לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Howling at the Moon



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

4/2012

כי אהבה לא צומחת על העצים.


אם תתן לי / לאה גולדברג

אם תתן לי חלקי באימת מחשכיך
אולי יאות לי מעט.
אם תפרוק על כתפי את כובד עלך מעליך
אולי יקל לי מעט.
אם תביא אלי כפור עזבותי את צינת בדידותך
אולי יחם לי מעט.

כמו עץ בשלגיו, הנוצר את אביב ניצניו
בקרה,
אעמוד בפתחי יגונך
והיה מכאובך לי תשורה.
בידיים טובות אשאנו
לא אפול, לא אכרע -
אל תירא.

יצא לי להתקל בשיר הזה היום, וממש התחברתי אליו ולמסר שלו.

פתיחות, זה מה שהשיר מדבר עליו.
היא מבקשת מאהובה לספר לה, מה שעובר עליו, את הפחדים שלו, הדאגות שלו, מבקשת להפיג את בדידותו.
אומרת שאם הוא ישתף אותה, ויסמוך עלייה, יהיה לה יותר טוב וקל.
בבית השני, היא אומרת שהשתיקה שלו, וחוסר הפתיחות פוגעים בה - מונעים ממנה להיות מאושרת. היא תקועה בחורף הקר כשאמורה להיות באביב היפה.
היא אומרת לו שהכאב שלו, והעצב, הם מתנה עבורה - היא מוכנה לקבל אותם רק שיהיה פתוח איתה ויתן לה חלק בחייו.
הוא יכול לסמוך עליה - היא מבטיחה לא להכנע, לא להישבר.

פתיחות זה תמיד נושא שנוי במחלוקת.
בכל הקשרים - עם הורים, חברים ובני זוג.
תמיד ישנה השאלה - כמה מעצמך לתת, והאם הבנאדם השני פתוח איתך מספיק ומה לא.

לדעתי, פתיחות היא אחד הדברים הכי חשובים בקשר בין בני זוג ואני תמיד משתדלת להיות פתוחה עם אנשים אבל גם מצפה לפתיחות מהאדם שמולי.
לא, אני לא מתיימרת לומר שלהיות פתוח עם אנשים זה קל.
זה אחד הדברים הקשים יותר, ולא משנה מה עברת בחיים ועד כמה קיצוניות המחשבות שלך.
וגם לא עד כמה אתה סומף על הבנאדם שלא ישפוט אותך.
לפעמים להיות פתוח עם מישהו זה כמו למצוא משהו בתיק של בחורה - פשוט בלתי אפשרי.

ובכל זאת - צריך לעשות את הבלתי אפשרי.
נכתב על ידי , 30/4/2012 23:44  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא יודעת


כבר כתבתי 3 פוסטים

אבל הם לא שלמים

כל המחשבות מתרוצצות לי בראש

כל אחת רוצה לצאת ולהיכתב

אבל כשכולן בבת אחת מנסות לצאת

יוצא שיט.

נכתב על ידי , 29/4/2012 20:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלאגן


המצב הזה, שאת לא יודעת מה לעשות. מרגישה חסרת תועלת. מרגישה את הייאוש מחלחל.
את רואה את הבנאדם מולך, שנמצא גם הוא במצב כלשהוא.
ושנייכם בוהים זה בזה, או בחשיכה מולכם, ולא יכולים לעשות כלום.

ואז את מתחילה לבכות לך בשקט.
פשוט כי אין שום דבר אחר שאפשר לעשות עכשיו.

עכשיו, כשהתחלת, יש לך 2 אפשרויות.
הראשונה, להישאר מולו ולחכות שהוא ישים לב ואולי יתעורר למראה פנייך.
והשנייה, המזמינה יותר,
לדעתי בכל מקרה,
היא לברוח לשירותים ולסיים את זה שם, ולחזור לחושך בלי שהדמעות נראו לאדם מלבדך.

אני בוחרת את האופצייה השנייה.
ממלמלת משהו על שאני צריכה לשירותים ובורחת.
נועלת את הדלת וקורסת על הרצפה בדמעות.
שוב 2 אפשרויות.
הראשונה היא לקום, לשטוף פנים ולחזור אליו ולהחזיר אותו אלייך.
והשנייה,
שוב, היותר מזמינה לדעתי,
להישאר שם עוד כמה דקות ולחכות שהוא יבין שאת לא חוזרת.

פה, אני מחליטה להתאפס על עצמי ולקום.
מנגבת את האיפור המרוח, שוטפת פנים, ובודקת אם אני עוד מסוגלת לדבר בכלל.

הוא עדיין יושב באותה תנוחה, תקוע במצב שלו.
את מתיישבת ליידו, ומחכה.
אין תגובה.
את מניחה עליו יד על הכתף.
אין תגובה.
זה כבר מפחיד אותך, והדמעות שוב זולגות, למרות שחשבת שכבר עבר לך.
זה כבר לא בכי שקט כזה.
את מרגישה שאת כבר לא יכולה יותר.
מניחה את הראש על הכתף שלו, ומתחילה להתייפח.

הוא אינסטנקטיבית עוטף אותך בזרועותיו, והחלק הקשה נגמר פה.
טוב, הוא לא נגמר עד שאת מפסיקה לבכות, אבל זה כבר יבוא לבד.

אחרי שכבר הרסת את האיפור, והפנים שלך נראות כמו עגבנייה נפוחה, כל מה שנותר הוא להשלים.
אבל גם התהליך הזה יגרור אחריו מצבים לא נעימים.
שנייכם מנסים להסביר את עמדתכם.
אבל אף אחד לא מסכים להתפשר.
לשניכם עוברת אותה המחשבה בראש - למה אני צריך את כל זה, בוא נזרוק הכל לפח ונסיים עם זה פה ועכשיו.
אבל אתם לא מהמוותרים. אז שנייכם נשארים וממשיכים לדבר.

אחרי חילופי מילים, ועוד מצבי שוק ודיכאון כאלה ואחרים, אומרים שאוהבים ושאכפת, ובסוף הערב מתחבקים ומתנשקים כאילו לא קרה כלום.
כאילו הוא לא רצה להרוג אותה והיא לא רצתה לקפוץ מהמרפסת של הקומה העשירית.
וכולם חושבים לעצמם - איזה זוג טוב.
כן, אחרי שעוברים את הגהנום הזה, כל מה שנשאר הוא להיות זוג טוב.



נכתב על ידי , 29/4/2012 21:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBehindBlueEyes אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על BehindBlueEyes ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ