לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בן: 19

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

זה לא סיפור


לפעמים אני קם בבוקר ונראה שכוכב הלכת הזה בדיוק בשבילי. בדיוק המידה הנכונה של אדמה, בדיוק המידה הנכונה של מים, והכל עובד. כשאני קם חצי שעה לפני יום ההולדת שלי, שכוב על נגמ"ש כשהגב קצת כואב וסביבי הטנקים והדיניינים ועוד מיני מפלצות ואני לא יודע שלפני שעתיים אחותי הקטנה ראתה חיילים בחדשות ובעוד שעתיים היא תחלום שאני מת, והכל מושלם. כשכולם חיים ואף אחד לא מת, כשכולם צוחקים ואף אחד לא גווע ברעב, כשאני יכול לצטט את בוב דילן או את מי שבא לי וכולם מבינים אותי. כשכל השירים טובים אפילו כשאני שומע אותם, כשכולם שרים אותם ביחד. כשאני חוזר אחרי יום בשטח ואני רואה משהו כמו בול מליון הודעות בוואטסאפ וכל העולם מאחל לי מזל טוב, ואנשים שכל כך רציתי לדבר איתם אחרי כל כך הרבה זמן ואפילו לא ידעתי פתאום זוכרים. כשיש לי מה לקרוא. כשיש לי תוכנית, ופתאום נראה שהיא עובדת למרות הכל, ופתאום הכל נראה אפשרי ומי יגיד לי מה לעשות. כשאני מקבל פטור זקן וכשאני פתאום מתרגש כי עוד שנייה אני בעזה. וזה בסדר, זאת אומרת, אני מחכה לזה, ואני מרגיש טוב. כשכולם שכובים צמודים וצוחקים את הנשמה שלהם, ופתאום כל העולם צוחק את הנשמה שלו, ולרגע שום דבר לא עצוב. כשהזריחה יפה ואני לא עייף, כשהרוח טובה ולא חם לי, כשאני בן אלמוות ומסוגל הכל. כשהגעגוע טוב, נוסטלגי ולא עצוב. כשאני לא מרגיש מנוון, כשמבטיחים ומקיימים, כשאני חוזר הבייתה והכלב קופץ ואחותי הקטנה רצה אליי עם תעודת הצטיינות. כשיש לי מה לכתוב. או אפילו עדיף, כשאני לא כותב אבל זה לא מפריע לי. כשהאוכל טעים, כשהכל יפה וכולם יפים והם יודעים את זה וזה מספיק. כשיש לי מה לקרוא, כשיש לי זמן לקרוא, כשאני קם מספיק חד בשביל באמת להבין מה אני קורא. כשיש לדברים פואנטה גם כשאין להם באמת. כשיש לפוסטים פואנטה גם כשאין להם באמת. כשאני כותב ברצף, בלי להסתכל אחורה, ולא מרגיש שום צורך להסתכל אחורה, אפילו לא בשביל לחפש שגיאות כתיב. כשאני יודע שזה יעבור, אבל לא נותן לזה להרוס לי, ובאמת שזה לא קורה הרבה.

 

 

מה איתכם?

 

נכתב על ידי , 20/6/2014 21:04  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט שכרות (התגעגעתי)


10 נקודות למי ששם לב שהחלפתי את הציטוט בצד.


"אז זהו," הוא אמר, סלבדור דאלי בכבודו ובעצמו, בידו מברשת רחבה ומטפטפת ועל גופו סינר כהה, שפמו מרקד תוך כדי דיבור. "זה כמו להיות שיכור. רק לעיתים נדירות ניתן למתוח גבול ברור בין לעשות מעשה מתוך שכרות, לבין לעשות מעשה מתוך החופש שאתה נותן לעצמך כתוצאה מהשכרות. ברוב הפעמים, אתה, במובן מסויים, פשוט עובד על עצמך, ומשם גם על כל העולם. אז ככה זה גם כאן. אתה מבין מה אני אומר?" הוא שאל, בעוד הקיר שמולו הלך והתבהר לכדי תמונה מפורטת להפליא של שמיים תכולים, מעוננים מעט, ובמרכזם שמש צהובה גדולה, חלקה מוסתר ע"י החלון המשקיף החוצה.

"אני חושב שכן, ובכל זאת, מה לעזאזל הקשר לדליפה שלי?"

"אז זהו," הוא אמר, ומתח את הסינר שלו בשביל להצביע על החולצה שתחתיו. 'סלבדור דאלי - צביעת קירות במחירים מפתיעים' נכתב עליה בכתב שחור, קטן ופשוט, במובן מסויים באדישות, באופן כמעט מזלזל. "מה שאני אומר זה שאין בזה שום דבר רע. לא בשכרות, בחיים. במילים אחרות, אני יכול לתקן לך את הדליפה. אבל זה יעלה לך יותר." הוא מלמל בקור רוח מפתיע, אפילו לא הסיט את מבטו מהקיר המקושקש. "זה עד כדי כך פשוט."

נכתב על ידי , 7/6/2014 04:56  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאקדםיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אקדםיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ