לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

If You Can Dream it. You Can Do it


A Blog About Love, Writing,Filmaking and The Journey of Life

Avatarכינוי:  InbalsCreative

בת: 26



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2016

מחשבות


יש לילות שממש בא לי להתאבד.
יש לילות שאני מרגישה בודדה. יש לילות שאני עוד שנייה מאבדת תקווה.
אבל בתוכי אני מרגישה חזקה. 

לפעמים נמאס לי שכל בחור שיש לי כימיה איתו ישר שואל אותי שאלות על סקס.
ואז כל נושאי השיחות הם על סקס ואני כמו מטוטמת נמשכת לזה למרות שזה מדליק מלא אורות אדומים.
אבל אני למדתי להיות זהירה. 

אני תוהה לעצמי, מתי אני כבר אמצא בחור שאני אתחתן איתו, מישהו שיהיה החלק השני שלי.
לפעמים זה מייאש.

בימים האחרונים ההורים שלי ואני תוהים מה יהיה בעתיד, הרי עוד מעט אני מסיימת את לימודי הקולנוע. 
אני מקווה שיהיה טוב.

אני רוצה להמשיך לכתוב ולעסוק בתסריטאות אבל מהצד חייבים למצוא עבודה שתפרנס אותך.
נכתב על ידי InbalsCreative , 24/4/2016 13:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כל פעם שאני נפגשת עם הפסיכולוגית היא עושה לי ממש טוב.
היא מצליחה להרים אותי למעלה מהקרשים. היא ממש מאמינה בי והיא מאוד מציאותית.
מחר אכתוב פוסט אולי יותר מורחב.
נכתב על ידי InbalsCreative , 22/4/2016 00:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחיות בפלנטה אחרת


משהו שכתבתי אתמול באמצע הלילה:

רוצה לחיות בפלנטה אחרת
רוצה לחיות במקום שבו אהבה הייתה קלה להשגה
רוצה לחיות במקום שבו הייתי מקבלת את עצמי ומכילה את עצמי
רוצה לחיות במקום שהייתי שלמה עם עצמי 
רוצה לחיות בפלנטה שבה החלומות שלי היו מתגשמים
רוצה לחיות במקום שאנשים היו מאמינים בי ובחלומות שלי
והכי חשוב שאני הייתי מאמינה בעצמי ובחלומות שלי.

רוצה לחיות בעולם שהייתי יכולה לקנות כרטיס טיסה לארה"ב.
מבחינתי הייתי רוצה לחיות שם את חיי ולהתחיל הכל מחדש.
כן, פשוט לארוז הכל ולנסוע. 
אבל תמיד כולם אומרים לי שאני יהיה שם לבד ושזה סתם חלום
שהינו תלוש מהמציאות. אבל הכי מצחיק שאחי שאמור ללמוד שם , כולם מאמינים בו שהוא יצליח ויתקבל לשם.

ורק אני חיה בתוך חלום, שיום אחד אני אראה את אמריקה.
אמריקה אהובתי. אמריקה שהינה נוף ילדותי.
אף אחד לא מבין כמה אני מתגעגעת לאמריקה.
אני מתגעגעת לתרבות, למוזיקה, לטלוויזיה.
הרי ביום- יום אני חיה את אמריקה בתוך ישראל.
אני מנותקת מכולם בעולם משלי. 
חושבת שאני אמריקאית בעולם ישראלי.
אבל אני בעצם אולי כמו כולם
וכרגיל חיה לי בסרט.
אבל למה המחשבה הזאת אף פעם לא מרפה ממני?
אני צריכה להאמין שבסוף יהיה לי טוב.
אני צריכה להאמין שבסוף אני אמצא אהבה ואתחתן.
אני צריכה להאמין שאני אצליח להגשים את החלומות שלי.
אני צריכה להאמין בעצמי.

הרי כמה פעמים אמרו לי שהאושר שלי מתחיל ממני?
כמה? ואני פאקינג מנסה להפנים זאת.
אז כן, הגיע הזמן שאפנים זאת.
הגיע הזמן שאצעק את מי שאני ומה שאני.
שאני לא אפסיק להתבייש במי שאני.
ושיום אחד אני עוד אכבוש את העולם.
כן, אני.

לפעמים מתוך כל התסכול והפספוסים בחיים
פשוט בא לי לצעוק. אולי מישהו ישמע אותי ואת החלומות שלי.
אולי אני חיה בסרט אבל גם אני רוצה לצאת לחופש.
אני גם צריכה חופש מעצמי ומהחיים שלי.
אני גם רוצה אהבה ובן זוג תומך ואוהב. מישהו שיהיה לצידי בהרפתקאה הגדולה הזאת של החיים. מישהו שאני יודעת שתמיד יהיה שם בשבילי.
אולי אני רק צריכה משענת בחיים האלו.

אבל אני גם צריכה ללמוד להיות מאושרת.
אני אומרת לעצמי כל יום מחדש שעליי להעריך את מה שיש לי
ולהגיד תודה על הכל.
אבל לפעמים יש גם רגעי משבר והכל מתפוצץ בפנים.
מה לעשות שום דבר לא מושלם בחיים.
אפילו היצירה שתעשה, הסרט שאצור- שום דבר לא יהיה מושלם.
אבל זה גם לא יכול להיות מושלם.
הרי אז תמיד היינו למעלה. צריך ללמוד מהנפילות וצריך לשאוב כוחות להמשך.
צריך לקחת דברים בפרופורציות.
הכי חשוב זה לנשום עמוק.

נכתב על ידי InbalsCreative , 18/4/2016 10:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לInbalsCreative אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על InbalsCreative ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ