לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

זה משוגע, אני לא אפתח לזה ת'דלת.


כינוי: 

בת: 31

ICQ: 162019032 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2013


לא חשבתי שאני אחזור לכתוב פה לעולם, זה נשאר פעיל רק בשבילי- בשביל תזכורת.

אבל אני מרגישה אבודה ואני לא יודעת איך פורקים, לא בטוחה מה לעשות.

 

הכל היה מושלם, באמת, אפילו המילואים האלו שלו עבור בהתחלה בשלום. שבועיים מקוללים וקשים שבמהלכם הרגשתי כמה אני אוהבת, כמה אני מרגישה. כשהוא חזר היה לנו הרבה מדהים. לאחר מכן סגרנו כרטיס טיסה לחול, בשבת ישבנו מתחת לפוך עם לפטופ והתחלנו לתכנן.

אבל אז פתאום נהיה מעיק ולחוץ ומוזר ואז הוא חזר למילואים ואני איבדתי כבר סבלנות ורצון לביחד. נמאס לי. כשהוא חזר סופית מהמילואים שוב התרגשות עצומה שנעלמה די מהר. כל השבוע לאחר מכן היו מסביבנות אנשים וגם כשהיה אמור להיות לנו זמן לבד זה לא יצא לפועל. אכזבה ורגשות מעורבים מצידי אבל ידיעה שהכל יהיה בסדר.

ואז הוא נסע לאילת ואני כבר לא מתמודדת עם הלבד. במשך חצי שנה אני איתו כל יום, גרה, אוכלת, נושמת וישנה. ועכשיו כבר חודש וקצת שאני פשוט לא יודעת. 

זה אחד הפוסטים המבולגנים ביותר שיצא לי לכתוב אבל מוזר לי עצוב לי וכואב לי ואני לא יודעת מה לעשות.

לפני המילואים ואפילו באמצע שלהם היה ברור לי שזה הגבר שלי לחיים, שזה האבא של הילדים שלי, שזה הבחור שאחרי התואר אתחתן ואטייל איתו- אחד יחיד ומיוחד שלי ועכשיו הוא מרגיש לי כמו זר. לא נעים לי לדבר איתו ולא מצליחה לחלוק. רחוקה. מתוסכלת

נכתב על ידי , 14/5/2013 00:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





10,086
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לliblib אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על liblib ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ