לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לא לנשים בלבד !

לא לנשים בלבד הוא יומן מסע שלי. אני רווקה, צעירה ובנוסף לכל סטודנטית שנחתה לא מזמן בתל אביב. החוויות שלי כוללות תשוקות לגברים, התמכרות לאתרי הכרויות, פגישות ראשונות שאני לא אשכח בחיים, מסיבות , ברים, דיזיגוף, רוטשילד בתי קפה וקצת ניו יורק !


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2011

שנייה


לפני ארבעה ימים יצאתי לדייט אחרי שבמשך חודש ניסיתי להימנע מהעניין. הבחור עולה חדש מצרפת, כירופרקט מקסים ונשמע מאוד חמוד בטלפון. יש בליינדייטים שממש קובעים דקה אחרי שדיברנו באינטרנט בפעם הראשונה והולכים על זה וישנם בליינדייטים שמדברים קצת יותר בטלפון , אסמסים וכמובן עבודת מחקר רצינית בפייסבוק - וזה היה מהסוג הזה...דיברנו לפני כמה ימים ראיתי בפייסבוק תמונות הכל היה נראה מצוין.

קבענו בסוף של רוטשילד לכיוון נווה צדק כדי להתמקם באחד הברים השקטים והרומנטיים בשכונה

ברגע הראשון שראיתי אותו עלתה לי המחשבה שהוא נראה טיפה פחות טוב ממה שתיארתי בתמונות, אבל רק טיפה - לא במצב שבא לי לברוח , אז נתתי לזה צ'אנס והתיישבנו בבית קפה האהוב עלי בנווה צדק ( שאיכשהו פעם שעברה שיצאתי לשם יצאתי עם עולה חדש מקנדה שהוא גם דוקטור לחקר המוח)

אז התיישבנו ואני הרגשתי מאוד בטוחה בעצמי. יש בבליינדייט את השנייה הראשונה שנפגשים שהמבט של אותו בנאדם אומר הכל אם הוא אוהב את מה שהוא רואה או לא, וזו השנייה שמכריעה את כל הדייט ומפה והלאה אין שום קשר לאופי למיקום הדייט או גיל , רק אותה שנייה שקובעת איך כל הדייט הזה ייראה. 

אז הדייט הלך נחמד הזמנו ביחד פסטה וידעתי שלכדתי אותו, התנועות גוף , המבטים הכל היה שם - אבל אני לא הייתי בטוחה שאני הייתי שם, לא היה שם אפקט של וואו היה פשוט נעים. 

הנשיקה הייתה קצרה ליד האוטו ואני לא זוכרת הרבה ממנה - פשוט איפה שהו לא הייתי שם ואני לא כלכך מצליחה להבין למה.

אתמול היה לי עוד דייט , בחור מהטכניון לומד בחיפה וכבר בטלפון השיחה הייתה מאוד קצרה ועניינית והבנתי שיש פה איזה בעיה קטנה בכימיה אבל אמרתי שבכל זאת ננסה...
נפגשנו בהרצליה יום למחרת ובאותה שנייה ראשונה שראיתי אותו כבר הבנתי - הבחור לא מתלהב . ואני דווקא הופתעתי, באתי עם ציפיות נמוכות לפגוש בחור חנון מהטכניון שלא יודע לתקשר עם בחורה בטלפון ובטח גם לא עם העולם והוא דווקא לא היה נראה כזה, הוא היה נראה טוב ודי מושך ובראש לא חנוני בכלל אז זה כן משך אותי. אבל לא יכולתי להתעלם מהשפת גוף שלו שאמרה כל מה שהוא לא היה צריך להגיד במילים.. הוא ישב מולי נשען חצי גב על הקיר, לא היה אכפת לו כלכך שישבנו בחלק הכי מסריח של איזה בר ספורט שבינו לבין רומנטיקה הקשר מקרי בהחלט. 
היה לי קצת קשה לקבל שהוא לא נמשך אלי ורציתי לקבל תשובה וודאית - כמו כל בנאדם שנייה לפני שהאגו שלו נרמס לגמרי, כמו פרפר לאש.
אז שאלתי אותו אם הוא רוצה להמשיך למקום אחר לקינוח ? כמובן שהוא ענה שהוא קם מוקדם וצריך ללכת.  כשהוא אמר לי שהוא שונא את תל אביב אמרתי לו שאני אשמח להראות לו את הצדדים היפים שבה וכמובן שהוא לא הגיב..

שהוא ליווה אותי לאוטו הופתעתי שהוא עושה את זה... הרי ברור שהשלב של האוטו זה הנשיקת פרידה אבל היה לי ברור שהוא גם לא מעוניין בה אז הגיוני שהוא פשוט ג'נטלמן או שהוא סתם היה ביישן והוא כן נמשך אלי?

אז אינסטינקטים לא טועים והוא אמר לי שלא נראה לו למרות שאף פעם לא הייתה לו שיחה כזאת עמוקה עם מישהי בדייט והיה כיף. 

אומרים שמי שמעריך הכי טוב את ערכן של שניות הם הספורטאים שנלחמים עד השנייה האחרונה, אז מסתבר שלא רק הם אלא גם בחורות ובחורים כמוני שיוצאים לדייטים שמבינים שהשנייה הזו של הפגישה הראשונה בהחלט היא השנייה שתשנה את פני התמונה, ואין לה תחליף היא תגרום לך להפסיד או לנצח בגדול !
נכתב על ידי , 25/3/2011 12:56   בקטגוריות אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סטוץ


אז אתמול בלילה היה לי סטוץ ... ולא סתם סטוץ סטוץ כזה שעושה רע... כזה שממש מיותר, כזה שלאורך כל הסקס לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, אז למה אנחנו ממשיכים לעשות את זה לעצמנו...

אני באותו מקום עבודה שנה , אני מארחת הוא אחד מהטבחים. במשך שנה לא היה לי כלום עם אף אחד מהעבודה וככה אני אוהבת את זה, אחרי ניסיון מהעבר עדיף שלא לערבב . במיוחד אנישאני מרגישה ששום דבר רציני לא יוצא משום חוויה מינית כלשהי אז זה לגמרי מיותר, עד שהגיע מסיבת פורים ושתיתי קצת יותר מדי, והוא הלך בלי להגיד לי שלום, וזה מה שהדליק אותי.
שאני מסתכלת על זה אני לא מצליחה להבין למה שכבתי איתו? אולי זה בגלל האלכוהול? אבל רק בגלל האלכוהול ? מה עם משיכה ? - אינטלקטואלית בלבד .אף פעם לא חשבתי על משהו מעבר איתו, אז מה גרם לי לעשות את המעשה המטופש הזה ?

אני כבר לא זוכרת איך משלבים סקס, ומיניות עם רגשות וכוונות רציניות - איך פשוט עוברים את מחסום הדייט השני?. האם זה תלוי בי או רק בגבר ? האם זה תלוי בכימיה ? אולי אני באמת צריכה לא "לתת" כלום כמו שכולם אומרים עד שזה באמת רציני ? או דווקא לכבוש את ליבו של הגבר אם סקס כמו בסרטים שהוא פשוט יתמכר למיניות שבי ? האם אני נענשת כי זרקתי את החבר שלי לשעבר ופגעתי בו מאוד? -אם עשיתי ממנו כזה אומלל עד כדי כך שאני צריכה להיענש אז איך זה שאחרי שלושה חודשים הוא מצא חברה חדשה שלהיום היא אשתו ? אולי אני נענשת על זה שאני עושה סטוצים ולא שומרת על עצמי כאישה "קשה להשגה" ? ואולי זה קורה כי הבחור שלי בדרך אלי והוא עוד יגיע? ואולי לא ? האם באמת ברגע שאני אפסיק לחפש אני אמצא? אבל מה אם אני לא אפסיק לחפש? מי מפסיק לחפש אהבה בכלל ???

כי יצאתי עם בחורים שהייתה כימיה מטורפת, רומנטיקה באוויר, רצונות משותפים, לא "נתתי" בפגישה הראשונה, נתתי סקס פצצה, הכל היה טוב אבל לא הייה דייט שני או שלישי...

מרוב שאני מנסה לפתור את העולם שאני חייה בו אני שוכחת גם לפעמים לפרגן לעצמי ויש על מה לפרגן, אבל הלוואי והיו לי גם תשובות. שהייתי יודעת איך להתנהג ומה לעשות, אולי בעצם הכל בסדר באיך שאני ומי שאני ואני רק צריכה שהזמן יעבור ? או אולי אני צריכה להשתפר?להתנזר?להתמסטל?להיקשר?לקחת סיכונים?להפסיק עם הדייטים?לנסות יותר דייטים? להוריד חמש קילו?לעלות שש קילו?ואולי לשכוח מהצרות ורק רק רק להנות?

הייתי שמחה לדעת מה אתם חושבים ואיך אתם מרגישים? מהם השאלות שאתם מתעוררים איתם כל בוקר ונרדמים איתם כל לילה?ואולי למישהו מכן יש איזה תשובה גדולה לשאלה קטנה?

 את השורה הזאת אני כותבת אחרי שני לילות של שינה ומחשבה ואחרי שקראתי את מה שכתבתם, ואתם יודעים מה ....זה לא משנה מה אני אשאל את עצמי ומה אני יעשה, כנראה שלגורל שלנו חוקים משלו, והחיים ייקחו אותנו אם נהייה  טובים או רעים, חסודים או פרועים, שמחים או עצובים, כי מזמן זה כבר לא גן עדן או גיהנום שחור או לבן, זה אנחנו והכוחות מסביבנו והדרך שלנו שבה נתגלגל...אז אני אמשיך לשאול את השאלות אולי קצת פחות כי זה חלק ממני לתהות על קנקני אך אני מבינה שזה לא ישנה את הגורל שלי , מה שיקרה לי לצערי לא קשור לתשובות שאולי אני אקבל ואולי לא לשאול ששאלתי, החיים שלי לוקחים אותי איתם או בלעדיהם ...אז אני יוצאת לי הערב לדייט חדש, בדיוק לובשת את השמלה הסגולה והשרשרת זה עם הלב הקטנטן , ותאחלו לי בהצלחה, מבטיחה לספר איך היה :)
נכתב על ידי , 24/3/2011 01:32   בקטגוריות אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תודה !


אז אני חושבת שהגיע הזמן להגיד תודה הרי אי אפשר להתלונן כל הזמן, יש גם דברים טובים שלפחות אצלי כל בוקר אני אומרת עליהם תודה!

אין מה לעשות דבר ראשון תודה על המזל הגדול שיש לי בחיים, שנולדתי להורים שנולדתי אליהם שבחיים לא חסר לי כלום ואפילו תמיד מעל הממוצע, שבזכותם יש לי אוטו שלוקח אותי לכל מקום, נוף של ים מהחלון, תכשיטים, בגדים , ניתוח לייזר שבזכותו אני קמה בבוקר ורואה, ארון ב 30 אלף שקל ובכללי כל מה שאני מצייצת.

תודה להם שהם מאחוריי במאה אחוז ומאחורי כל חלום - אם זה בתיכון שרציתי ללמוד תאטרון אז הם שלחו אותי לבית הספר הגבוה לאומנויות ותמיד היו מאחוריי, ובצבא שהמליצו עלי להיכנס ליחידה ולמקום ששינה את חיי וכל שנותר לי היה לעבור את הראיון האישי, שהשתחררתי והיה לי חבר שלא היה לו כלום והם לקחו אותו תחת כנפיהם החוסות והיו לו כמשפחה, ואם זה שרציתי לגור בניו יורק והם עזרו ותרמו לכל התהליך כולו ועד היום בלימודי העיצוב שעולים לא מעט כסף ומשברים נפשיים עמוקים והם שם בכל שלב ושלב...

ותודה להם על מה שהם עברו בחייהם שגורם לי לקום כל בוקר ולהגיד תודה, תודה לאבא שלי שלימד אותי שאין דבר כזה מגבלה, אבא שלי קטוע יד מהצבא (לא ממלחמה אבל בכל זאת לא נעים) ויש לי אבא שעושה הכווול ! הוא יצירתי והוא בונה והוא מכבס והוא מבשל והוא נוהג ומתקן ומשפץ ואוהב ומחבק ומביא 100 ורדים לאמא של כל יום שישי ולא ! הוא לא נכה , לא צריך פזיותרפיה וחס וחלילה שלא נדע מפרוטזה .

ותודה לאמא שלי שגדלה בבית חרדי, לא מפרגן , חסר כל כסף וחום, עם אבא חצי מכה חצי מקשיב, עם אמא שלא לימדה אותם דבר או חצי דבר על נשיות וקריירה והעולם הגדול ובחיים לא אמרה לה שהיא יפה או מוצלחת או נאהבת אלא הייתה עסוקה בלהאכיל את ששת ילדיה ולרצות את בעלה - מה שעלה לה בבריאותה, איכשהו מתוך זה היא גדלה להיות אישה מטופחת, נאהבת, יפה והדת לא שחור או לבן יש אמצע והאמצע מקסים, ויש אהבה אין סופית וחיוך גדול ולב רחב וקריירה וילדים ואהבה גדולה

ותודה להורים שלי שהכירו שלאבי נקטעה היד ואמא שלי הייתה האחות שטיפלה בו - תודה להם שתמיד מזכירים לי שסיפורי אהבה כמו באגדות קיימים ויכולים לקרות גם לי , שאסור לי להתפשר ויבוא יום והכל יסתדר.

ותודה להם שכשאני פותחת את העיניים כל יום בתוך הפוך מודה להם שהם נתנו לי הכל , ושאני נעמדת על הרגליים אני מודה להם ולאלוהים שאני יכולה להשתמש בהם ולרקוד וללכת וקפוץ, ושתי ידיים לחבק וליצור וללטף, ומסתכלת במראה ומודה להם ולטכנולוגיה בת זמנינו על זוג עיניים שפתאום מגיל 20 יכולות לראות את הפרצוף היפה שלי במראה כל בוקר וללבוש את הבגדים שאני אוהבת ולקחת את המפתחות של האוטו שלי ואת הסדנביץ' והירקות שאמא הכינה לי ולצאת לדרך.

אז תודה על כל יום שעובר אפילו שאין אהבה ואני בודדה ובלה בלה בלה פשוט תודה
נכתב על ידי , 6/3/2011 01:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 32




986
הבלוג משוייך לקטגוריות: דייטינג , סקס ויצרים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיס ר' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיס ר' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ