לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

The Invisible Girl.


פשוט המקום שלי לכתיבה.

Avatarכינוי:  רואה ואינה נראית

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

11/2018

לא בן אדם


אני כנראה לא. ההגדרה שלי השתנתה מה14.10 
אני דרמתית, ברור
אבל ככה זה מרגיש, אני לא מתייחסת לאף אחד כמו שאני אמורה להתייחס אליהם, קצת איבדתי את שמחת החיים.
בנוסף להכל, אני לא אוכלת כמעט, מים זה משהו שנכנס במקרה לגוף שלי, ובכלל כל היום שלי עשוי מנסיעות, נסיון כושל ללמוד, לשנוא את עצמי, להיות רעבה אבל בלי דקה פנויה לאוכל, מלא כעס, שנאה ורצון תמידי לבכות.

אחת המשאלות היחידות שלי עכשיו בלתי אפשרית, אבל אני חושבת שבאמת זה הדבר היחיד שהיה עוזר לי. אם סבתא שלי הייתה בחיים, הכל היה פשוט שונה. 
אני יודעת שזה מוזר, אולי אפשר לומר קצת לא קשור אפילו. אבל זה משהו כזה שכן הייתי משתפת אותה והיא הייתה תמיד עוזרת, לא משנה עד כמה המצב חרא. לא הייתי מספרת לה כמובן על החלק של האוכל, היא הייתה כנראה מתפוצצת מדאגה.
בכל מקרה, הכל מתקשר לי אחד לשני ובכלל לא בכיתי עד עכשיו, ועכשיו כשאני כותבת על הכל זה מתפוצץ מתוכי
ואני לא יודעת איך לשתף אותו בהכל, פשוט אין לי כוח למילים ואין לי כוח לדבר אני רוצה שהוא פשוט יבין.
אולי הפעם הראשונה והיחידה שאני מבקשת במילים אחרות שהוא יקרא את מחשבותיי

לא מרגישה כרגע כמו אנושית, מרגישה כאילו תלשו אותי מאיפשהו ואני פשוט לא שייכת לכלום יותר.
נכתב על ידי רואה ואינה נראית , 9/11/2018 00:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרואה ואינה נראית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רואה ואינה נראית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ