כי הרגשתי עצמי מידרדר
כמו אבן קטנה במורד ההר
נשטף בכל הצבעים
ונשאר אפור בפנים
צולל מתחת לפני השטח
בין כל כאבי העבר
פצעים שנשארו פתוחים
מערבבים את הדם עם הזמן
מחלצים אותי מכלא האמת
לשמור את השקרים קרובים יותר
שלא יהיו לי תירוצים להחלים
צלקות יפות
שברים טובים
משהו השתבש בדרך
וסטיתי מהמסלול מהר מדי
מסתכל על עצמי מן העבר השני
אני זוכר שישנתי לילות שלמים
אחרי שהלכה בשדות זרים
מקומות בהם אין שום פרח
או עץ או פרי
אולי זה כאב לה לראות אותי
אולי זה הייתי אני
היא לא הצליחה לקרוא בשמי
הרכבת עזבה את הרציף
ואני שב על עקבותיי
צמא ורעב ועייף
הכל מורגש עד העצמות
קשה לברוח כשלא רוצים להתרחק
להדוף את החיצים קשה יותר מלחבק
אז אני מניח להם להיכנס
לפצוע בחוזקה
לקרוע
עד שאין יותר סיבה לדאגה
כוחו של הרגל
היפוכו של מצב
אני תלוי מהרגליים
מרגיש את כל הדם
אל הראש החם
תכף זה יגמר
אני לא אצטער
כששוב יהיה לה מה לומר
תשוב על עקבותיה בעצמה
תרצה בכל הכוח לאסוף אותי
שאצמד אליה ולא ארצה ללכת
איך אוכל לשכוח
כמה שהכאיבה
כשהותירה אותי יתום מהכל
להישבר
להתרסק
ברגע האמת
חשפתי אשליות שהיו לי נעימות
בלילות
הייתי מסתנוור מהאורות
שבאו להגלות אותי
הם לא הצליחו להרוג אותי
לא מצאו שום דרך
ואני נלחם בצורך
לספק להם סיבה
לרצות את ההפך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Orphan