לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2010

מבנה הממברנה


מבנה הממברנה

 

תפקידי הממברנה:

 

  1. לתחום את התא.
  2. הכרות בין תאית – יצירה של רקמות (אגרגטים של תאים מאותה רקמה).
  3. פעילות אנזימטית (ישנם אנזימים שפעילים רק בממברנה).
  4. תנועת התא (למשל תאים של מערכת החיסון או תאי שריר)
  5. בהתחברות בין תאים – איחוי תאים -  Fusion(הפריה).

 

מרכיבי הממברנה: שכבה כפולה של פוספוליפידים [בילייר], גליקופרוטאינים, גליקוליפידים, חלבונים וכולסטרול.

 

1. שכבה כפולה של פוספוליפידים [בילייר]

 

 

הקבוצה האלכוהולית מכתיבה את האפיון של הפוספוליפיד.

השם של הפוספוליפיד מורכב מ פוספטידיל + שם האלכוהול.

 

 

 

 

בתמונה ניתן לראות שיש הטיה באחד הזנבות - זוהי חומצת שומן בלתי רוויה. בגלל הקשר הכפול אין סיבוב סביב הקשר ולכן יש הטיה.

 

הפוספוליפיד הוא בעל תכונה אמפיפתית – הראש הדרופילי והרגליים הידרופוביות. בזכות האמפיפטיות נוצר מעצמו המבנה התוחם – ממברנה. הם ייבנו לפי צורתם.

 

Liposome  - בילייר (הראש שווה בגודלו לזנבות)

 במים הבילייר השטוח הופך לליפוזום.

 

Micelle - מונולייר. (הראש גדול מהזנב)

  • לדוגמא יש מיצלות במערכת העיכול – כדי לעזור בפירוק השומן. מלחי המרה הם כמו דטרגנטים - הם יוצרים מיצלות, כשיש הרבה מיצלות קטנות יותר קל לפרק.
  • תפקיד נוסף למיצלה – חלק ביצירת ה- LDL (low-density lipoprotein)

כך הכולסטרול מועבר בדם.

 

ספינגוליפיד– פוספוליפיד אשר הראש שלו מורכב מספינגוזין ולא מ די-גליצריד.

 

 

 

 

                                                     בעל OH, NH, ואין קשר אסתרי [C=O]

 

 

ספינגומיאלין – לספינגוזין מחוברות חומצות שומן וכולין.

 

 

גליקוליפידים

סוג נוסף של ליפיד בממברנה: ליפיד + סוכרים.

שלד הליפיד הינו ספינגוזין – אך במקום פוספט וכולין יש סוכרים.

הסוכרים הם הידרופיליים, ולכן המולקולה אמפיפתית.

 

כולסטרול – קיים בתאים אנימליים ובפרוקריוטיים (חוץ ממיקופלסמה).

יש לו ראש קטן של OH אך למרות ההידרופיליות של ה- OH (זניח לעומת שאר המולקולה) המולקולה נחשבת ללא אמפיפתית ולכן לא מסיסה.

בממברנה הכולסטרול נמצא בין שני ראשים של פוספוליפיד, כך שהראש ההידרופילי שלו יהיה ליד הראשים ההידרופיליים שלהם.

 

 

חלבונים

כיוון ששכבה כפולה של פוספוליפידים מגבילה במעבר בין התאים, ישנם גליקופרוטאינים וגליקוליפידים ביחד נקראים גליקוקליקס.  תמיד הסוכרים כלפי פנים התא והחלק החלבוני כלפי חוץ.

 

 

הממברנה היא א-סימטרית מבחינת:

-         הפוספוליפידים.

-         החלבונים

-         הגליקופרוטאינים והגליקוליפידים – תמיד פונים כלפי חוץ ולא כלפי פנים.

 

 

פוספוליפידים – נלקחו סמנים עם חומר פלואורסנטי ונלקחו סמנים שלא יכלו להכנס דרך הממברנה עם חומרים בלתי חדירים לתא.

אח"כ סמן שיכול להכנס פנימה וכך גילו שיש חלבונים שפונים:

  1. רק כלפי חוץ
  2. רק כלפי פנים
  3. בתווך השומני בלבד.
  4. טרנס-ממברנליים.

 

 

גליקוליפיד – תמיד כלפי חוץ (כחול במצגת).

חלק מהפוספוליפידים של הממברנה משתתפים בריאקציות..?

 

תא אפופטוטי – תא מתאבד. כאשר יש פוספטידילסרין כלפי חוץ. כך מאקרופג'ים (של מע' החיסון) יבלעו אותו.

 

פלואידיות הממברנה:

 

 

  1. אורך הזנבות - ככל שהשרשרת השומנית קצרה יותר הממברנה פלואידית יותר, כיוון שישנם פחות קשרי ואנדר ולס.

ככל שהזנבות הפחמימניים ארוכים יותר יש יותר קשרי ואנדר-ואלס בין חומצות השומן ואז הן יותר קשיחות. (ואנדר ואלס – רק בין מולקולות שהן לא פולאריות).

 

  1. קשרים כפולים – ככל שחומצות השומן בלתי רוויות, ישנן יותר כיפופים וכך הממברנה יותר פלואידית.

 

  1. סטרולים – מקנים קשיחות לממברנה – מורידים את הפלואידיות.

 

 

שינוי בפלואידיות

כאשר מורידים טמפ', למולקולות יש פחות אנרגיה קינטית ואז הממברנה קשיחה מידי.

כאשר הטמפ' עולה – עולה מספרן של חומצות שומן לא רוויות והורדה של חומצות השומן הרוויות.

ניסוי I   -  Hybrid Cell

 

נלקחו תא עכבר ותא אדם, חלבוני הממברנה נצבעו בצבעים פלואורסנטים שונים.

הוספו נוגדנים לפי צבע (במצגת: באדום – נוגדנים הנקשרים לחלבונים של האדם, בירוק – נוגדנים הנקשרים לחלבונים של העכבר). 

עשו פיוג'ין (איחוי).

אחרי 40 דקות של אינקובציה ראו את הצבעים מתערבבים וזה אומר שהחלבונים התערבבו בממברנה.

 

ניסוי II  -  נוגדנים ביוולנטים Bivalent Ab

הוספו לממברנה נוגדנים הנקשרים לחלבון מסויים הנמצא במקומות שונים לאורך הממברנה.

התגלה שהנוגדנים יזוזו עד שהם יהיו באותו מגקום ויצרו טלאים Patching – קבוצה של אותו חלבון זה ליד זה.

מצאנו שהחלבונים זזים בממברנה.

 

ניסוי III – הלבנה Bleaching

צובעים את הפוספוליפידים החיצוניים בצבע פלואורסנטי.

עושים הלבנה לאיזור מסויים אך האזור חוזר ומתמלא בצבע אדום. כך גילו שהפוספוליפידים נעים ומתחלפים בניהם.

אך היו איזורים שבהם לא היה Recovery  בכלל (חזרה של הצבע).

ישנם 50% אזורים בממברנה שהם מוביליים ו- 50% שלא.

 

ישנם איזורים בממברנה הנקראים rufts  - רפסודות. עליהן תשאר ההלבנה ולא תשתנה. הרפסודות נעות ולכן באזורים אלו אין Recovery.

 

הפוספוליפידים נעים בצורה לטרלית על הממברנה ובעוד דרך: Rotation – כמו בורג על הציר של עצמו.

 

Flip flop  - קפיצה של פוספוליפיד מהשכבה שלו לשכבה אחרת.

 

Flipase משפחה של אנזימים אשר מסדרים את הפוספוליפידים בממברנה באופן בררני, כך שיהיו כלפי פנים או כלפי חוץ.

 

Freaze Fraction  

שיטה שנועדה לזהות איך החלבונים ממוקמים בממברנה ואיך המבנה מורכב.

כשמקפיאים תאים הם מתפוצצים בגלל האנומליה של המים.

אח"כ נעשה טיפול בגליצרול והקפאה בחנקן נוזלי.

הממברנה תשבר בחלק הכי חלש שלה – בין שתי השכבות. כאילו מקלפים את הבילייר. אם היה חלבון טרנס ממברנלי הוא הולך לאחד הצדדים לפי מידת המעוגנות שלו.

 

כך ניתן לראות שקעים ובליטות ואפשר לראות שהחלבונים מעוגנים באופן א-סימטרי בממברנה.

נכתב על ידי , 24/12/2010 18:28  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפי כיפי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפי כיפי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ