לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

life by.... me.


אני פשוט מתכוון לכתוב עלל עצמי על החיים ופשוט לפרוק את כולי אתם רוצים קראו, לא רוצים יש פה מלא בלוגים אחרים ^__^

כינוי: 

בן: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2011

גאד דאמט.


ואו כול כך הרבה עבר עלי מהפעם האחרונה שכתבתי פה. 


נפרדתי מחברה שלי (זאת מראשון), יש לי חברה חדשה, איכשהוא כל הכיתה שלי מתאבת אותי, הידידה הכי טובה שלי בקושי מדברת איתי והסתפרתי.


אנשים, שנתתי להם את כול החיים שלי מחליפים אותי בשניות.
ידידות שלי שהרגשתי כל כך קרוב אליהן או השתנו לגמרי או שהתרחקנו ממש.


גמאני השתנתי.


אני יותר אגרסיבי, כועס, עצבני, חרא ולא מתחשב


עשיתי כל כך הרבה דברים גרועים,


אני לא יודע מאיפה להתחיל.


 


אני עדיין אוהב את האקסית שלי.


אני לא יודע מה לעשות.


גם ישלי חברה, וגם האקסית שלי גרה בראשון לציון ואני פאקינג לא רואה אותה בכלל.


אבל אותה(האקסית), 


אני באמת באמת אוהב


לא סתם עובד על עצמי שאני אוהב (כמו עם החדשה),


אלא באמת באמת אוהב.


אני מוצא את עצמי חושב עליה באמצע היום ונעלם.


פשוט היא הייתה העולם שלי.


קשה לנתק את זה.


 


עבר חודש, אתמול בדיוק.


לא ניתקנו קשר, ההפך.


אנחנו מדברים מלא, כאילו אנחנו ביחד.


וזה מחרפן כי אני כן רוצה. 


אבל יש כל כך הרבה חסרונות


שואלים מה ? 


1) ההורים שלי אמרו לי שאם תהיה לי חברה הם יחרפנו אותי שוב (דוסים מפגרים)


2) אני לא רוצה לפגוע בחברה שיש לי עכשו (שאני טיפה אוהב אותה)


3) היא גרה בפאקינג ראשון לציון.


4) אני לא רוצה לפגוע בה שוב כי אם זה יקרה אני ירצח מישהוא.


 


פשוט ואו כל כך הרבה עבר עלי רק היום חזרתי ממחנה (לינה בשטח)


היה ממש כיף ומצחיק, עד היום.


לכולם נמאס ממני וזה ניראה שכולם שונאים אותי.


הקטע שהם משדרים את זה גם.


ואו יש ילד שאני פשוט מתאאאאאאב.


רגע הוא מתנהג כאילו אנחנו חברים ורגע אחד הוא מתיחס אלי כמו חרא וזה מחרפן.


ועוד חבר שלי, חבר ממש ממש טוב אבל הוא פשוט לא בוגר.


עזבו ירידות וכאלה, בקטנה.


הוא לא יכול להיות רציני בכלום, באמת בכלום.


אני מספר לו שרבתי עם ההורים למשל, הוא אומר: " מה אתה הומו מה אתה רב עם ההורים שלך אז מה אם הם לא נותנים לך לצאת"


כאילו מה אתה מפגר?


שאני ישב בשקט על כל מה שיעשו לי ?


 


נמאס לי. 


נמאס לי להיות הילד שכולם באים אליו כשצריכים עצה, או כתף לבכות אליה.


למרות שזה לא קורה הרבה.


אבל זה כן מחרפן.


הילד שלאפחד לא אכפת,


שכולם מציקים, מקללים ופשוט עושים הכול כדי שהוא ירגיש רע.


ולמה זה ? 
כי אני בסך הכול תמני חרא -.-


get a life


אנשים מה אין לכם חיים ?


אז מה אם אני תמני ?


יודעים מה תמצצו לי.


אני ישים את החיוך 


וישקר לכולם שטוב לי.


גם ככה לכולם נמאס לשמוע עד כמה שאני מסכן.


לשמור בבטן הכי קל.


אבל בסוף אני יתפרץ על מישהוא.


אוי אגו זה הדבר הכי חרא שאני מכיר.


 


 


זה בעיקרון כול מה שעבר עלי רגשות מסכנות הכול.


החיים מחרפנים,


אין מה לעשות.


אני ישמח לתגובות 


תודה שקראתם.


 


 

נכתב על ידי , 2/11/2011 11:49  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtrytobeHAPPY^_^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על trytobeHAPPY^_^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ