לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המטרפה

מסע אפיה מופלא, 100 מתכונים ב-365 ימים; הסודות המתוקים של קרין גורן, והסודות הקצת פחות מתוקים שלי. בתאבון!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

8/2011

אייס קפה דל שומן


אני חייבת להגיד חברים, שאני מרגישה שהפוסט הזה יהיה שונה.
הוא הולך להיות מתוחכם יותר, מהורהר יותר, אפל, מדוכא ומודע לעצמו. זה יהיה פוסט מתיימר, מתייסר, מסוגנן, אופנתי, הוא יהיה שיק (לא שוק!). בכלל, הפוסט הזה הולך להיות מגניב הרבה יותר מקודמיו וכנראה גם מאלה שיבואו אחריו.
דרך אגב, יכול מאוד להיות שזה יהיה פוסט חרא - למעשה הסיכויים לכך די גבוהים - אך סבורני כי בסופו כולנו נרגיש קצת יותר אליטיסטים ומורמים מעם - וזה מה שחשוב!
איזו הקדמה מייגעת...! יופי! מצוין! עניינים אליטיסטים ויומרניים שברומו של עולם הם תמיד מייגעים, ועל כן אני בכיוון הנכון!
טוב, אני אסביר את עצמי.
לרוב אני כותבת את הפוסטים בזמן שאני מחכה שאיזו עוגה חזירית א-לה-קרין גורן שהכנתי תהיה מוכנה, אחרי שכבר סיימתי ללקק בערך את כל המרכיבים שלה בנפרד ואת כולם ביחד במהלך שלבי ההכנה (מצטערת לכל מי שקורא את זה ואוכל אחר כך מהמאפים שלי - אבל זה המצב), ובעודי מקנחת בקצת בלילה מתוך קערה מלוכלכת שאני מניחה על הברכיים ומנגבת עם המקציפים של המיקסר. סיפור אמיתי.
כך אני יושבת לי, בדירה מטונפת כזו או אחרת, מיוזעת למשעי ועטויה בטרנינג מסמורטט כלשהו, וממלאת את פי בשאריות ביצים חיות וסוכר ואת המחשב שלי בכתמים שמנוניים ובפוסטים מפגרים.
אבל היום, היום אני יושבת בבית קפה תל אביבי, עם עט ובלוק כתיבה צהוב וסיגריה שנשרפת לאט לאט במאפרה, כמו נשמתי המיוסרת.
אני לובשת נעלי עקב אדומות וחצאית עיפרון שחורה וגבוהה וחולצת משי בצבע בז' תחובה בחצאית. בכלל, כשאני מכניסה את החולצה פנימה זה או כי אני עושה ספונג'ה או כי אני סופר פנסי. וכיוון שאני אף פעם לא עושה ספונג'ה - כנראה שאני סופר פנסי! יש!!
אני עונדת שרשרת פנינים (אמיתית, לא זו שקניתי ב-Accessoriz בעשרה שקלים) ואני עם משקפי שמש Ray Ban חדשות, פוני מתוקתק בפן וגוונים בשיער.
אני לא אשקר לכם, הגוונים יצאו מכוער אש, אבל עדיין הם גורמים לי להרגיש מטופחת. כלומר, שחורדינית מגרוזיסטאן כפרה מנשקת-מזוזות עם פרחים מצוירים על הבניית ציפורניים, אבל עדיין, מהסוג המטופח.
ואני מחכה לתור שלי אצל הפסיכולוגית. ואני די בטוחה שרומי אבועלפיה ישבה לידי ועישנה סיגריה. רומי נראית טוב, אין מה להגיד. תכלס, איך שיצאתי לשבת בחוץ היא הלכה - אבל אני מסרבת להיעלב מזה. פעם קארין עם א' הלכה בתל-אביב ואז היא ראתה את אנחל בונני, ואיך שהוא עבר לידה הוא דפק מוחטה מטורפת. אמנם על הרצפה, לא עליה חלילה, אבל עדיין, לא נעים.
הדבר הכי מגניב ביום הזה הוא:
1. נכנסתי כבר לשלושה בתי עסק עם משקפי שמש ולא הורדתי אותם. אני ממליצה לכולם לעשות את זה בבית. זה אוטומטית גורם לך להרגיש, וחשוב מזה - להיראות, סופר מגה אולטרא COOL!!!
2. שתיתי אולי שני שלוקים מהקפה-קר-על מים-עם קצת חלב דל-שומן שהזמנתי וזה עשה לי בחילה. לי!! בחילה!!!
אני, שמסוגלת לחסל לבד חצי מגש כנאפה והוכיחה את זה,
שחושבת שכל מי שאומר 'זה מתוק לי מדי' הוא חתיכת שקרן פתולוגי,
שאכלה את דרכה לתחתית קופסת בן אנד ג'ריס לא פעם,
שהחזירות שלה באמת לא יודעת גבולות,
אני שותה שלוק וחצי אייס קפה וחושבת 'איכס'. וואו.
האם ככה זה מרגיש להיות רזה?
יכול להיות שהחארות השדופים האלה באמת בוחלים באוכל לפעמים והם לא כולם סתם זונות-בני-זונות שעושים את עצמם ומשחקים אותה כל היום?
אני מסרבת להאמין לזה.
בכל אופן, השינוי הקסום והכנראה זמני הזה קרה בזכות:
"הוירוס הקטלני והאורחים מחוצלארץ"
ועל כל זאת ועוד בפרק הבא.

אני רק רוצה להודות לפני סיום לטל, המגיבה האמיתית הראשונה שלי, שבזכות הפרגון שלה חזרתי לכתוב את הבלוג, גם אם לקח קצת זמן. אז אם לא התייאשת ממני ואת קוראת את זה - תודה טל, את מתוקה אמיתית.

ביוש!!

נכתב על ידי מוס יולי , 2/8/2011 15:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  מוס יולי

בת: 35




897
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , בישול
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוס יולי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוס יולי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ