לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קול השקופים


אני ענת ואני אמא לשלושה. למדתי ביולוגיה, עבדתי בתעשיה 8 שנים. ופתאום, עם המשברים הכלכליים והחברתיים, מצאתי את עצמי בשוק ללא אפשרויות. כאן נדבר על המצב החברתי, מחשבות על רפואה ועל ילדים. ואיך זה להיות בצד השקוף של החברה. יהיה מעניין, מבטיחה.

Avatarכינוי: 

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

5/2017

מנפצת המיתוסים. מסקנות מיום העצמאות.


תארו לעצמכם את דוד עודד: כל שישי הוא נפגש עם המשפחה, לפעמים עם דודות וסבים, לפעמים רק המשפחה המצומצמת, לקבלת שבת מסורתית, נרות, ברכה על היין והלחם. הוא לא דתי, אבל קצת מסורתי, נוסע בשבת אבל אוהב "להתחזק".

כל ראש השנה יש קבלת ראש השנה עם משפחה מורחבת ואכילת רימון, תמר דג ותפוח בדבש. כל כיפור הוא צם ושומע תקיעת שופר, כל סוכות הוא בונה סוכה בחצר. כל טו בשבט הוא נוטע שתיל.

אני לא צריכה להמשיך ולתאר לכם מה דוד עודד עושה בחנוכה, פסח ושאר חגי ישראל.

בילדותי גם אני הייתי ככה. ההורים שלי רצו שאלמד מסורת. הי=רי אנחנו יהודים. כל שנה חוזרת על עצמה, כל שנה אותם מנהגים.

אבל ההורים שלי רצו גם שאהיה ביקרתית. הבית שלנו היה יהודי אך עם ראש פתוח. צריך לקרא בעצמנו את התורה, את המצוות, ולא לעשות באופן עיוור, ובטח לא ע"פ הפרשנות הרווחת.

למשל, שמירת שבת: אם הרעיון הוא לנוח, אז נסיעה באוטו מקלה עלינו. או נסיעה לבילוי משפחתי כמו לים זה שמירת שבת. ללמוד בשבת, (מה שאברכים עושים גם כל השבוע)  זה ההפך מלגוון ולנוח בשבת מתלאות ימי החול. היה נהוג אצלנו בבית לקיים מצוות ברוח התורה, לפי הבנתנו.

או למשל, אפשר לבחון מחדש את עניין החמץ: אם אסור לאכול לחם כי לא היה זמן לחכות שיתפח הבצק, וצריך לאכול רק "מזון מהיר", והכוונה מהיר להכנה, אז אורז ותפוחי אדמה מבושלים גם בעיניין. כי אורז תופח עם הזמן. לעומת זה אין בעיה עם לימון שהוא חמוץ, או חומוס, אע"פ שיש גרסאות ביהדות ששוללות מאכלים כאלה בפסח.  

החג הראשון שנופץ אצלי היה ל"ג בעומר. היינו ואני במיוחד מאוד פרו כדור הארץ, וכמה שאני אוהבת את הבילוי הנוסטלגי ברוח קומזיצים הבנתי שזה חג מאוד לא ירוק. אפשר לוותר על המדורה.

החג השני שנופץ אצלי היה פסח. פסח, יחד עם קבלות שבת הפכו לעונש במשפחה שלי מזמן מסויים, ההכתבות של אחותי ואבא שלי, הצעקות, חוסר הנעימות. קריאת ההגדה באדיקות. הבנתי שכדי לקיים את "והגדת לבנך" לא צריך לקרא טקסט שברובו ארמית שלא מזכיר את משה. צריך לספר את סיפור יציאת מצריים בשפה המותאמת לגיל ולילד שלי הספציפי, בקול נעים ובמסגרת זמן הקשב שלהם, ויצאתי ידי חובה. בלי להתקע בפקקים שלוש שעות עם ילדים עצבניים. בלי להתארח אצל משפחה רחוקה. בלי לקרוא את ההגדה הזו ולחכות לאוכל שעד שמגיע יוצאת הנשמה והסבלנות.

אחרי שהתחתנתי נופץ גם סוכות. לבעלי לא נעים לאכול בחוץ בגינה כשכולם רואים. מתפדח לאכול בסוכה. לא צם בכיפור ולא הולך לבית כנסת. חנוכה חשוב לי להדליק חנוכיות, פורים אנחנו חוגגים, ט"ו בשבט חג חשוב וירוק, גם שבועות. אבל השנה איכשהוא לא עשינו כלום ביום העצמאות. לא טיילנו, לא מנגלנו. לא זזנו מהבית ולא ציינו את החג. סתם כמו עוד שבת שנשארים ככה בבית, ביום עצל שכזה. וזה היה לי חבל.במיוחד, כי גם ככה את רוב החגים הפסקנו לחגוג, וכדאי לשבור שגרה כשיש הזדמנות.

נכתב על ידי , 6/5/2017 20:55  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כמו מניפה ב-8/5/2017 21:44
 





8,668
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , המתמודדים , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לענת73 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ענת73 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ