לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מלך מלכי המלכים, תודה על חיים, על אושר, על בכי, על צחוק ועל הכוח שבמילים.

Avatarכינוי:  בת מלך קטנה

בת: 24



מצב רוח כרגע:


קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2017

לא צריך כותרת


אני לא זוכרת להגיד כמה זמן עבר מאז הפעם ההיא ששכבתי במיטה בחדר שלי אצל ההורים, אותה בחורה צעירה שאוהבת אותך עד כלות נשמתה ובכיתי על כמה שהכאבת לי.

והנה אני, נשואה לך פלוס כלב ופלוס נסיכה שרוקמת עור וגידים בתוכי ואני שוב במיטה בחדר שלי אצל ההורים בוכה ומנסה להכיל את תוצאות חוסר האמון שגרמת לי לבנות בך.

גבר שבוגד פעם אחת תמיד ישוב לבגוד

כן, המשפט הארור הזה מלווה אותי מאז אותו יום, אותו יום שנפלת..

אותו יום שאמנם בחרת לשתף אותי בו אבל גם שברת את ליבי עם כל הצער והכאב שהיה בך.

אותו יום שהסוף היה לי כל כך ברור.. לא יכולתי להביט בך, לגעת בך, לשמוע אותך. הרגשתי רק את הכאב מתפזר על כל נקודה בגופי וחונק כל טיפת אוויר.

אני לא יודעת איך, רצה אלוקים ורצה גם ליבי שאבחר בך, שאקבל אותך, שנתקדם ביחד

והתחתנו.

אני כל כך אוהבת אותך גם כשלפעמים מתגנבת מחשבה שאולי לא.. וזה טבעי אצל זוג נשוי.

אבל הפחד הזה שיום אחד זה יקרה שוב תמיד איתי,

הוא קם איתי בבוקר, הולך איתי לעבודה, חוזר איתי, מתקלח איתי, הולך לישון איתי..

אני חלילה לא אובססיבית לגביו ואני בטח לא חושבת על זה באמת במודע 24 שעות ביממה

אבל הוא קיים, והוא פה תמיד להדליק לי פרוזקטורים אדומים שלפעמים עלולים לעוות את המציאות בעייני או פשוט להזהיר אותי מכך שהולכת להגיע פגיעה.

בתקופה האחרונה הבנתי המון דברים, הבנתי שאני לא מדברת מספיק.. שאני לא משתפת מספיק.. ומנגד אתה גם לא מתעניין. הבנתי גם שאתה אוהב לדבר ובמקום לדבר איתי אתה מדבר עם אמא שלך, שזה מקסים שאתה סומך עליה ומכעיס אותי על עצמי וגם קצת עליך שלמה לא אותי? למה לא איתי?

אז צריך להתחיל לדבר, אבל הנה עכשיו כשאני הכי צריכה לדבר אני לא מסוגלת לעשות זאת. אני נחנקת ובא לי להקיא, בא לי לבכות ושמישהו ימשוך ממני הכל כמו רוח.

ופתאום צצות להן כל מיני הפתעות כל מיני בחורות. אם זאת ההיא בעבודה שמהרגע הראשון ששמעתי שהיא קיימת ראיתי שחור בעיניים, אתם מעבירים משמרות לילה ארוכות ורבות ביחד, מסתבר שאתם גם מסתמסים "בענייני עבודה" וקצת מסביב, אתם נוסעים במונית ביחד. ואני? מחוץ לתמונה הזו, מחוץ לשליטה.. אתה בקורס שבוע שלם ביחד איתה , מתרגל איתה, אוכל איתה, מארח אותה לצחוקים בחדר שמתרחשים ברקע של שיחת הטלפון שלנו ועוד מתחמק מלשתף.. את אישתך?

וכשאני נחנקת בטלפון ובא לי להיעלם מעל פני האדמה אתה כותב לי "אני מתאר לעצמי שהנוכחות שלה מפריעה לך" אני מתאפקת לא לצרוח לך אוקי ברור שכן! איך אפשר להיות עיוור לזה בכלל?!!

ואני שותקת. פשוט שותקת.

ולא נזכיר את העובדה שביום חמישי קפצה לך הודעת פייסבוק תמהונית על המסך מאיזו בלונדינית והתלבטת איך לאכול את זה כשאני לצידך והיה רשום שם "אה" אלוהים היחיד שיודע מה קרה לי בגוף ובנפש באותן הדקות.

איזו אחריות יש לי שלא תבגוד בי, מי יבטיח לי שהתינוקת שלי לא תחווה נישואים עם אבא בוגד מהרגע שהיא תצא לאוויר העולם? אני לא רוצה בשבילה את החיים שאני חייתי. זה לא מגיע לה..

וזה לא מגיע לי, לא מגיע לי החוסר ביטחון הזה..

לא מגיע לי שוב לשכב פה ולבכות מאותה בעיה. מהחוסר אמון שלי בך.. מכך שלעזאזל אתה לא מצליח להוכיח לנפש ולמצפון שלי אחרת.. ואוף עם זה שאני לא יכולה להאמין לשום מילה שאתה אומר בנושא.

 

טוב שאפשר לכתוב לעצמי.. אולי עכשיו הבחילה קצת תרד ואצליח לעבור את הלילה בשינה ולא במחשבות וייסורים

נכתב על ידי בת מלך קטנה , 27/11/2017 23:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





41,718
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דת , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבת מלך קטנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת מלך קטנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ