לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

PRISMIC


we can do anything and we can do the right thing

Avatarכינוי:  pinkuiro

בן: 26

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2018

קסנקס הוא חברו הטוב ביותר של האדם.


חבל שבני אדם מציינים ימי הולדת. זה מאלץ אותי לצאת החוצה בימים שכל מה שבא לי לעשות זה להקבר מתחת לאדמה. חוץ מזה, אף פעם לא יצא לי משהו טוב מימי הולדת. יום הולדת זה חרא של דבר ולדעתי אין צורך לעשות מזה יותר מידי טררם. כן אני מריר וממורמר זה לא חדש.


אני צריך ללמוד להרגע אבל לפעמים אני פשוט לא מצליח להשתלט על עצמי.


הסרט “שרוכים” של יעקב גולדוואסר, הוא סרט מקסים, מתוק-מריר, נוגע ללב ומאוד מאוד עצוב. בכיתי כל הסרט ואני ממשיך לבכות גם אחריו. יש משהו בקולנוע ישראלי טוב שאני לא מצליח למצוא בשום קולנוע אחר.


אין ספק שהגעתי לשפל של המדרגה. אני לא מצליח להנות משום דבר, לא ממוזיקה, לא מחברים, לא מנטפליקס, לא מפייסל, גם פורנו משעמם אותי. הכל רע ונורא ומלחיץ כי תמיד חשבתי שאין לאן להדרדר אבל תמיד שברתי את השיאים של עצמי ואני לא יודע עד כמה הבור עוד עמוק.


אנשים מציגים את עצמם בצורה כל כך מוזרה בפייסבוק שאני תוהה אם הם כאלה סתומים, מוזרים וחסרי מודעות גם בחיים האמיתיים שלהם.

וגם פרופיל אינסטגרם פעיל.


מראה חיצוני זה כלי לא הוגן.


בא לי ממש פיצה ענקית ורותחת עם מלא תוספות ותבלינים וטבסקו אוף למה תמיד בא לי את הדברים האלה ביום שבת בשש בבוקר.


זה באסה ואני שונא את העולם. אבל הימים האחרונים היו מעט פחות קשים, אז נמשיך מפה בכל הכוח וננסה לשמור על ה4 קילו האלה שהורדתי ולא לאכול את כל המקרר.


אני חושב שעם כמה שזה עצוב, לא באמת אכפת לי אם היא נעלבת ממני, וזאת חברים, ההוכחה (!!!) שלמרות הכל - אני גבר.


ועכשיו ברצינות, אין לי זמן להתעסק בדברים האלה. יש כל כך הרבה דברים שמדאיגים אותי, על כך הרבה שיט, סרטים וחרדות שלא מרפות, שלחרא הזה באמת אין לי זמן, רגשית ונפשית, פשיט אין לי זמן. אני מצטער שאין לי זמן לדרמות שלך.


אלוהים שישמור אותי, פוליטקלי קורקט של סלבים צעירים, נוראי. מזכיר לי את הצבא.


הלוואי שלא הייתי כזה שמן, עם אופי של שמן, והרגלי אכילה רגשית של בולמוסי הארדקור בלתי מוסברים באמצע הלילה.


אני צריך שמישהו יאהב אותי כבר מאוד ושזה לא יהיה רק פנטזיה רגעית שנמשכת עד שהוא גומר.


הלוואי שהוא היה כאן לידי, מחבק אותי חזק עד שאני ארדם, ובכלל לא אכפת לי שיש לו ריח של סיגריות או מבטא כבד ואנגלית קלוקלת. גם לי יש.


אני מתגעגע לאוסאקה. זה לא פייר שהעיר הזאת קיימת ושאני לא שם עובר ממסעדה למסעדה ונאבד ברחובות וכל לילה במועדון אחר ורואה את יוקי ואוטסקה איי וסויובי נו קאמפנלה ופוגש אנשים מעניינים ומאזין לחוויות אסיד הזויות וסקס ומעשן למוות ללא הפסקה כאילו אין מחר ואין ריאות, ושותה מלאאאא בירה ומלאאא שוקו ואוכל מלאאא אוניגירי עם טונה ומיונז ומשמין מנחת.


סופסוף אחרי מלא זמן, אני רואה זין במימדים נורמליים ולא במימדי פורנו, וזה מאוד נחמד וכיפי.


זה נפלא להרגיש מיני מאוד וסופר סקסי ואהוב, ושיש איזשהי אינטרקציה מינית עם בנאדם, אבל אסור לי לתת לעצמי להיסחף לזה טו מאצ', זה לא בריא לי בכלל לפתח רגשות לאנשים שלא יכולים או לא רוצים שזה יהיה הדדי.


שום דבר לא אמיתי בעולם הזה וזה די עצוב.


כרגע, עם מה שיש לי עכשיו, מספיק לי שמישהו רק ירצה לדבר איתי כי אני מעניין אותו (אינטלקטואלית, מינית, או כי אני סתם חמוד).


באתי בגלל הסקס אפיל המטורף.
נשארתי כי איך אפשר שלא.
נכתב על ידי pinkuiro , 11/10/2018 21:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





27,682

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpinkuiro אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pinkuiro ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ