לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבותיו, הגיגיו ותגובותיו של מיכאל בהט לתהליכים, לאירועים ושינויים המתחוללים בחברה הישראלית.

זהו הבלוג של מיכאל בהט. מיכאל בהט הינו חבר קיבוץ כפר בלום, מורה לתנ"ך ומחנך, אידיאליסט ויהודי חם. במשך שנים הוא העלה על הכתב ופרסם מעל במות שונות את מחשבותיו, הגיגיו ותגובותיו לתהליכים, לאירועים ושינויים המתחוללים בחברה הישראלית.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

11/2012

איחוד כוחות


במוסף "ידיעות אחרונות" אני מוצא רשימה של אשכול נבו בכותרת "איחוד המפלגות", עם ערכים, תכנים, מצעים שווים; של חופש המחשבה, חרות המעשה – לאגודה אחת. מערך כזה היום, הוא צו השעה.

 

בעת כתיבת שורות אלה אני שומע על מסיבת עיתונאים בה מופיעים נתניהו וליברמן. שניהם מכריזים על איחוד הליכוד עם "ישראל ביתנו". לא הופתעתי ולא נדהמתי.

הנחתי לזמן מה. אחר כך החלטתי לנצור לשוני. אם הייתי מדבר, התוכחה הגדולה בחזקת 4 הייתה מתביישת. לאחר המתנה נוספת אמרתי לעצמי: "מיכאל, למה לך כל זה?!

 

על שולחני מונח ספר לימוד, הוצאת "יסודות", המרכז לליבון ענייני מדינה ותורה; "ערכים במבחן התורה.", עיונים במחשבת ישראל. מחולק לששה חלקים.

א. מקורות המוסר; ב. בין מוסר לתורה; ג. דילמות מוסריות; ד. ריבוי דעות בבית המדרש; ה. סובלנות בתורה; ו. חוכמות וערכים זרים.

הספר פותח ברס"ג דרך רוב חכמי ישראל של האלף האחרון, כולל הוגים מהעמים, ומסיים עם פרופ' לייבוביץ זצ"ל במאה הנוכחית.

 

לשם הדגמה: בחלק ג – מוסר מלחמות; סודיות רפואית. בחלק ה - "תינוק שנשבה והסובלנות במקורות.

 

כאשר סיימתי לעיין וללמוד בספר בפעם השלישית, טפחתי לעצמי על הכתף:

"מיכאל! 60 שנה חינכת והורת על פי רוב חכמי האומה". זה נתן לי חיזוק מעודד ומהנה. איך זה קורה? הרי לא הגעת לכל אלה בימי חלדך?! עניתי לעצמי: מתוך אינטואיציה עמוקה.

מתוך רגשות אלה אני ממשיך לדרוש ולייסר גם היום, בהיותי בן 97. אלא היום זה בפיחות. כאשר נחמה ז"ל שכבה על ערש דווי באו אליה תלמידות שלה ובקשו ממנה "שעור". ענתה להם ביידיש: "סגייט ניט" זה לא הולך. משול אני אליה בזה גם כן בחזקה. השאר – זיל גמור.

 

נכתב על ידי , 21/11/2012 21:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחירות 2013


א.

הבחירות לכנסת ה-19 - עובדה. האם צריכים להיות שמחים לקרתם או עצובים? תלוי את מי שואלים. נתניהו וחבורתו בכנסת, המנהלים את המדינה, בשבילם הייתה כנסת 18 חותמת גומי.

קשה להיכנס לראשם של אלה כדי לפענח הכוונות. הבחירות באו כאילוץ מול אי הסכמה קואליציונית על תקציב המדינה לשנת 2013.

 

הליכוד הולך לבחירות בביטחון מלא, שמה שהיה זה שיהיה. אין מתחרה לנתניהו לראשות הממשלה, ונצטרך לבזבז עוד מספר שנים על בלימה.

 

אישית איני בטוח בזה. יותר מדיי גורמים, אירועים, קלקלות, ותקלות אירעו בעת הזאת. גם המחאה של אשתקד, לא נמחקה. גם המחמאה של ארי שביט ב"הארץ" לנתניהו, לא שינתה האיזון.

 

לאור האמור, מה נראה לי?! ראשית, לשוב לסיסמה של הכנסת הראשונה:

"תנו לחיות בארץ הזאת". עם הסיסמה יצאה המפלגה הליברלית. זה נשמע טוב. ומה מחוץ לסיסמאות?

 

בראש המבצע יש להעמיד המציאות חברתית-פיננסית. זה הנושא שעשוי להחזיר את ההמונים המדוכאים להיענות לנו.

חובה לפנות אליהם בגובה העיניים. גם בנושא עבודת אלוהים לא צריך להימנע.

 

זה ה"סוסון" עליו רוכבת שלי יחימוביץ; היא טועה בזה ששמה את כל הביצים בסל אחד. ליד הקריאה לצדק חברתי, חייב לעמוד היושר המדיני. האי בהאי תליה.

לא ניתן לבזבז מיליארדים להתנחלויות, באותו וזמן לדאוג לנאורות מקדימה מובילה.

 

ב.

התקשורת, הכתובה והאלקטרונית מהקשת לעצב את דעת הקהל. היום, רוב התקשורת פרטית. עיתון "הארץ", בעיני שר המשפטים הוא ה"שטירמר" הידוע לשמצה. "ידיעות אחרונות" הוא זנבו של ה"ניורקר"; "מעריב" נלחם על חייו.

עיתון אחד נאמן ומסור "ישראל היום", מחולק חינם בראש חוצות, ממומן על ידי גביר אמריקאי, ידיד של נתניהו.

 

התקשורת האלקטרונית, אף היא רובה פרטית. גם ערוץ 1, ציבורי, נאבק על דמותו ותוכנו מול הפוליטחקים של השלטון. אם אחד העיתונאים מעיז לומר דברים של טעם, אך מבקר את השלטון, דינו חרוץ.

 

עתה נוסף עוד בלבול שעושה את התמונה מבולקת לגמרי: תרגיל העורף לחמישה ימים, חלקים מצבא ארה"ב.

 

הציבור מבולבל – מבוכה ומבולקה. עם כל אלה הולכים לבחירות לכנסת?!

כאשר המדינה ועם ישראל כולו נמצא בפרשת דרכים הרת גורל?!

 

ג.

הבחירות טוב שבאו. לא מפני הצליל הדמוקרטי הנשמע מהם, אלא מפני החובה להחזיר עיקרי ערכי האומה למקומם הטבעי. להחליף את השלטון הקיים האחראי לשפל הערכי, החברתי, תרבותי, חינוכי - בשלטון אחר: שלטון שהיושר האישי והציבורי הוא דגם ראשון וממנו כל השאר.

 

את המשימה הזאת חייבת ליטול על עצמה מפלגת "העבודה". מפלגת העבודה, לא נולדה עם הבריחה של ברק מראשות המפלגה והעלייה של שלי יחימוביץ.

היא מפלגה מושרשת עמוק בעם היהודי, בתנועה הציונית ובבניין הארץ. עצם היות המדינה – מדינת ישראל, היא הגשמת חזונה וחזון הדורות של עם ישראל.

 

בראש המפלגה נבחרה הח' שלי יחימוביץ. אישה מאוד יזמית, עם חוט שדרה רעיוני עם ראש על הכתפיים. הביאה לשורות המפלגה הרבה צעירים, זה דם חם ותוסס, יוצר ומקדם. הצליחה בעוד שורה של עניינים, בעיקר במישור הכלכלי חברתי. על כל זה מגיע לה כל הכבוד. אולם במבנה הזה חסרה חכמת זקנים.

כאשר אני אומר "זקנים" איני מתכוון לגילאים שלי; אלא חברי המפלגה של שנות הפלמ"ח, עליהם דיבר מאיר שלו בהספד לחיים חפר ז"ל. עם הצעירים לאזן את החזרת רוב החברים הותיקים, כדוגמת פרופ' שלמה בן עמי ודוגמתו.

 

אניח שתי הנחות סבירות: אחת – בחירת אובמה לקדנציה נוספת; שניה – מפלגת ה"עבודה" אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי. האם מנהיגות מפלגת ה"עבודה " מוכנה לעמוד ליד נשיא ארה"ב כעזר לו?!

 

מעצם הצגת השאלה אני נוגע ביכולתה של שלי יחימוביץ לשאת בתפקיד הזה. איני מסתתר מלומר זאת. שלי, בעיניי אדם מוכשר מאוד, יזם בלתי נלאה, עם השקפת עולם ברורה ומוגדרת, העלתה את המפלגה מהאשפתות, ועוד שורה ארוכה של קבלות חיוביות. ברם חסר אצל שלי, מה שהיה אצל משה רבנו: הענווה הנדרשת. זה בא לידי ביטוי בפלקטים הנפוצים עם התוספת:" הצביעו שלי יחימוביץ". מצביעים שלי ולא "עבודה"?! זה פרט קטן המעיד על חולשה גדולה. פרט המעלה ספקות, בשעה כה גורלית וטעונה.

 

עד עכשיו התנהל הקמפיין על לכידת אנשי שם לאגודה שלי. נכון! יש בזה הצלחות. ברם, על מה נאבק מחר למען מדינת ישראל ועם ישראל?! אמנם אידיאולוגיות לא באופנה, אולם השקפות עולם לא תרו מהעולם. על זה אעמוד להלן.

 

ד.

כמנהגי בשעה 15.30 קודש לאסתר בבית כסיף, הבית הסיעודי. שם מחכה לי תמיד עיתון "ידיעות". הפעם הפתעה: במוסף "דעות אחרות" אני פוגש את אמנון אברמוביץ עם רשימה: "להיות ראש ממשלה, דיית בחשיכה" . אברמוביץ מקובל עליי גם כעיתונאי וגם כאדם. פיו ולבו שווים. זן זה נבער מעט. הבחנתי בין השורות: "יחימוביץ יכולה לתפקד כראש ממשלה, היא תצטרך לצידה שר בטחון שהוא גם בעל מלאכה וגם אדם אחראי; היא תצטרך שר חוץ מקובל ורצוי בטרקלינים הדיפלומטיים . למעשה, כל ראש ממשלה נזקק לזה"

 

לאחר הדברים האלה,מעט נבוכותי:דעה זאת לא נאמנה עליי! לא שוכנעתי בדברים של אברמוביץ. גם לא הצלחתי לרדת למעמקי מחשבתו: האם הוא מדבר ברצינות או מתבדח, כדרכו בהומור דק?! נשארתי בדעתי והנושא, למנהיגות "העבודה" עומד בכל משקלו ומעמדו.

 

עתה – במה מביסומים בחירות 2013 שירעידו כל נימות הלב אצל האדם הקשוח ביותר?! במגילת העצמאות!

אנחנו עומדים היום על פרשת דרכים גורלית, כפי שעמדנו ערב הכרזת המדינה.

 

מגילת העצמאות יכולה לאחד את רוב חלקי העם למשימה של חידוש החזון הציוני הבונה ותאפשר לתת מענה לרוב הבעיות של השעה.

 

נכתב על ידי , 21/11/2012 21:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , חינוך
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיכאל בהט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיכאל בהט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ