לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

PRISMIC


we can do anything and we can do the right thing

Avatarכינוי:  pinkuiro

בן: 26

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

אורנוס


כדי לא להרגיש אבוד אני נכנס לאתרי קניות ועורך לעצמי וויש ליסטים עם כל הדברים החומריים שאי פעם ארצה לקנות,

בין אם זה משחקי נינטנדו או בגדים מאסוס, ודברים יד שנייה ומוזיקה בדיסקים, כל זה בשביל הנחמה הכללית שיש לי חומר.

כדי לא להרגיש אבוד אני מנהל יומן ובכל יום שאני עובד עוד קצת על הפרוייקטים הלא מוכנים שלי אני מסמן וי בצבע צהוב זוהר ומקיף אותו בעט שחור,

כדי שיבלוט. זה יומן שבועי, תוך שבוע יש לי 7 ויים זוהרים. זה כמו טפיחה עצמית על השכם. הנה, אתה לא אבוד, אתה עובד.

כדי לא להרגיש אבוד אני רואה סרטים עצובים שגורמים לי לבכות ולרוקן את הלב שלי, כי בשנה האחרונה לא הצלחתי לבכות כמעט, מאז היומולדת הקודם לפחות. ובאמת שלא קשה לבחור סרט. מסרטים אני יכול לבכות הרבה. אפילו אם הם סתם נורא יפים ובכלל לא עצובים.

כדי לא להרגיש אבוד אני אומר לעצמי שהכל זמני. כל משמרת שמתחילה אני מזכיר לעצמי שזה לא לנצח, אני נותן לזה לחלחל בתוכי ואז אני רק מחכה להגיע הביתה ולסמן עוד וי צהוב זוהר ביומן.

וככה אני מתנהל לי בתקופה האחרונה.

אני מנסה להיות בריא ועושה בדיוק את ההפך.

במקום לקחת לוסטרל אני מעשן קנביס וזה מנוון לי את המוח.

בשביל הריגוש הרגעי אני עושה קוק במסיבות חתונה של אנשים שאני לא אוהב בכלל.

משתדל להתרחק מכל מה שעושה לי לא טוב אבל הדברים האלה סובבים סביבי כי ככה זה בחיים. אין כזה דבר "טוב". יש לחיות דרך כל הדברים האלה, אבל עוד לא למדתי איך, אבל לאט לאט. הכל בשביל לא להיות אבוד.

אני תכף בן 26 ואפשר להגיד שגיל 25 היה הגיל שבו התנסיתי בהכי הרבה דברים שלא עשיתי אף פעם מקודם.

ראיתי מלא הופעות והתחלתי לאהוב את הסטלות שלי למרות שהרבה פעמים גם נשרט לי המוח, וישנתי במקומות שאלוהים יודע איך הגעתי אליהם ורקדתי כמו שלא ידעתי שאני יודע ונופפתי לשלום לאנשים שאני אוהב אבל באמת והכרתי אנשים שאני אוהב באמת למרות שרוב הזמן אני מרגיש אופציה ב', אבל גם בזה אני נלחם ובחיי זאת אחת המלחמות הקשות ולרוב אני מפסיד, אבל עובדים על זה.

בכל שנה היה לי דבר גדול אחד, אבל בגיל 25, עם כל המרירות, היו לי הרבה דברים גדולים. אסור לי לשכוח את זה אף פעם. עם כל המרירות, היו דברים גדולים.

עוד קצת, עוד קצת ואוכל לעוף מפה ועם כמה שזה מפחיד אין ברירה. ממש ממש עוד קצת, הרי כל המצב הזה הוא זמני.

 

נכתב על ידי pinkuiro , 28/10/2017 03:14  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





26,905

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpinkuiro אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pinkuiro ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ