לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"בן אדם", זהו מושג חזק, ולא כולנו זכאים לשאת את התואר המחייב הזה! בבלוג הזה אנסה לשרטט כמה מהחובות החלות עלינו כאנשים, ובעיקר כגברים. אינני פמיניסט אבל אני כן מתבייש... אולי כאן אצליח לשנות דבר מה מהעיוות שנוצר בחברה הישראלית באשר לתפיסת המילים הללו.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

3/2011

כולם פתאום "אוהבים"


מהו אותו מרכיב סודי אשר הופך אותנו מ"מרוצים" ל"מאושרים"? אביא דוגמה אישית. נכון לעכשיו אני די מרוצה בחיי... למען האמת תמיד הייתי "מרוצה". אין לי בעיה להסתפק במה שיש ואני אפילו יודע לא לדרוש מעבר לכך. אבל לא הכל נמדד בערכים חומריים בחיים. כך למשל עניין הזוגיות. האהבה. אהבה היא מילה גדולה ללא ספק. לצערי הרב, עולם האינטרנט ועוד לפניו הקולנוע, יצרו אינפלציה אדירה למילה הזו. היום כולם אוהבים את כולם. אנשים אשר רק מכירים, כבר בדייט השלישי מספרים לצד השני שהם "אוהבים"! ילדים בני 17 בטוחים שאהבת חייהם היא הבחורה מהכיתה. ילדות בנות 13 נשבעות אמונים לאילי פופ צווחניים ונישבעות באהבתן אליהם "עד סוף החיים". כולם פתאום "אוהבים".


מבחינתי הייתי מקבל את המצב אלמלא זה היה הופך לסטטוס קוו חברתי. לאהוב או לא לאהוב? זאת השאלה שהפכה לרלוונטית יותר מכל בין בני זוג אשר רק מתחילים להכיר אחד את השני! אחת האקסיות שלי שאלה אותי את השאלה המטומטמת ביותר שיכולתי לצפות אחרי סקס- "אתה חושב שתוכל אי פעם לאהוב אותי?". יצאנו רק כחודש. איזו תשובה היא ציפתה לקבל באותו הרגע? אבל אמרתי לה את האמת. מבחינתי אהבה היא רגש, רגש אמיתי שאין לזלזל בו. וכך גם המילים אשר אני מוציא מפי. וכאן אני נכנס למילכוד 22 המפורסם. הרי אם אומר לה שאני אוהב אותה רק על מנת לרצות אותה- יקומו כל אותן צווחניות אשר יקראו לי חזיר שקרן ומניפולטיבי! ואילו אם לא אענה לה בצורה חיובית הרי שאני שוב פעם חזיר רק שעכשיו אני שוביניסט אשר רק רוצה לזיין. בקיצור תשובה נכונה אין כאן.


המצב החברתי אשר נוצר לא מאפשר לאנשים להתקדם בחייהם בצורה רגוע. הכל סובב סביב מילת הקסם הריקה מתוכן הזו. הרי לא יכול אדם, ושיהיה ליבו רחב ככל האפשר, לאהוב כל חודשיים מחדש. מצתער, זה פשוט לא אפשרי. לא ייתכן שילדה בת 21 תגיד לי שהיו לה הרבה "אהבות" בחיים!! זה פשוט לא מסתדר בשום מסגרת רעיונית.


אני בן 28. היו לי שתי אהבות בחיים. שתיהן עדיין נמצאות בליבי בעוצמה כזאת או אחרת. לדעתי אהבה אמיתית לא חולפת מעצמה אלה אם כן לא הייתה זו אהבה. ואנא אל תתבלבלו בין אהבה להתאהבות. מדובר בשני דברים שונים בתכלית. אהבה היא ייחודית ומיוחדת ומגיע לעיתים נדירות ביותר. לרוב אנו לא יודעים מיד שזאת היא. הרבה פעמים נדע זאת באיחור מסוים ולפעמים אפילו יהיה זה מאוחר מדי. בבקשה תפסיקו להשתמש במילה המחייבת והחשובה הזו לשווא. הרי אין לנו תחליף אמיתי בשבילה. ואם התהליך הנוכחי יימשך, ו"אהבה" תהפוך לעוד מילת סלנג בלקסיקון היומיומי שלנו, הרי שנאבד גם את המשמעות שלה. לא נידע עוד להבדיל בין רגש נעורים חולף, הערצת אליל פופ בן טיפש עשרה או הרצון לקירבה אינטימית לבין- האהבה.

נכתב על ידי Sheih , 30/3/2011 00:41  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





נכתב על ידי Sheih , 21/3/2011 02:03  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על גברים, נשים והמבט הראשון...


"גברים אוהבים עם הזין שלהם" הייתה התגובה האינטואיטיבית של ידידה. ומה בסך הכל אמרתי לה? שכניראה התאהבתי... ולראשונה בחיי הבנתי זאת. גם אם באיחור קטן. אבל אני מבין אותה. חוכמת הדורות מלמדת אותנו שגברים הם יצורים המונעים מדחפים רפלקסולוגיים גרידא. ומהו הרפלקס הבסיסי ביותר? נכון... יניקה של חלב אם על ידי הרך הנולד. לפרויד היו מספר תובנות בעניין והוא אף דאג להיכנס להיכל התהילה של הפסיכולוגיה בתור האיש שהוציא את הכיף מהגירוי המיני כאשר אמר שכל פעילות אירוטית היא סוג של גילוי עריות ברמה הפסיכולוגית.

ועכשיו למציאות... עזבו אתכן מניתוח התת-מודע שלנו. זה לא באמת יעזור לכן להבין את הגבר (בדיוק כפי שזה בחיים לא יעזור לנו להבין את האישה). ואומר לכן חד וחלק- המניע הראשוני שלנו הוא אכן הגירוי המיני! ושינסו להוכיח אחרת. אבל (!!!) כאן זה גם ניגמר. הזין מוביל אותנו רק עד הנקודה בה אנו לומדים את האופי שלכן. את המהות שלכן. זה לא מסובך כפי שזה נישמע. למען האמת זה אפילו מאוד פשוט. המבט הראשון הוא תמיד מבט הבוחן את הקנקן. ולא לשווא טוענים שפוגשים אדם בתחילה על פי הקנקן וניפרדים ממנו בגלל אופיו. כך גם אנחנו, הגברים. אנו שופטים את הבחורה על פי חיצוניותה. לבושה. אבל ברגע שהבנו את מהותה ואת התנהגותה, אנו משנים פאזה. וכאן החיצוניות כבר איננה כה חשובה.

ולכל החסודים והחסודות שבינכן/ם. גם הנשים הן כאלו. המבט הראשון שלהן נועד לבחון איך אנו נראים. איזה רכב יש לנו. מה אנחנו לומדים. איפה עובדים. מה עובי הארנק שלנו. ועוד מספר מאפיינים (לאו דווקה כולם ביחד, אבל בהחלט רובם). בקיצור, אני אשמח לקבל כאן תגובה (כנה) שתטען אחרת. אבל קשה לי להאמין שיהיו כאלה.
בכל אופן זה לא הרעיון העיקרי של הפוסט הזה. בסך הכל רציתי לכתוב על היכולת הפחות בולטת שלנו (הגברים)- היכולת לאהוב באמת!

כן גבירותיי. קבלו זאת כעובדה מוגמרת. גם גברים יכולים להרגיש, והתחושה הקשה והאמורפית הזו שניקראת "אהבה" איננה זרה לנו כלל. לא תמיד אנו יודעים להגדיר זאת. לא תמיד אנו מבינים זאת בזמן ולפעמים התיזמון שלנו הוא די דפוק. אבל- אנחנו יודעים להרגיש. ולא רק עם הזין.

את הבלוג הזה התחלתי לפני מספר חודשים עם כמה תובנות לגבי האשמה שלנו, הגברים, בכל הקשור ליחסינו כלפי בנות המין היפה והעדין (לפעמים). אבל כמו כל דבר העולה על הכתב בידי אדם המונע מרגשותיו ותחושותיו, גם הבלוג הזה עבר תהליך אבולוציוני מסוים ולאחרונה הוא הפך לסוג של במה להתבכיינויות בנושא הבנאלי הזה- אהבה. ואתם יודעים מה?! זה בסדר. מסתבר שזה קורה לכולנו... אנו מונעים מתחושות ושאיפות. ואנו שמנסים להשתפר. אנו מנסים להבין את עצמינו ולנסות להשתפר לקראת הפעם הבאה...


נכתב על ידי Sheih , 20/3/2011 23:53  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Sheih

בן: 36




490
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSheih אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sheih ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ