יש אנשים שאוספים בולים, ויש כאלה שמשתמשים באספנות בתור צידוק לכמויות איפור לא הגיוניות

לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה הזו בה יוני אלקן מפציר בנו שלא להתאפר. מדי פעם אני שומעת דעות שליליות בכל מה שקשור לאיפור וטיפוח ויש כמה טענות-נגד שחוזרות על עצמן באופן קבוע. אני מודה, בעבר גם אני החזקתי בחלק מהטענות האלה, היום כשאני "בצד השני" אני רואה את הדברים אחרת.

הטענה העיקרית נגד גורסת שזו בסה"כ כניעה לתכתיבי החברה, שאנחנו הולכות כמו עדר אחרי איזה אידיאל יופי. האם כל מי שמתאפרת היא בסה"כ קורבן אופנה? ברמה מסוימת כן, רק שהשימוש במילה "קורבן" פשוט לא מתאים כאן. מאוד רומנטי לחשוב שאנחנו אינדיווידואלים מוחלטים, שההחלטות שלנו לא מושפעות בכלל מהסובבים אותנו וכל הבחירות שלנו נעשות אך ורק על דעת עצמנו. בפועל החיים בחברה דורשים מאיתנו לציית לנורמות חברתיות שונות. חלק מהנורמות האלה מחמירות וכבדות כמו האיסור לרצוח או לעבור באור אדום, חלק מהנורמות האלה קלילות יותר ומתייחסות לפרטים הקטנים בחיים כמו נימוסים והליכות.

הנורמות האלה קיימות בגלל שהן מה שמאחד אותנו כחברה, והן הדבר ששומר על הסדר החברתי. יש ביננו אנשים שבוחרים לציית באופן עיוור לכל הנורמות ויש את הקיצוניות השנייה, האנשים שבוחרים ללכת נגד הנורמות באופן עקבי ובעצם מבודדים את עצמם משאר החברה, כאשר רובנו נעים בין שני הקצוות האלה.

חלק מהמוסכמות מתייחסות גם למראה החיצוני, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אם בחברה שלנו היה מקובל ללכת רק עם כיסוי לאזור החלציים ולקעקע סימנים שונים על המצח היינו עושים את זה, ואם היה מקובל ללכת רק עם בגדים ארוכים בצבעי שחור ולבן היינו עושים את זה, כי אנחנו רוצים להיות חלק ואין בזה שום דבר רע.

איפור הוא בסך הכול כלי והתוצאה הסופית תלויה באופן השימוש שלנו בכלי הזה.

מה שמוביל אותי לטענה הבאה, שעיסוק באיפור ובמראה החיצוני הוא דבר שטחי. אולי ביקום אוטופי המראה החיצוני לא ישחק תפקיד, אבל בעולם שלנו זה לא המצב. המראה החיצוני שלנו הוא חלק מהרושם שאנחנו משאירים, והרושם הזה חשוב. אנחנו יכולות לבחור שלא לשחק את המשחק, וזה בסדר גמור. אבל אני באופן אישי כן רוצה לשחק את המשחק, או לפחות להשתתף בחלק מהסיבובים.

ואני אחזור על זה שוב- איפור הוא כלי. הוא לא חזות הכל והוא בטח שלא השאיפה הכי גדולה שלנו. הוא כלי שעוזר לנו לפתח את המראה החיצוני, בדיוק כמו שתשבצים הם כלי שעוזר לנו לפתח את החשיבה שלנו. אף פעם לא נדרשתי לוותר על תאים אפורים כדי להשתמש במסקרה, וגם היום אני ממש לא רואה סיבה לוותר על זה. אני יכולה להיות גם אינטיליגנטית ולהתקדם בחיים וגם להשקיע במראה החיצוני שלי. אם נחזור לעניין של הרושם הראשוני- מראה חיצוני מכובד בהחלט יכול לעזור לי להשיג את המטרות שלי.

זו הטענה שסוגרת את הכתבה: "רוצה להרגיש טוב עם עצמך? אני מקבל את זה, אבל האם תמיד יש צורך אמיתי באמצעים חיצוניים כדי להרגיש יפה? אני משוכנע שאם תהיי בטוחה ביופייך האמיתי, לא תצטרכי עזרים חיצוניים. תרגישי יפה, ותהיי יפה בזכות עצמך."

אין ספק שחשוב קודם כל לאהוב את עצמך בזכות מי שאת, ולא בזכות עזרים חיצוניים. כשאת מרגישה יפה וסקסית רואים את זה, בכלל לא משנה אם את בלונדינית או ברונטית, רזה או שמנה, נמוכה או גבוהה. מגיע לך להרגיש טוב עם עצמך בזכות מי שאת. לא רק שהדברים לא סותרים אחד את השני, אני חושבת שהדברים הולכים יד ביד. כשאנחנו שונאות את המראה החיצוני שלנו קשה לנו להתחבר אליו, אנחנו נוטות להתמקד בחסרונות ולהתעלם מהיתרונות. כדי ליצור איפור טוב וכדי להתלבש נכון צריך לדעת להכיר גם את היתרונות וגם את החסרונות. צריך לדעת מה לטשטש, אבל בעיקר צריך לדעת מה להבליט.

עברתי ואני עדיין עוברת תהליך ארוך מאוד להכיר את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני. חלק גדול מהתהליך הזה קרה בזכות החיבור שלי לאיפור, בזכות חצי השעה הזו בבוקר [או 10 דק', תלוי כמה זמן יש לי] שבה אני יושבת מול המראה ומסתכלת על הפנים שלי ממרחק 20 ס"מ. חצי שעה שכולה מוקדשת לאדם אחד- לעצמי.

מבחינתי איפור לא נועד להיות מסכה, הוא נועד להבליט את מי שאני. הוא עוזר לי להביע את עצמי, הוא עושה לי טוב על הלב. זו אולי קלישאה, אבל היא נכונה לגבי, כי אני באמת מתאפרת קודם כל בשביל עצמי. כן, זה עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי ואני לא רואה בזה שום דבר רע.

איפור, כשהוא נעשה נכון, יכול לחולל הבדל עצום ואפשר לראות את ההבדל הזה כאן וכאן [הם אמיתיים לגמרי ולא נוצרו ע"י פוטושופ כמו שאוהבים לטעון] ואפילו בפוסט הזה שפירסמתי, בו אפשר לראות איך אפילו מסקרה יכולה ליצור הבדל גדול.

האם זה אומר שכל אחת חייבת להתאפר? ממש לא. אני אחזור על המסר השחוק של הפוסט הזה, איפור הוא כלי. קחי אותו לאן שאת רוצה, תשתמשי בו איך שנוח לך ורק את יכולה להחליט אם זה מתאים לך או לא. העיקר שתרגישי טוב עם עצמך.

עדכון:  אני מתחילה להעביר את הבלוג דירה לבלוגר. זו הכתובת החדשה של הבלוג:

http://alteregobeautyblog.blogspot.co.il/

כרגע אני עדיין ממשיכה לפרסם פוסטים במקביל, גם כאן וגם שם ככה שכרגע אתן עדיין יכולות לבחור איפה מתאים לכן לקרוא. בכל מקרה אני אשמח אם תבקרו בבלוג החדש, דעתכן חשובה לי

הסקירה של קופסת מאי תהיה שונה מהסקירות הקודמות של גלוסיבוקס. הפעם אני רק אראה באופן כללי מה קיבלתי בקופסא, אבל אני לא אסקור את המוצרים [סקירה קצת יותר מקיפה תוכלו לקרוא כאן].

מאחור: תרחיץ גרגרים של חברת Clean&Clear בגודל מלא

מקדימה, מימין לשמאל:

בושם "קוד לונה" של ג'ורג'יו ארמאני- דוגמית בגודל 1.5 מ"ל

מייבש לק של Seche Vite- גודל מוקטן, 3.6 מ"ל

מי הסרה של קליניק- גודל מוקטן, 30 מ"ל

מסקרה של קליניק- דוגמית

בנוסף קיבלתי כמה קופונים וכרטיס כניסה לאירוע הביוטי-סיטי.

אם אתן חברות שלי בפייסבוק בטח נתקלתן בתגובות הזועמות ששחררתי אחרי שקיבלתי את הקופסא הזו. נרשמתי לשירות בעקבות ההבטחות של גלוסיבוקס שכל קופסא תכיל לפחות חמישה מוצרים בהרכב הבא: לפחות מוצר אחד בגודל מלא, ושאר המוצרים יהיו בגודל מוקטן- travel size ולא יהיו דוגמיות. בחודש פברואר קיבלתי דוגמית של בושם אבל זה היה המוצר השביעי בחבילה אז זה היה לגיטימי.

בניגוד להבטחות קיבלתי הפעם שתי דוגמיות- הבושם והמסקרה. בפוסט הזה ב-the makeup hut אפשר לראות השוואה בין גודל המסקרה שקיבלנו לבין גודל של מסקרה מוקטנת שמחולקת בחינם כשקונים מוצרים של קליניק.

בחודש אפריל קיבלתי בושם של רוברטו קוואלי בכמות של 5 מ"ל, ואילו החודש קיבלתי דוגמית של בושם בגודל של 1.5 מ"ל. אחרי השפרצה אחת בלבד הדוגמית כבר נראית ככה:

נוסף על שתי הדוגמיות קיבלתי גם מוצר ניקוי של קליניק שמתאים לעור מעורב-יבש שלא מתאים בכלל לעור השמן שלי, זה קרה בגלל שאפשרויות הבחירה בפרופיל היופי לא מספיק מדויקות.

בסופו של דבר מתוך כל חמשת המוצרים האלה המוצר היחידי שאני מרוצה ממנו הוא מייבש הלק של סשה ויט. התלבטתי אם לקנות אותו או לא ואני שמחה שזכיתי לנסות אותו לפני. אומנם המייבש נראה מיניאטורי, אבל מחיפוש באיביי עולה שזה אכן הגודל של travel size שסשה ויט מייצרים ומוכרים.

היו לי הרבה מאוד התלבטויות אם לבטל את המנוי או לא, אבל החלטתי לתת לגלוסיבוקס עוד צ'אנס. כתבתי מכתב תלונה חריף [אך מנומס ומכובד] לשירות הלקוחות בתקווה שזה אולי יעזור לשנות משהו. קיבלתי הודעה שהפנייה שלי התקבלה והיא תיענה תוך שני ימי עסקים. מאז עברו הרבה יותר משני ימי עסקים [יותר קרוב ל-10 ימי עסקים] ועדיין לא קיבלתי אפילו פסיק של תשובה.

התלונות על הקופסא משכו הרבה תשומת לב, למשל כמו השרשור הזה בפורום איפור. בין השאר דן מנו בכבודו ובעצמו ירד אל העם כדי לענות על התלונות שהועלו. בהתחלה התרשמתי מאוד מהצעד הזה, רוב הדיונים התקיימו בשעת ערב מאוחרת ונמשכו לתוך הלילה, והערכתי את ההשקעה. בסופו של דבר יצאתי מאוכזבת מאוד מהתגובות וההסברים, שהיו בעיקר תירוצים, התחמקויות והאשמות של הלקוחות והבלוגריות.

כשהתלוננו על הדוגמיות- קיבלנו תגובה מתחמקת שבחודש אפריל הבשמים שהתקבלו הם מיניאטורות ובעצם הדוגמית שקיבלנו החודש היא הסטנדרט.

במקביל, הואשמנו בכך שאנחנו [הבלוגריות] מעבירות מידע לא נכון ומנפחות את הדברים ככה שהם יוצאים מפרופורציה, ובסוף בחברה לא יכולים לעמוד בציפיות. ובכן, בדיוק בשביל זה קיימים אנשי יחסי ציבור שזוהי כל מהות עבודתם.

בהמשך תקפו אותנו על כך שעשינו רעש כשהוחלט "לצ'פר" אותנו ולעבור לדואר שליחים. כשניסיתי להסביר לדן מנו למה דואר שליחים ממש לא נוח לכל מי שהיא לא עקרת בית קיבלתי תשובה ש'דווקא בגלל שיש לי לו"ז עמוס דואר שליחים יותר טוב בשבילי'. אולי אני סתומה, אבל אני עדיין יודעת להבין מה טוב בשבילי.

האשמות נוספות ותיעוד שלהן וגם של ההבטחות של גלוסיבוקס אפשר למצוא בפוסט של אודליה, שכולל גם סרטון שצולם באירוע ההשקה של גלוסיבוקס, בו מבטיחים במפורש שלא יהיו דוגמיות אלא מוצרים מוקטנים.

בסופו של דבר אחרי הרבה התלבטויות ביטלתי את המנוי שלי. לא עשיתי את זה בקלות, בסה"כ אני אוהבת את סוג השירות הזה ונהניתי ממנו. אבל החודש אני מרגישה שזלזלו בי בתור צרכנית- גלוסיבוקס לא עמדו בהבטחות שלהם וכל התלונות נענו בצורה מבישה, כולל מחיקה של תגובות בפייסבוק וחסימה של לקוחות. כנראה שרק תלונות לא מזיזות שם לאף אחד, אולי אם תהיה עזיבה מאסיבית של מנויות הם יתחילו להפנים את התלונות שלנו.

לסיכום: אחרי ביקורות חיוביות בעבר אני משנה את הביקורת שלי לחלוטין. ביטלתי את המנוי שלי ואני לא ממליצה לאף אחת לעשות מנוי, ולו רק בגלל היחס והגישה הכללית, בגלל שהחברה מבטיחה דברים ולא עומדת בהם.

כולי תקווה שמישהו בגלוסיבוקס יתעורר ויתחיל לשנות כיוון...

אני מניחה שכבר הצלחתן לשים לב שיש לי אובססיה קשה בנוגע לריסים שלי. אני בחיפוש מתמיד אחרי הדרך האולטימטיבית שתהפוך את הריסים שלי למעוגלים, ארוכים ויפים. בהתחשב בנתוני הפתיחה הבעייתיים שלי זה כנראה לא יקרה אף פעם, אבל בהחלט לא מזיק לחלום 

בעבר סקרתי את הקולוסל ווליום אקספרס של מייבלין ניו יורק, והיום אני אסקור מסקרה נוספת שלהם- הפולסיס ששירתה אותי במשך כמה חודשים טובים, ועד עכשיו לא הצלחתי לגבש את דעתי עליה באופן מוחלט.

המוצר: the Falsies Volume Exspress בגרסת Black Drama

החברה: Maybelline New York

המחיר: תלוי איפה קונים, בארץ המחיר נע סביב 90 ש"ח לפני מבצעים, באיביי ניתן לקנות בשליש מחיר לפחות

הרעיון מאחורי המסקרה הזו הוא ליצור מראה של ריסים מלאכותיים, מעוגלים ודרמטיים. מכיוון שמסקרות יומיומיות בקושי משפיעות עלי בכוונה בחרתי במסקרה שאמורה להיות דרמטית יותר.

עשיתי טעות כשהזמנתי אותה ולא טרחתי לקרוא יותר מדי ביקורות עליה. קראתי את התיאור הכללי, זכרתי שקראתי עליה דברים טובים ובגלל המחיר הנמוך שלה החלטתי להמר. כשקיבלתי אותה גיליתי שהמברשת שלה רחוקה מלהיות סטנדרטית: 

מדובר במברשת דיי ארוכה וקעורה עם סיבים דקים. בגלל שיש לי עיניים קטנות וגם ככה כל מריחה של מסקרה היא פוטנציאל לתאונה אני מעדיפה מברשות סטנדרטיות וקלות לתפעול. אם רק הייתי טורחת לברר את זה מראש כנראה שהייתי חושבת פעמיים אם להזמין אותה או לא. אבל על טעויות משלמים, והייתי צריכה להשקיע קצת מאמץ בניסיון להבין איך לעזאזל מתפעלים את המברשת הזו.

בעיקרון החלק הקעור הוא זה שאמור לגעת בריסים [הכיוון של המברשת צריך להיות כמו בתמונה הראשונה]. בהתחלה זה נשמע לי מוזר בגלל שזה נוגד את הכיוון הטבעי של הריסים, אבל זה בדיוק הרעיון.

בת'כלס? אחרי כמה נסיונות הבנתי שאין חשיבות מיוחדת לכיוון של המברשת. אם נוח לכן אתן יכולות לעבוד גם עם הצד הקמור וגם עם הצדדים, אני לא ראיתי הבדל דרמטי.

בנוגע לביצועים של המסקרה: היא מצליחה קצת לעגל את הריסים שלי גם בלי מעגל ריסים שזו תכונה מכובדת בהתחשב בכך שגם עם מעגל ריסים טוב אני צריכה להשקיע מאמץ. אני מניחה שעל ריסים פחות בעייתיים היא תצליח לתת אפקט בולט יותר. שימוש במעגל ריסים כמובן מעצים את האפקט.

המסקרה עצמה יחסית קלילה ומתייבשת מהר, אבל יש לה נטייה להדביק את הריסים לקבוצות קטנות. בשכבה הראשונה זה לא מאוד מורגש, אבל משתי שכבות ומעלה זה כבר נהיה בולט יותר.

הבעיה העיקרית שלי איתה שהתוצאות שלה לא עקביות ולא כ"כ הצלחתי לשלוט על זה. בחלק מהימים היא הצליחה לתת תוצאות טובות וליצור מראה ריסים דרמטי ויפה ובחלק מהימים היא פשוט הדביקה את הריסים ויצאה משהו לא כ"כ ברור ולא כ"כ יפה. היום שבו צילמתי את התמונות היה אחד מהימים שבהם המסקרה התעוררה על צד שמאל ונתנה תוצאות לא כ"כ טובות.

חיסרון נוסף הוא עניין ההסרה. לסדרת פולסיס יש כמה גרסאות, אני קניתי את זו שנקראת Black Drama, כנראה בגלל האפקט שנוצר אחרי המקלחת  חלק מהחומר פשוט יורד מהריסים ויוצר כתם גדול מתחת לעיניים ועם שאר החומר צריך להיאבק לאחר מכן עם מסיר איפור.

> Black Drama, ללא ספק [וזה עוד מצב טוב]

סווטצ'ים: לפני שמרחתי את המסקרה עבדתי עם מעגל ריסים. כמו שכתבתי קודם ביום שבו צילמתי המסקרה לא נתנה את התוצאות הכי טובות שהיא יכולה.

> בצד ימין אפשר לראות את העין שלי בלי מסקרה ובצד שמאל אפשר לראות את ההבדל שהמסקרה עושה. חשוב לי לציין שבעין שמאל הריסים שלי יותר נפולים מאשר בעין ימין, לכן בפועל ההבדל הוא טיפה פחות דרמטי [כמובן שאתן רואות את זה הפוך  העין שנמצאת בצד ימין היא עין שמאל]

לסיכום: מדובר במסקרה סבירה אבל קשה לתפעול, לדעתי לפחות . היא מבטיחה מראה דרמטי מאוד אבל בפועל לא ממש מצליחה לקיים. היא בהחלט יותר דרמטית לעומת מסקרות יומיומיות, אבל היא עדיין לא מה שאני מחפשת. אין לי כרגע כוונות לרכוש אותה שוב.

אגב, לעניין המחיר לא התייחסתי בגלל שהזמנתי אותה מאיביי, שם המחירים נמוכים משמעותית לעומת המחירים בארץ.

חג שמח