לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בן: 19

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014

מספרי מוות


(נכתב ברצף)

ואם, באחד ממסעותיה חסרי היעד, באחד משיטוטיה הארוכים בתוך עצמה, תעצרו את סופיה, ותשאלו, בקול שקט מספיק ובלי תנועות חדות, לפשר בכיה, היא תענה לכם. כי כזאת היא, לא מתביישת בכלום - ואם תרצו, היא תעצור תעצור בשמחה, היא תנשום נשימה עמוקה ותנגב את פניה בשורש כף ידה, והיא תענה לכם. היא לא תסתיר דבר.

אם תבקשו מספיק יפה, היא תספר לכם על הלילה ההוא. הלילה בו נשארה עד מאוחר בעבודה, כמעט עד 2 אחרי חצות, גרסה ניירת והדפיסה חדשה, עד שסיימה את הכל. היא תספר שכשחזרה, הייתה כל כך מותשת, שאפילו לא התרחצה, אלא פשטה מיד את בגדיה המלוכלכים ונכנסה למיטה, ככה, בתחתונים. ואם זה לא יספיק, אם תבקשו שתמשיך, היא גם תוסיף ותספר לכם על החלום, בו היא עלתה בלהבות, ועל איך שהאש ריצדה עליה, כיסתה את כולה והגיעה כמעט עד השמיים, כך שמי שהביט בה מהצד ראה רק להבה, גדולה ומסנוורת, ולא יכול היה לדעת שסופיה בפנים. והיא תרחיב ותספר לכם על איך שלא נעה ממקומה, ועל איך, שלמרות שכאב ולמרות ששרף, היא לא פחדה, ולא הנידה עפעף, אלא הייתה רגועה, כמו שעץ נשרף ולא מרשה לזה לעלות לו על העצבים. היא תספר לכם על איך שידעה שזה חלום, וידעה שזה לא אמיתי, ושאין לכאב משמעות. היא תספר על איך שהייתה בטוחה שבעוד מספר שעות היא תתעורר, במיטתה, בתחתוניה, ממש כפי שנרדמה, ודבר לא יישאר מהחלום.

ואז, בעיניים לחות, בשפתיים רועדות, היא תספר על איך שקמה בבהלה, ועל איך שהסתכלה סביבה, על הבית החשוך, על המיטה הרכה, על הקירות הלבנים ועל הרחוב שבחלון. הכל עמד במקומו בדיוק כפי שהשאירה אותו, בדיוק כפי שנראה כשהלכה לישון. היא תספר על איך שהסתכלה הצידה, על האהוב הישן לידה, אפילו לא שם לב שחזרה, ולמטה, על ידייה החלקות עם הציפורניים הצבועות, ופנימה, אל תוך עצמה. ואז, סוף כל סוף, ובקול גדול, היא שוב תפרוץ בבכי, ממש כמו שפרצה בבכי באותו הלילה, הלילה הנורא בחייה, ותספר, לאט, בשקט, בלי להביט בכם ולו לרגע אחד, על איך שקמה לישיבה, ובן רגע, בהתגלות אלוהית אחת קטנה, היא הבינה. היא הבינה שהכל היה נכון, והכל היה נכון עוד מהרגע הראשון.

ובלי לחכות לתשובה, היא תסתובב, והיא אפילו לא תדע לאיזה כיוון, והיא תתחיל ללכת. בלי יעד, בלי מטרה. רק סופיה, משוטטת בתוך עצמה, בוכה את נשמתה, ומחכה להתעורר.


-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-

נכתב על ידי , 16/8/2014 16:28  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאקדםיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אקדםיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ