לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כאן היו פיקים וסתם דברים..

Avatarכינוי:  נואקה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2014

ביקורית מחזה - גברתי הנאווה


אז סתם רציתי לספר או לחלוק על אתמול שהיה ממש כיף, אמא שלי לקחה אותי להצגה החדשה "גברתי הנאווה" או באנגלית "my fair lady", זו רק דעתי האישית עליו אז... מוזמנים לחלוק עליי או לא להסכים איתי. ואו זו פעם ראשונה שאני אשכרה לא מבקרת ווקלאוד או סידרת אנימה. למרות שסיימתי אחת שבה לי לבקר.

 

אז ההצגה היא עם השחקנית ששמעתי שחלתה במחלה נדירה והבריאה שני כהן, היא שיחקה לדעתי באופן מושלם את הדמות הראשית! ויודעים מה, הרבה יותר טוב מהסרט, שני כהן מבריקה! וכן לא מעניין אותי אם היא שרה מדויק או לא מדויק, כי השירה שלה לא הפריעה לי לאיך שהיא משחקת! והאמת, היא לא שרה את זה כל כך גרוע כמו שמבקרים שראיתי פה אוהבים לבלבל את השכל! יש מה שנקרא להיטפל לקטנות, וזה אחד מהם. כן זה מחזמר, אבל השירה שלה ממש לא הפריע לי גם אחרי שראיתי את הסרט, ויודעים מה היא לא שרה כזה גרוע שצריך לסקול אותה באבנים XD

 

כהן הביאה את הדמות הזו לחיים, וגם נתן דטנר  ששיחק את הפרופסור היה מבריק. פשוט שחקן ענק, מוכשר, זמר מעולה, ולמרות שהוא שיחק דמות ששנאתי, אהבתי אותו רק בגלל איך שהוא שיחק אותה! נהניתי מאוד מההצגה, השירים, הריקודים והתפאורה. הרבה ביקורות תמיד שוכחים להזכיר את שאר הלהקה של צוות הרקדנים ואיך שהם רקדו ביחד עם הראשיים – ויודעים מה הצוות הזה היה מדהים, בדרך שהם רקדו והביאו את שאר המצבים. אפילו האישה שקמה פתאום וצורחת על האבא של אלייזה לסתום את הפה כי זה לילה XD היה תוספת יפה מאוד.

 

אחר כך ברור שראיתי את הסרט, כן. הרי מחזה אינו מושלם בלי הסרט עליו הוא מבוסס. וכן הבגדים יפים והכל ומראים את התקופה, והוא מציג מבחינתי כמה דיבור ואופן שבו מדברים יכול לשנות לך את החיים. לא רק בקטע של האנגלית או עיברית, אלא גם בתחום המקצועי. זה בסוף מה שהסרט והמחזה הזה מוכיח באופן מעולה. אבל האם הוא מעביר סיפור אהבה שבאמת אפשר לחיות איתו? אני בספק. כן אולי זו רק אני, מעלה ספק בסיפור האהבה "המושלם הזה" והעלילה המדהימה והמושלמת הזו – כפי שראיתי בביקורות אמריקאיים.

 

אולי בגלל שאני מכירה ודיברתי עם בנאדם בדיוק עם אותו אופי ואותו דיבור כמו הפרופסור שנתן דטנר שיחק. ותאמינו לי, זה לא כיף בכלל לדבר עם בנאדם כזה או בכלל להיות בקרבתו רוב הזמן. למה? כי שוב, יש לו קטע מוזר עם זה שאני אישה 0-0 והוא חושב שזה נותן לו את הזכות לרדת עליי בכל תחום בחיים. כי הוא חושב שהוא כזה מדהים, והוא לא צריך להשתנות. וכן הוא לא ישתנה, אני יודעת את זה. ואני לא שונאת אותו כי הוא חלק מהמשפחה שלי. אבל, רוב הזמן בה לי לחנוק אותו! וזה אותו דבר מה שחשתי לפרופסור שלימד אותה איך לדבר במחזה הזה. ובכלל לא התפלאתי שאלייזה רוצה לחנוק אותו גם XD הוא מעצבן, בלתי נסבל, ופשוט אוהב להתייחס אלייך כמו אל זבל. מי יאהב לא לחיות אם בנאדם שמתייחס אלייך ככה – אולי רק נשים שאוהבות שמתעללים בהן נפשית, מזוכיסטיות. אבל רוב הנשים לא אוהבות את זה, ואו הפתעה?.

 

אז בכל אופן, היחס או החוסר יחס מגיע לשיא אחרי הנשף. והבכי שלה אני הבנתי באופן מלא על מה היא בוכה. כי אין לה לאן לחזור, הוא גרם לה להיות בשוליים – כלומר לא להשתייך לאף מעמד. וזה ממש מפחיד ולא בגלל שהיא היסטרית, אלא בגלל ששוב היא לא שייכת לאריסטוקרטים למרות שהיא יכולה ללבוש בגדים שלהם עכשיו ולדבר כמוהם. והיא לא שייכת למעמד הנמוך שאותו היא מכירה מלכתחילה, ורוצה לחזור אליו כי היא חשה שם נוח. כי הם לא יזהו אותה יותר, כלומר היא תקועה ללא מעמד עכשיו, ללא מקום שמגדיר איך היא צריכה להתנהג או לחשוב. לא פלא שהיא מפחדת, ובוכה וכמובן כל ההישגים שעבדה עליהם עוברים רק לגבר כי....הוא חושב שהוא מדהים. יופי לו! וכאן אם לא הבינו כבר, אז ממחישים לנו כמה הפרופסור אטום ברמה בלתי רגילה (אבל קיימים אנשים אטומים כאלה – בחיים עצמם זה לא מצחיק) מגעיל בצורה בלתי רגילה ואגוצנטרי בצורה בלתי רגילה, ראיתי ביקורות שטענו שהוא לא אגוצנטרי. אז לדעתי הוא כן, ואפילו יותר ממנה! הוא כל כך מרוכז בעצמו, עד שאפילו גם כשהיא סוף סוף בורחת ממנו והוא אמור להבין שהוא טעה, הוא עדיין רואה רק את עצמו וכמה הוא סובל מזה ולא את הסבל שלה. (-.- טוב אני מניחה שזה ריאליסטי אבל שוב, אני עדיין שונאת את הדמות שלו)

 

והכי גרוע זה שהוא מסרב להשתנות, גם בשיחה האחרונה. ובסוף היא חוזרת אליו, אמא שלי טענה שהיא שברה אותו בסוף הזה. אבל אני לא יודעת, הוא לא נראה לי כזה "משתנה" למענה והשאלה האחרונה איפה נעלי הבית שלו, אופייני לשאול "אישה" בבית "מותק, איפה נעלי הבית שלי?" באופן כזה מעצבן. אז כן, זו רק אני בזה, אבל אני לא רואה אותו משתנה כל כך. אולי הוא לא ירד עליה כמו בהתחלה, אבל הוא עדיין יישאר אטום לרגשותיה ואגוצנטרי. כי הוא כל כך גאה בזה ~_~ ברצינות, למה?

 

אז אני לא יודעת, שוב לא הייתי אומרת שזה הזוג הכי טוב שאפשר למצוא, כי הם לא. והם יכולים להידרדר בקלות להיות אסון מהלך יחד שיהרוס אחד לשני את החיים. מצד שני, אלייזה כן העמידה אותו במקום לפחות לפני הסוף של המחזה ואמרה שלא משנה מה היא תעשה, הוא תמיד יתקוף אותה ויאשים אותה. זה מאוד נכון, כי זה הדמות שלו ואיך הוא. אבל לא נראה שהוא באמת הבין מה היא אמרה לו, ובאמת הפנים את זה. אני לא חושבת שאין לו רגש בכלל, יש לו. והוא גאון בשפה ובלשון, אבל מבחינה אנושית הוא כל כך אטום. אני לא אומרת שזה רע לגמרי או שהוא דמות רעה לחלוטין, אולי זה מנגנון ההגנה שלו. אבל זה עדיין, זה יכול מאוד לפגוע בכל אחד מסביבך. אפילו החבר הכי טוב שלו ברח ממנו, כי הוא לא רואה למה נשים צריכות להיות כמו גברים כמו שהוא טוען.

 

אילו היתה לי הבחירה לבחור במי אלייזה תתאהב, כמו בוויזאל נובלה – הייתי בוחרת שתגמור עם המחזר שלה, שכן הוא קצת מגזים באהבה שלו ובדקלומים שלו וחלמן כזה. אבל לפחות הוא לא יורד עליה כל דקה, ומתייחס אליה כמו אל זבל אלי אדמות. אבל הוא עדיין לא בוגר מספיק להבין אהבה אני מניחה.

 

בקשר לאלה שטענו שאלייזה גם אגוצנטרית, טוב כן היא באה מתוך אידיאל או חלום להגיע למשהו יותר בחיים מלהיות מוכרת פרחים ברחוב. ואולי להקים חנות משלה או לפגוש איזה נסיך, עד כמה שהיא חולמנית לפחות היא מבינה ומוכנה לעשות שינוי בעצמה. וזה מה שחסר בפרופסור ולכן היא טובה ממנו בקטע הזה! כי היא מבינה איפה היא תקועה, וכן אולי היא באה אליו ממטרות של אגו. אבל לפחות היא כן תיהיה מוכנה להשתנות והיא ראתה שכיף להם להיות יחד כמו שהיא אמרה. אז לפחות האגוצנטריות שלה נורמאלית לכל בנאדם שרוצה להגיע למשהו בחיים או שיהיה לו משהו משלו! זה נורמאלי וזה טוב! בניגוד לאגוצנטריות הלא בריאה של הפרופסור, שלא רק הורס לעצמו את החיים אלא גם לאחרים.

 

דמות האב השתיין – מבחינתי הוא הדמות האנושית שמראה שהאדם אף פעם לא יהיה מאושר לא חשוב באיזה מעמד הוא יהיה. גם בתור שתיין הוא התלונן כל הזמן כמה קשה לו להשיג כסף לאלכוהול שלו, וכמה הוא מסכן לבת שלו. והוא לא כזה אומלל אחרי שהוא הופך למיליונר לדעתי, הוא פשוט נשאר אותו שתיין דפוק רק שעכשיו הוא עשיר ואישה רוצה להינשא לו  כי הוא עשיר. הוא לא נראה לי בכלל מישהו שסובל מהכסף או מהמעמד, למעשה הוא נראה הדמות שהכי הרוויחה מכל הסיפור הזה XD וחתונה לדעתי תעשה לו טוב. ויהיה לו את כל הכסף לשתות אלכוהול שהוא כל כך אהב. ואני מנחשת שהוא יבגוד באשתו החדשה על החודש הראשון שלהם יחד. טוב ככה זה נישואים מתוך מעמד וכסף. אבל הוא אף פעם לא נראה מרוצה כל כך, גם כשהוא עני ושתיין וגם כשהוא מולטי מיליונר. אבל הוא וכן ממש דמות קרועה ומצחיקה ברמות. למרות שהוא תכלס אב מכה, שכן את זה לא אהבתי כל כך. אבל מילא, הוא אגוצנטרי לא פחות מהפרופסור – בקטע הזה הם מאוד דומים אחד לשני XD אבל לפחות הפרופסור לא מכה אותה, כי הוא משכיל. אבל הוא כן מכה אותה נפשית – היחס שלו לא שונה מבחינתי ממכות, לפחות בהתחלה.

 

אני יודעת שהוא עובר שינוי, בערך, בהמשך למענה. וכן אני מכבדת את זה שהיא כן חסרה לו וקצת חשובה לו. בערך...אבל לא יודעת, הסירוב שלו להשתנות...קצת קשה לי לא לראות אותו מתעלל בה בהמשך חייהם. והקטע האחרון שהיא חוזרת אליו, אוך -.- באמת? למה היא זו שצריכה לשוב אליו ולוותר ולא הוא? בגלל שזו "הדמות שלו" ובולשיט כזה? ברצינות?! אוך. זה באמת רק אני שיש לה בעיה עם הסוף הזה שהיא מחליטה לחזור אליו אחרי כל ההצהרות שלה שהיא יכולה לחיות בלעדיו. לא יודעת, אבל זה הנקודה שאני פחות אוהבת את המחזה הזה.

 

אבל שוב, לא שנאתי אותו. אהבתי אותו עד כמה שאני מכירה את דמות הפרופסור הזה במציאות ורוב הזמן רוצה לחנוק אותו. אני חושבת שזה עלילה טובה, ומעניינית, עם מוזיקה מעולה וריקודים מדהימים. באמת נהניתי מהמחזה ומהסיפור הזה ולצחוק על הטמטום והאטימות של חלק מהדמויות, הבעיה שהוא שומר על זה שיישארו אטומות. אישית אני מאמינה שכל אחד יכול להשתנות, אפילו אם הוא הדמות האטומה ביותר שקיימת. הקטע שהם לא רוצים, ולכן צריך לגרום להם איכשהו. אבל אם זה תלוי באישה, לדעתי היא תצליח. אני לא יודעת עד כמה היא באמת שברה אותו במחזה הזה, אולי היא באמת הצליחה לשבור אותו באופן מסוים. אבל זה לא ממש ברור, ואנחנו לא יודעים את זה מאחר שהמחזה נגמר רק אחרי שהיא חוזרת אליו. ולא מראה לנו איך הם יחיו יחד מעכשיו והלאה.

 

נ.ב. ישרא מה יש לכם מלהעתיק את הטקסט עם רווח ?! זה כל כך קשה??

לא קולטת את זה =.= שיהיה.

 


נכתב על ידי נואקה , 23/10/2014 18:07  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של sap sap ב-25/10/2014 21:40
 



עדכון ווקלאוד - סידרת הלילות של מיקו


כן, עבר הרבה זמן שוב..שלום XD

אני בתקופת של חיפוש עבודה, זה די הזוי אבל שיהיה...והיום הזה משעמם אז אני פה חח

כן אני לא אחת שצמה, מה לעשות.

אז ממש נדהמתי לגלות שסיימו סוף סוף את סידרת השירים הזו.

לא יודעת, אני עדיין נמצאת בתיאוריות שלי אבל זה באמת השיר הכי פתוח לפרשנויות הכי עצום שראיתי.

באמת, כל תיאוריה יכולה להיכנס פה, אבל לי יש את שלי אז XD זו רק דעתי, תזכרו.

אז זה עדכון לסידרה שכבר כתבתי עליה בעבר, אם אתם רוצים לקרוא הנה הוא כאן

 

עכשיו לשיר החדש והאחרון הסוגר הכל:

 

 

 

שם השיר:Vocaloid Eight - EveR ∞ LastinG ∞ NighT

מי שלא מוצא - השיר האחרון בסידרה שרואים פה.

מוזיקה:  Hitoshizuku-P x Yama△
פיתוח דמות אורגינלית: Hidari

יותר מידע:http://vocaloid.wikia.com/wiki/Night_%E2%88%9E_Series

 

אוקי אז נעבור ישר לעיקר, מה השיר הזה מראה לנו מעבר למה שראינו עד עכשיו.

טוב, קודם כל הוא מתחיל בשיחה המעניינית של אנשי האחוזה, המשרתת, המאסטר, הליידי וכו על כך שהם דנים שמשעמם להם. כל אחד מהם מזכיר דמות מיתולוגית אחרת שכולנו מכירים מהספרות: ערפדים, אנשי זאב, מפלצות.

ועדיין הם מגיעים למסקנה שכל אחד מהיצורים האלה "משעמם" אותם בטירוף.

טוב, זו דרך מעניינית להסתכל עליהם, אני חייבת לומר XD ואז אנחנו מגיעים סוף סוף לקטע שתמיד ראינו בהתחלת הקליפים הקודמים, מיקו מופיעה ומבקשת להישאר שם בלילה.

כמובן הם אומרים את אותם שורות כמו שהם צריכים לומר, שמסוכן בלילה אז עדיף שתישאר. רק שדווקא בקליפ הזה היא לא יושבת מול השולחן, היא קופצת אליהם, שוב כמו מצטרפת ל"מחזה" על הבמה כמו שרואים בקליפ, ודי נעלמת או נסחפת לריקוד.

זה די מאשר את התיאוריה שלי שהם תקועים בתוך מחזה ולא יכולים לצאת, אבל יש להם רצון משלהם לצאת.

אחר כך היא מתעוררת במיטה, ורואה את המראה "האמיתי" שלהם, הייתי קוראת לזה. וכאן אהבתי שאנחנו רואים אשכרה איך היא מבינה שהעולם שהיא נמצאת בו מזוייף, וגם הזמן שהיא נמצאת בו מזוייף.

אז הקונספט הפעם, בשיר הזה - זה מי הדמות האמיתית בסיפור הזה, ולא רק מיקו עצמה. אלא מיקו שחושבת שהיא אמיתית, וחושבת שהם המזוייפים. ואולי בעצם הם האמיתיים, והיא המזוייפת והם מנסים להציל אותה מעצמה.

זה מעניין לשחק עם זה, במיוחד כשאנחנו יודעים שהאדם אוהב לראות את עצמו הכי מיוחד בעולם ובמרכז, וכולם משניים ולא רואה את ייחוד של אחרים.

אז ממשיכים הלאה, רואים את הזמן עובר ועובר, עם הלילה נשאר להיות לילה.

המשרתת שואלת: "האם המחזה עצר?" והליידי אומרת: "כי עשית טעות?", איזה טעות מדובר, טוב זה אני לא בטוחה. מוזמנים לחלוק איתי את הדעה שלכם.

ואז הם אומרים שהלילה הם נפגעו מהעולם האמיתי (בערך) ושהם הפכו "לעבדים" של התפקיד הראשי.

עוד קונספט מעניין במשחק, שוב רוב הסידרה של הקליפים הזו, לדעתי עוסקת במשחק ובמה! וזה מה שבאמת יותר מעניין לבחון פה. מזאת אומרת נהפכו לעבדים לדמות הראשי, מי מוביל את מי. כאן הם ממש כלואים, לא בגלל המחזה עצמו (מה שראינו את זה בשיר הקודם) אלא בגלל הדמות הראשית עצמה שמנחיתה עליהם את רצונה.

מעניין, איך דווקא הדמות הראשית, היא לא זו שתציל אותם. אלא דווקא היא ונוכחותה מגבילה אותם וכולאת אותם. והם רוצים להשתחרר ממנה. וזה מראה על המערכת היחסים שבין הדמויות משניות שתמיד בצל של הדמויות ראשיות. וזה גרם לי לחשוב, למה זה תמיד חייב להיות ככה בספרות או בכלל בבמה?

אז, עוברים הלאה XD, מיקו חושבת שהיא היחידה שהבחינה שהעולם שבו היא נמצאת מזוייף - טוב ברוכה הבאה למועדון מיקו. זה מה שאני תוהה כבר עשרות שנים, ללא תשובה אמיתית XD

זה מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות משום מה, אבל אני לא זוכרת אם היא תהתה על זה או לא. מיקו למעשה תוהה על זה, אז לפחות יש לה סוג של היגיון פנימי של "מה אמיתי", ו- "מה לא אמיתי" השאלה זה האם אנחנו יודעים בדיוק שמה שאמיתי בשבילה זה אמיתי בשבילנו, טוב לא כל כך בטוחה לגבי זה. אבל זו רק אני


וזה שרואים אותה בתוך הספר, משתנה בכל פעם כשהדפים עוברים, שוב מראה כמה היא בעצם דמות בדיונית שמדברת על מה אמיתי ומה לא. רק אומרת כהערה, מאחר שיש אנשים שלא אוהבים להגיד שהקליפ הוא מייצג את השיר עצמו.  וזה שרואים אותה רצה כדמות מנייר, ונחתכת בכל פעם ולא מתה - ואז באה השורה "הזמן הופך לאינסופי", והיא צועקת שהכל לא בסדר, אבל אף אחד לא מקשיב לה. שוב, הקטע של הזמן שהופך לאינסופי, מראה שהיא כן מכירה את החוקים של העולם שלנו! שהזמן לא מסוגל להיות אינסופי, אבל לאט לאט אין לה ברירה אלא לקבל את זה.

אז השאלה המרכזית היא: מיקו שמדברת היא אמיתית או מזוייפת?

מבחינתי היה יותר מעניין לחשוב על כל הקונספט של מה דעתם של השאר עליה ואיך היא רואה את כולם כדמויות ש"צריך להציל".

 

טוב עוברים הלאה, אנשי האחוזה עכשיו מחפשים את הדף הנעלם שלהם להשלמת המחזה. רק שהפעם הם מגיעים למסקנה חדשה איך לגרום למחזה להיגמר. שורה מעניינית:

המאסטר: כל עוד הדמות המובילה חיה, ההצגה חייבת להימשך

משפט ידוע במשחק שההצגה חייבת להימשך גם אם אחד מהשחקנים נפצע, וצריך להחליף אותו באחר.

אבל אז הליידי אומרת: אבל גם אם הדמות המובילה תמות, ההצגה עדיין תימשך.

עכשיו, הם הפכו פה הכל!! אז תפרשו את זה כרצונכם, אבל זה שוב מזכיר לי את אליסה בארץ הפלאות.

איך ההצגה יכולה להימשך עם הדמות מובילה/הראשית תמות - אין לי מושג! אל תשאלו אותי XD אולי זה רק מבחינה של השחקנים הראשיים, אז עוד אפשרי. אבל אם הכוונה היא ליטראלית - כלומר, אם הדמות הראשית בסיפור מתה, אז המחזה מסוגל להמשיך בלעדיה בתוך העלילה עצמה? לא.

אבל אם חושבים על כך שאולי מיקו היא בעצם לא הדמות הראשית, אלא זיוף שלה. ושבעצם הדמות הראשית נעלמה בכל הקליפ הזה, אולי המשפט הזה כן הגיוני. כי היא כבר מתה כמה פעמים, איתם, בלילות הקודמים.

ואז הם מעלים את האפשרות החדשה: "אז אנחנו לא יכולים להביא מישהו חדש?"

איך זה יפתור את המחזה 0-0 והם עונים "ואז נסובב לדף חדש"

איך, לעזאזל, הם הגיעו לזה שדמות חדשה תעזור להם לסובב לדף חדש? כי היא תוסיף משהו חדש לעלילה כאילו???? מה?!! אוקי, לא יודעת. אל תשאלו אותי.

ומיקו מגיעה למסקנה שהדרך היחידה להציל אותם היא: ללחוץ בכיס כי שם היא תמצא את "הדף הנעלם" שלנו. יאי אחלה פתרון מיקו צ"אן XD

 

ממשיכים הלאה, היא חוזרת ואז שומעים את "השיחה" המרכזית שתהפוך הכל בשיר הזה.

השיחה של אנשי האחוזה של מה הם הולכים לעשות ל"מיקו" המזוייפת. ושהם יחזירו את האמיתית מהקבר.

מה שאנחנו מגלים, ומיקו מגלה, זה שהדמויות ה"משניות" פה זוממות ללכוד את כביכול "הדמות הראשית", מיקו. וכמובן להסתיר ממנה את האמת עד שהם יוכלו לבצע את תוכניתם המרושעת - מוחעחעחעח! או כן.

מה שאני לקחתי מהשיחה הזו, זה שקודם כל היא שמעה את השיחה מהאמצע! ומה אמרנו על לצוטט לשיחה מהאמצע? דבר שני, היא לא יודעת לאיזה מיקו הם באמת התכוונו, ואולי הם לא בהכרח התכוונו שהיא "דווקא" המזוייפת.

 

אז ממשיכים הלאה, מיקו בוכה וצוחקת בעצב, ואז נאמר בקליפ עד כמה הדמות המובילה נבגדה ע"י כולם.

מה שמסקרן אותי להבין כשנאמר שם: "היא היתה הדמות התשיעית, החלפה של מישהו" - כאן מתרחש ההחלפה של המודעות של מיקו.

ממיקו המודעת לכך שהעולם מסביבה מזוייף, ולחוקי העולם שלנו, פתאום היא עוברת לחשוב במונחים התיאטרליים שאנשי האחוזה כל הזמן משתמשים בהם. החלפה, דמות, ואיזה מספר דמות היא. ובהמשך היא משתמשת בתסריט מכוון. כלומר, היא מקבלת את העובדה, שאולי היא בעצם לא אדם, אלא דמות מזוייפת של עצמה. למרות שאף אחד לא נתן לה הוכחה אמיתית לזה,  או למעשה אמר שהיא באמת מזוייפת. גם אם היא שמעה את השיחה שלהם.

ושימו לב, היא זוכרת את הלילה של השיר: הלילה של הסוף הרע.

משהו שמעיר לי נורא אדומה, מיקו איך את יודעת על הלילה הזה?!. אלא אם כן היא העבר של העצמה שחזר שוב ושוב וחי את הלילות האלה או שהיא משחזרת את הלילה הזה, וזוכרת שבקרוב הדמות הראשית תילקח ע"י הטירוף, ותרצה את הדף החסר - "אבל שוב זה מאוחר מדי, הזמן נגמר." - כאן היא מצטטת באופן ברור את הלילה של הסוף הרע, ואת הסוף שלו. מה שמעניין, כי היא למעשה מצטטת את הסוף של עצמה.

ואולי, במקום לחזור על אותם מעשים של הלילה עם הסוף הרע, כפי שהיא יודעת שיחזור כשהיא לוקחת את מחוגי השעון. היא עוצרת את עצמה, ובמקום היא יוצרת סוף - הסוף שבאמת יסגור הכל. לכן, לדעתי, מיקו בשיר הזה היא לא מזוייפת. היא האמיתית, אבל היא טועה וחושבת שהיא המזוייפת.

והקטע שהיא זוכרת את עצמה "מוצאת את הדף בתוך הארון המתים" - שוב זה כל הלילות בהם היא שיחקה דמות אחרת. והיא אומרת בעצמה "העולם יכנע/יציית, שנהפוך לעבדים לדמות המובילה במחזה?"

אבל זה בעצם מה שהם כאן, הם רצים אחריה ומנסים לעצור אותה. למה? כי הם תלויים בה, לדעתי. הם לא יכולים לתפקד בלעדיה.

 

הלאה, מיקו נראית כאילו היא התמוטטה לחלוטין, ואז היא מזכירה ש"היא מוגנת ע"י שקרים אדיבים" אני מניחה שהיא מתכוונת לכך שאנשי האחוזה באמת שיקרו לה, והתכוונו לעשות לה מלכודת. וזה הטריגר ששבר את זהותה העצמית ו"דמות" שלה במחזה.

כשהם אמרו לה: "תשכחי מזה ולכי לישון."

מה שמעניין בקליפ, זה כשדווקא כשהיא נשברת לחלקים, דף אדום מתחיל להיכתב. לדעתי זה הדף שחסר, שהם חיפשו כל הזמן בכל הקליפים, להשלמת המחזה. רק כאשר הדמות הראשית נשברת לרסיסים, והיא מרגישה את הבגידה של כולם, היא יכולה לכתוב, במו ידיה וכוחה את הדף החסר למחזה הזה.

אז מיקו מתאבדת, ואז הם פורצים לחדר, אבל מאחרים ל"הציל" אותה XD שוב. למה תמיד כולם מצילים את כולם בסידרה הזו? גאד.

בכל אופן, לפני תיאור ההתאבדות, היא אומרת שזה סופה של הדמות של עצמה. אז הגעתי למסקנה המעניינית שאולי היא היוצרת המקורית של כל העולם המטורף הזה, והיא אפילו לא יודעת את זה. קול 0-0

אז שורה מעניינת: "ולתוך "המציאות הלא רצויה", אנחנו חוזרים..." ודוקרת את עצמה, וכל הבית מהבהב ונעלם.

זה נשמע שהיא, מבחינתה, מצאה את הפתרון האולטמנטיבי לחזור למציאות- להרוג את עצמה, ולדעתי היוצרת של כל העולם הזה. האם זה הפתרון הכי טובה - אממ די בספק. אבל היי, לפחות היא באמת הצליחה לפתור את המחזה.

והקטע עם היד והיד השנייה המושטטת לה, ממ ממש מעניין אותי לדעת של מי הידיים האלה.

אבל אני מניחה שבחיים לא אדע XD

אגב, זה גם מסביר איך מיקו יודעת את כל מה שהיא יודעת על הלילות הקודמים בלי שאף אחד יזכיר לה, כי היא היוצרת המקורית של העולם הזה. זו לפחות, התיאוריה שלי.

ולכן בני האחוזה, מדברים הרבה על כך שהם עבדים כלואים בידייה. ודי נמאס להם מזה, אז אני די מבינה למה הם תכננו ללכוד אותה.

 

וכך סידרת הלילות המטורפת מסתיימת סוף סוף. הייתי רוצה עוד בסידרה, אבל אני די בספק שיעשו עוד.

אבל נהניתי מכל רגע בקליפים האלה, בסיפור ובלילות האלה למרות שהם קשים. ומאוד מאוד אהבתי את המוזיקה!!

עבודה מדהימה של היוצרים, שאני קדה להם קידה עמוקה. תודה כל כך שיצרתם את זה, אתם מדהימים!!!!

עד הפעם הבאה בוולקאוד, ביי לבנתיים.

 

אגב הקמתי עוד בלוג באנגלית ב livejournal  נראה איך ילך לי איתו 0-0.

 


נכתב על ידי נואקה , 4/10/2014 18:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , פאנפיקים , משחקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנואקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נואקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ