לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלוג הביקורת העצמית של חדשות 10 - כלי נוסף לעשיית עיתונות מדויקת, הוגנת, מאוזנת ורצוי גם בטעם טוב. זוהי דרך נוספת שלנו לשקיפות, מעין הזמנה לצופים: היכנסו למטבח שלנו, ראו אם הוא נקי

Avatarכינוי: 

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2013

המלחמה הקודמת


חלפו להם כעשרה חודשים מאז הפוסט האחרון של מבקר המערכת ואחסוך מכם הסברים ארוכים על הסיבות.  לא מצאתי לנכון לפרסם ביקורת כשהאנשים העוסקים במלאכה לא ידעו אם תהיה להם עבודה למחרת היום. לאחר שהמצב הרגולטורי והפיננסי של הערוץ התייצב, וגם נכנסו מנהלים קבועים לערוץ 10 ולחברת החדשות שלו - ניתן לצאת שוב לדרך. בתקווה לביקורת רציפה מעתה - סימן לבריאות ואיתנות המקום. אינשאללה. 

 

תחילה לחוב ישן: 

לפני חצי שנה הסתיים מבצע "עמוד ענן". כרגיל כשהתותחים רועמים, התקשורת עומדת במבחנים שונים ומגוונים, החשוב בעיני הוא מבחן האמינות והעצמאות. קשה לעמוד מול הרפלקס האנושי כל כך של יישור שורות בזמן קרבות (וטילים). 

הייתה בכוונתי לפרסם דוח מפורט עם מסקנות על תפקוד מערכת חדשות 10 באותה מלחמה אבל משברי הערוץ כאמור לא אפשרו זאת. אבל ישנו היבט אחד שהספקתי לתחקר במקצת ואציגו כי יש בו חשיבות עתידית.  מדובר בתפקוד דובר צה"ל מול המערכת העיתונאית. הביקורת, אגב, איננה על דובר צה"ל שעשה את עבודתו אלא על עצמנו, העיתונאים האמורים להתייחס לכל דובר, יהיה צה"לי ככל שיהיה - כאל מקור מידע לגיטימי - אך בסך הכל מקור מידע המייצג אינטרסים. וככל מקור מידע - עלינו כעיתונאים לנהוג בכבדהו וחשדהו. 


מעדויות שהגיעו אלי עולה התמונה הבאה: מערכת דובר צה"ל (למען הסר ספק לא מדובר בדובר אחד אלא במאות קצינים וחיילים המפיצים מידע בשם צה"ל) למדו היטב את "מפת הקרב" התקשורתית ודאגו להפעיל מכונה משומנת היטב של הזנת "מידע". מדוע במרכאות? כי לעיתים אכן מדובר במידע טהור ולעיתים פחות. הקושי להתמודד עם זה בזמן של שידור חי מתגלגל הוא עצום. הנתונים והמידע נמסרו במסרונים ישירות לכתבים המדווחים מהשטח, לעורכים היושבים בקונטרול בזמן השידור - לאיש אין זמן (או כח...) לבדוק את הנתונים. 


להלן שתיים מהעדויות, השמות שמורים אצלי:


מגיש/ה:

'אנשי דובר צה"ל (דו"צ) קיבלו את מספרי הטלפון שלנו וגם את שיבוץ המגישים/העורכים מבעוד מועד. אני ועורכי המשדרים המתגלגלים קיבלנו SMS  ושיחות טלפון עם "דגשים" לשידור, דקות לפני הכניסה לאולפן. לדוגמא: 'חשוב לי מאד שתגידו שזה "יום דרמטי"'.


עורכת:

'באחד השידורים העליתי כותרת על 11 הרוגים פלסטינים. ניגשה אלי התחקירנית בשידור ואמרה שדו"צ התקשרו להגיד שאלה לא פלסטינים אלא מחבלים וביקשו שנכתוב כך. מודה שזה בילבל אותי כי קלטתי שכל הנתונים מקורם בדו"צ ואם הם מתעקשים שזה מספר 'המחבלים' אני לא יודעת מה מספר ההרוגים הכללי ולא יכולתי לבדוק באותו רגע. שיניתי ל'אנשי חמאס'.

באותו שידור דו"צ התקשרו לתחקירנית כמה פעמים. היא ניגשה אלי לבקש להעלות כותרת על חיסול של איזה 'בכיר'. זה היה להם נורא חשוב. עניתי שנעדכן לפי הדיווחים של הכתבים שלנו (שהעדיפו לא להתייחס לזה)'. 

 




הרמטכ"ל הורה, הרמטכ"ל ביקר. מתוך שידורי מבצע "עמוד ענן"


 

שיטה אחרת להשפיע על מה שמשודר הוא דואר אלקטרוני של דובר צה"ל עם כותרות מנוסחות כבר והמופצות על ידי המערכת לכלל העורכים והכתבים. כותרות של דו"צ עלו למסך כמו שהן. למשל: ״הרמטכ"ל הורה להגביר את קצב התקיפות״. הפוך ממה שקרה בפועל. או: ״הרמטכ"ל הנחה את צה"ל להשמיד ולפגוע בתשתיות ובפעילים מרכזיים״.  כאילו שמה שעשו קודם היה חלוקת שוקולד. 

 

הנה דוגמא לאחד המיילים האלה:

 

היי,


להלן נתונים חשובים:

דובר צה"ל: לפני זמן קצר, צה"ל פגע ב-11 חוליות מחבלים ברחבי הרצועה

דובר צה"ל: לפני זמן קצר, צה"ל פגע ב-30 משגרים מוטמנים

דובר צה"ל: לפני זמן קצר, צה"ל פגע בדירת מסתור של מפקד טרור, בה אוכסן אמל"ח

דובר צה"ל: לפני זמן קצר, ירי שריון וארטילריה לעבר הרצועה

 

אנא הכניסו לבאנרים!


להלן נתונים מעודכנים נוספים (13:00):

דובר צה"ל: מעל 80 רקטות שוגרו היום לעבר ישראל מתוכן רק כ-5 נפלו בשטח בנוי.

דובר צה"ל: מעל 25 יירוטים של כיפת ברזל היום


לשימושכם,

מדור   טלוויזיה  והפקות

דובר                 צה"ל


 

רוב הכותרות האלה מצאו עצמן במסך ללא שינוי או עם שינויים קלים בגלל אילוצים גרפיים. 

זהו היבט אחד בלבד, לא בהכרח מרכזי, של היערכות מערכת חדשות 10 לשידור תחת לחץ מתמשך.  אין הוא מבטל כמובן את העבודה המאומצת והמוצלחת בדרך כלל של כתבים, צלמים, מפיקים, עורכים, צוותים טכניים. אבל בסיבוב הבא, אם יהיה כזה - עם קצת תשומת לב ניתן לעמוד גם מול דובר צה"ל.

 

 

 

 

לכאורה (לכאורה)

 

 

 

ללא הסתייגות


פרשת עמנואל רוזן הציבה בפני "חדשות 10" אתגר לא קטן בכל הקשור לסיקור האירועים. לא ניהלתי מעקב פרטני (והשוואתי) על מנת להסיק מסקנות גורפות. הרושם הכללי הוא שהיה ניסיון רציני לסיקור ענייני מבלי להיגרר אחר שבירת הכלים של הרשת, בה כללי העיתונות הבסיסיים כמעט ולא קיימים (הכוונה לרשתות החברתיות).

יוצא מהכלל בולט היה הדיווח על הפרשה במהדורה המרכזית בתאריך 6.5.13, בה שודרה כתבה של דורון הרמן על החלטת המשטרה לפתוח בחקירה נגד רוזן.  במסגרת הכתבה שודרו דבריה של הדס שטייף, כתבת הפלילים של גלי צה"ל, על טענתה  של מפיקה שעבדה עם רוזן שזה סחט ממנה מין תמורת גניזת כתבה נגד אביה.

הרושם הנוצר אצל הצופה הוא שאלה עובדות מוצקות, מוכחות - שהרי העיתונאית הדס שטייף מספרת על כך. ההסתייגות היחידה - והלא ישירה - הייתה בקריינות של  הרמן בה אמר "שטייף המשיכה לחשוף עדויות לכאורה".  זהו. לכאורה. גם בהופעתו באולפן אחרי הכתבה לא נאמרה מילת הסתייגות מכך שאלה טענות שטרם הוכחו. 

לשאלתי מה הייתה ההצדקה לשדר את הדברים ואף ללא הסתייגות השיב הרמן:


"ההחלטה על הכתבה התקבלה בסביבות שבע בערב, זמן קצר לאחר שהמשטרה  הודיעה על פתיחה בחקירה פלילית. לא היו לנו סינקים  [קטעי וידאו קוליים] כמעט.  אז התברר שגיא פינס צילם את שטייף בפאנל שהשתתפה ואמרה בין היתר את הדברים האלה.  משפטית היינו מכוסים עם ה'לכאורה',  אולם היה ניתן לסייג יותר וחבל שלא כך נעשה."


העניין איננו משפטי אלא של הגינות ודיוק בהצגת מידע.  החשיבה ש"לכאורה" מכבס ללא כתמים – מוטעית.  יש גם הבדל גדול  אם האישה עצמה מוכנה לתת ביטוי פומבי לטענתה (גם אם בטשטוש זהותה) ובין המקרה הזה, בו צד שלישי מביא את הדברים.

 

 

צהוב או חשוב?

 

 

טעות נדירה או רשלנות שיטתית?


הילה אלרואי,  עורכת הבריאות של חדשות 10,  פרסמה במהדורה המרכזית בתאריך 6.5.13 סיפור על אישה התובעת את בית החולים סורוקה על שביצעו בה הפסקת הריון למרות שעוברה היה בריא.

על רגל אחת – בדיקה שגרתית הצביעה על הימצאותו של טפיל (טוקסופלזמה)  העלול לגרום למומים בעובר.  ההמלצה במקרה של גילוי בשלב מוקדם של ההיריון היא לבצע הפלה. כמקובל, בוצעה בדיקה שניה, על מנת לוודא את הממצא.  נאמר לאישה שהתוצאות זהות לבדיקה הראשונית, נשלח לוועדת להפסקת הריון – וזו אישרה את ההליך.  

בבירור מאוחר יותר שקיימה האישה (על מנת לוודא אם כבר מותר לה לנסות להכנס שוב להריון) התברר שהתשובה השניה של המעבדה היתה שלילית, כלומר ללא ממצא. מכאן קצרה הדרך לתביעה נגד בית החולים על רשלנות.  בעקבות שידור הכתבה שאלתי 4 שאלות:

1) האם כל מקרה פרטי של טעות רפואית - מבלי להמעיט בטרגדיה האישית לאם ולמשפחתה - מצדיק טיפול חדשותי? אם לא, מה הפך את המקרה הנוכחי לראוי?

2) האם טעות מסוג זה נפוצה? יש נתונים? עדות של מומחה רפואי (לא לעניין המשפטי)?

3) האין בעיה,  שלא לומר טעם לפגם, בהתבססות על תביעה משפטית אשר אולי אף טרם הגיעה לידי הנתבע (כפי שטענה הנהלת סורוקה).  הבעיה היא ההתמסרות הכמעט מוחלטת בכתבות מסוג זה לידי התובע, מה שמותיר אותנו עם כתבות חד צדדיות.

4) עניין של טעם: חייבים לפתוח כתבה באם בוכה?


ישראל טוויטו, עורך המהדורה, טוען שמדובר במקרה של רשלנות קשה וב"סיפור אנושי חזק שנוגע לפחדים הכי גדולים של בוגרים- בריאות ילדיהם ובריאות הילדים שבדרך". לדבריו, המקרה  מחדד ופוקח עיניים לזוגות העוברים בדיקות רבות בזמן ההיריון.  מלבד זאת, "מדובר גם בטעם עריכתי- יש עורכים שיתחברו לסיפור האנושי ויש כאלה שינתחו אותו דרך כלים סטטיסטיים על מנת להחליט אם הוא ראוי". אאוץ'.


הילה אלרואי  אומרת שלא כל טעות רפואית היא רשלנות.  "במקרה הזה מדובר בטעות על גבי טעות על גבי טעות". [הכוונה בפועל לשתי טעויות. ז.ח.]  "הראשונה היא הטעות שהראתה שהגברת נדבקה בטפיל.  תופעה ידועה שמכונה false positive בשפה הרפואית אבל בדיוק בשביל זה עושים בדיקת אימות. אבל, מתברר שבבית החולים סורוקה כאשר מתבצעות בדיקות ביחידה למחלות זיהומיות, רק מי שעובד ביחידה מורשה להיכנס למחשב ולראות את התוצאות. העובדה הזאת הייתה ידועה וכאן בדיוק הרשלנות השנייה. אנשי הוועדה  לא טרחו לבדוק את תוצאת האימות."

עוד אומרת הילה אלורעי שהבאת סטטיסטיקות היא בעייתית כי מדובר בטעות כפולה וכך גם הבאת מומחה. הם לא ששים להתראיין במקרים של תביעה.  לעניין טענת "ההתמסרות" לתביעות המשפטיות  - היא בוררת אותן היטב.


לסיכום – לחלק מהשאלות ששאלתי ניתנו תשובות מספקות, לחלקן לא. לגיטימי לטפל בנושא באמצעות סיפור קונקרטי ואף להעצימו באמצעות דמעות (כן,  עניין של טעם). במקרה הזה רצוי היה להוכיח שאכן מדובר במקרה חד משמעי של מחדל מערכתי חמור שיש בו גם סכנות עתידיות (ומן הסתם גם היסטוריה) ולא טעות חד פעמית או נדירה ביותר שמקומה אולי לא במהדורת חדשות מרכזית.

 

 

אחלה בגרות

 

ב-21.5.13 התקיימו ברחבי הארץ הבגרויות במתימטיקה, נושא כאוב המהווה עילה טובה לכתבה שנתית.  כתב החינוך אסף אוזן אכן ליווה את היום הזה, לפני ואחרי. מצפייה בכתבתו עולה, בלשון משפט הסיכום שלה, ש"בחינת הבגרות במתמטיקה עברה בשלום".  אלא שהמציאות לא הייתה ממש כך, עוד באותו יום החלו תלמידים להחתים עצומה (ברשת) עם טענות נגד הגינות הבחינה, מורים העידו שהיא היתה קשה במיוחד וכדומה. בכתבה עצמה היה רמז לכך, אבל הכתב לא הלך אחריו: צולמה מורה שהתקשתה לפתור את הבחינה... אז מה מצפים מהתלמידים? 

 

 

המבחן הצליח, התלמיד...

אסף אוזן: 
"לאורך כל הכתבה הצגתי את ההכנות הרבות של התלמידים לרבות כתבה ספציפית שבוע קודם לכן על הקדחתנות בה שקדו התלמידים לקראת הבגרות. בכתבה דנן אני מציג שוב את לחץ התלמידים את לחץ המורים ולאחריה את מגוון הדעות של תלמידים מאוכזבים. ״שיט אני שונא את הבגרות הזאת״ ציין אחד התלמידים. תלמידה אחרת ציינה שנראה לה שהיא תיגש למועד ב׳.  מנגד היו תלמידים שהצליח להם. בסוף הכתבה אני חותם ומציין שהבחינה עברה בשלום מבחינת טוהר הבחינות! ולא כפי שעולה מפנייתך".

 

 

MEA  CULPA

 

הדיי ג'וב שלי (למעשה נייט ג'וב) הוא עריכת תכנית "היום שהיה" (שהשבוע חגגנו לה עשור). מה לעשות, כפל תפקידים (סותרים). אין כסף לשני אנשים...

אז מידי פעם אביא בפינה הזאת מחדלים או טעויות מתוצרת בית, שהרי כמבקר לא יאה לפטור את התוכנית משוט הביקורת. 

 

 

 

סיפור שונה לחלוטין

 

ענייננו בטעות שנמנעה על ידי אבל לא מהסיבות הנכונות.  בתוכנית ב-29.5.13 שובץ סיפור על שימש בגיוס-רשת  (crowdfunding) על מנת לגייס כסף לבניית גורד שחקים של 66 קומות בעיר בוגוטה, קולומביה. בידיעה, שמקורה באתר Mashable (אתר של גיקים ולמענם), נאמר ש-300,000 מתושבי העיר תרמו כסף לצורך זה ושהפרויקט קום יקום.  איזה יופי של סיפור, תושבים נחלצים לעזרם עירם על מנת לבנות לגובה דיור בר השגה...

את הסיפור העפתי מהתוכנית תוך כדי שידור בגלל מצוקת זמן. הערכתי שהוא יחזיק מעמד עד למחרת - אז הוא ישודר. 

למחרת התחלתי לערוך שוב את הסיפור כדי לשבצו מחדש אבל המספר הזה - 300 אלף איש תרמו וכו - נראה לי משונה. כך הגעתי לדיווח של הביזנס וויק, שסיפר סיפור אחר. עדיין מעניין אבל שונה לחלוטין. לא גיוס חברתי אלא מכירת מניות תוך כדי עקיפת שוק ההון הרשמי. בעלי המניות יזכו לחלקם היחסי בהכנסות מהשכרת הנכסים, וערך המניות יהיה גם קשור לתנודות במחירי הנדל"ן.  אה, ולא 300 אלף שלא 3,100....

בקיצור נח בשבע שגיאות. 

 

הצופה ניצל מקבלת מידע מוטעה (והתוכנית מפדיחה רצינית) בגלל הצורך להפיל סיפור כדי לסיים בזמן ולא בגלל עבודה מקצועית (הצלבת מידע).

יש שהיו מכנים את זה: "ניצלו בנס!".  נדמה לי שניתן לבנות פחות על ניסים ויותר על זהירות כפולה ומשולשת בחומרים שמקורם ברשת. יש להם נטייה לעבור מטמורפוזה מאתר לאתר ובמשך הזמן. עבודה בכללי העיתונות הפשוטים והבסיסיים עוד לא הזיקה לאיש. 

 

 

שווה צפייה

 

סדרה של שלוש כתבות מאת אבישי בן חיים,  כתבנו לענייני חרדים.  כמו שצריך: הבנה, מידע, אמפתיה, העדר התנשאות. תיהנו. 

 

חלק א:  חלק ב   חלק ג 

 

 

שווה לציין

 

השיפור הניכר שחל באיכות ישיבות הפוסט-מורטם שאחרי המהדורה המרכזית. לא פשוט להישאר לחצי שעה של שיחה אינטנסיבית אחרי יום עבודה ארוך ומתיש. תיעוד שיטתי של המסקנות העקרוניות לכדי מסמך "ספר הרכב" של המהדורה - לא יזיק. 

 

 


נכתב על ידי , 12/6/2013 11:42  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גולדי10 ב-24/4/2014 05:02



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למבקר המערכת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מבקר המערכת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ