לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"Rather than love, than money, than faith, than fame, than fairness, give me truth"

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015

הריון


עד עכשיו לא כתבתי כלום על ההריון שלי. לא היה לי כוח, אני גם לא בקטע של בלוגים יותר. אבל בימים האחרונים הרגשתי שחוויות מתפספסות לי מתחת לידים ואח"כ אשכח פרטים, אז החלטתי להעלות על הכתב את מאורעות השבועות האחרנים, ואולי מעכשיו אם יצא לי להעלות מדי פעם מה קורה איתי שיהיה לי אח"כ יומן הריון שאוכל לקרוא בו מה עבר עלי

 

שבוע 15

היו לי כאבי בטן בצד ימין. הלכתי להיבדק וטענו שאלו כאבי גדילה של הרחם, ואולי דלקת בדרכי השתן. אחרי יומיים התחלתי אנטיביוטיקה כי באמת התברר שיש לי דלקת. 

 

שבוע 16

ביום שני (שלפני פסח) הקאתי בלי הפסקה, לא הצלחתי לאכול, כאבה לי הבטן בטרוף והרגשתי פשוט נורא.

לאחר אבחון התברר שהתייבשתי (היה לי אציטון +4) והופניתי לאשפוז בבית חולים, הייתי מאושפזת עד סוף שבוע (עד הסדר).

זה התחיל מאשפוז בעקבות ההתייבשות אבל עד מהרה התגלה שיש לי אפנדציט והייתי צריכה לעבור ניתוח. זה היה הניתוח הראשון בחיים שלי, זה היה די מפחיד, בהתחלה נלחצתי, וגם פחדתי שתהיה הפלה, אבל עם כל הלחץ הכל עבר בשלום, תודה לקל. שבוע ארוך של אשפוז, מלא אינפוזיות, ומלא דקירות. לא נעים בכלל לי מבחינה פיזית, ולא נעים למשפחה מבחינת קושי רגשי, וגם שזה היה בשבוע שלפני פסח ואף אחד לא תכנן להעביר את כל ערב החג איתי בבית חולים והיה המון מה לעשות.

גיליתי על עצמי שאני גיבורה, שאני מסוגלת לעבור דברים. הלחץ הנורא שיש לי תמיד מהלידה טיפה ירד. אני עדיין מרגישה שזה הדבר הכי מפחיד בעולם, אפילו יותר מלעבור ניתוח, עדיין יש לי סרטים בראש על כאבי תופת...אבל טיפה, ממש טיפה אני פחות מפחדת מלידה, כי אני רואה שיש לי כוחות, וכל כאב בסופו של דבר עובר. אז משהו קטן טוב יצא מהסיפור הזה.

 

שבוע 17

פסח. הייתי אצל ההורים רוב הזמן. הסדר עבר קצת קשה, לא היה לי כוח ועדיין כאבה לי הבטן.

השבוע עבר חלק, למעט התעלפות אחת באמבטיה שנמנעה בשניה אחרונה כשבעלי שהיה לידי תפס אותי, השכיב אותי על השרותים, הרים לי את הרגליים, ושפך מים על הפנים שלי עד שחזרתי להכרה ולא ראיתי יותר שחור.

את תחילת השבוע עברתי התלהבות של שתיית 4 ליטר ליום כדי למנוע התייבשות נוספת, כולם דירבנו אותי לשתות והיה לי מרץ לא לחזור שוב לבית חולים, אבל לאט לאט זה ירד ועכשיו אני מגיעה לליטר וחצי-שתיים,שזה לא מספיק בכלל. אני חייבת להשתפר בזה.

 

שבוע 18

עכשיו. בינתים עובר חלק. לא הלכתי לעבודה גם השבוע, אני נחה בבית, יש רגעי שיעמום ומשבר, זה קשה להעביר כך בבית כל כך הרבה זמן, אבל יצאנו ליציאות כמו לקניות בסופר ואתמול הלכנו לסרט (נראה אותך אסיר) שהיה טוב.

בעלי יצא עכשיו לחופשה אצל ההורים ואני אהיה אצל ההורים שלי יומיים ואצטרף אליו לסטפ"ש אצל ההורים שלו.

 

בסך הכל הרבה חוויות עברו עלי. אין לי כוח להאריך, רק רציתי לרשום בנקודות דברים שיהיה לי לזיכרון לעתיד.

נכתב על ידי , 15/4/2015 14:01  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





6,786
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTali4 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tali4 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ