.
אתמול מול המפקחת המחוזית בראיון היא שאלה אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד 8 שנים מהיום אמרתי לה בלי פחד שהחלום שלי הוא להקים בית נוער לילדים ונוער בסיכון כי בזכות אותם אנשי חינוך שהיו שם עבורי הגעתי לאן שאני היום ושיתפתי אותה בחיי בלי לפחד.. את האומץ קיבלתי בחח"ק ואת מי שאני מצאתי בחח"ק ואת אותם נערים שזכיתי מעט להציל פגשתי בזכות חח"ק. לא מתחרטת לרגע שויתרתי על תקשורת ושבקורות חיים לא כל כך מבינים מי זה ומה זה חינוך חברתי קהילתי ושאין לי מקצוע להגיש לבגרות..
אז תודה אלוקים שלא נתת לי לוותר על הקול של הלב, תודה על שלוש שנים משמעותיות ומלאות באתגרים, תודה לכם חבריי לחוג ותודה לכל מי שילווה הקשיב וייעץ :) היום סיימנו תואר, היום אנחנו אולי לא פיטר פן.. אבל מותר להרגיש קצת כמו סופר מן.. והגיע זמננו לצאת אל העולם.
תודה למי שהקדיש כמה דקות לקרוא..
יודעת שחפרתי לא סתם למדתי שלוש שנים במסלול חח"ק .😘

נכתב על ידי בת מלך קטנה , 16/6/2017 17:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





41,656
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דת , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבת מלך קטנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת מלך קטנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ