לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יוסלה


על החיים ועל המוות

Avatarכינוי: 

בן: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2012

ימים של חושך


  היה לי חבר לפני כמה שנים טובות. לא ממש קרוב, אבל בכל זאת חבר. הוא היה יוצא בשאלה כמוני והיינו מדברים לפעמים. גם הוא היה מנודה מהמשפחה שלו באותם ימים.

 

  יום אחד אני שומע מישהו מספר שהוא עבר התמוטטות עצבים ואישפזו אותו. אני בעצמי הייתי אז במצב לא טוב. כבר למעלה מחצי שנה שלא ראיתי ודיברתי עם המשפחה שלי. אחותי הקטנה עמדה ללדת לפי החשבון שלי. הייתי רוח רפאים. אבל נסעתי לבקר אותו. הוא שמח לראות אותי ודיברנו. שאלתי אותו מה עם ההורים שלו. דיברתי איתם, הוא אומר לי, והם לא מוכנים לבוא אלא אם אלבש כיפה שחורה. אמרתי להם שאני לא מוכן. שאלבש כיפה סרוגה. אבל הם לא הסכימו. אז הם לא יבואו.

 

  אני יושב שם, ומשהו מעיק נורא. בלתי אפשרי לעיכול. איך, ולמה. איך הגענו לשם. העולם.

 

  והוא ממשיך לדבר, ולפעמים נעצר כדי להתייפח. הוא לא כל כך שולט בעצמו. וגם לא אכפת לו. כל המגננות וכל החומות, המשחקים, זה לא מעניין אותו בכלל. הוא לא מתבייש ממני. ולי אין מה לומר לו.

 

  אני נוסע לישיבה. אני אומר. אני הולך להתחפש. שחור לבן חליפה וציצית. אבל למה, הוא שואל.

 

  כי אין לי כבר כוח להלחם. אני גמור. אולי תבוא איתי לשם, אני אומר. והוא מגיב בביטול. הוא לא יחזור לשם.

 

  ואני נסעתי לישיבה. שבר כלי. מובס. לפחות ראיתי שוב את אחיי ואחיותי הקטנים.

 

  הוא התקשר אלי פעם אחת אחרי כמה ימים. אבל לא עניתי. אני לא יכול להתמודד גם עם זה, אמרתי אז לעצמי. מאז לא דיברנו.

 

  אלו היו ימים של חושך.

נכתב על ידי , 13/11/2012 19:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21 , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליוסלה גולדברג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יוסלה גולדברג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ