לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בעיצומו של החורף נוכחתי לדעת שיש בי קיץ שלא יובס לעולם.

Avatarכינוי:  קיסינג'ר

בת: 18

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012


אני מתגעגעת אליהם. המון.

 

וקצת נמאס לי מהמקום הזה אם לומר את האמת. ישראבלוג איבד את הקסם.

נכתב על ידי קיסינג'ר , 27/8/2012 09:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ד"ש מצ'ילה


פעם היה לי המון המון מה לומר ועכשיו אני שותקת. פעם הרגשתי את גובה הגלים בים ואת חוזק הגלים המתנפצים על הרגליים מבלי לצאת מהמיטה. פעם הרגשתי איך הרוח מסירה בכוח את עורי כדי שאוכל להשתנות לכל דבר אחר אשר ארצה, עד שזה הרגיש לי מזוייף. פעם היה לי קל הרבה יותר לאהוב, פעם זה היה טבעי. זורם כמו הנחלים הנסתרים שנגלים לעינים בכל יום וכמו העצים הירוקים שמעוורים את עיני מכל רע. באותה קלות בלתי נסבלת שגופי נושם נשימות של אוויר ישן ילדותי וטוב, כך ליבי עבד יום ולילה. ללא מנוחות וללא הפסקה וללא רצון לעשות משהו אחר. ככה אני כל כך רוצה שהוא יעשה שוב וכל כך קשה לי.

צ'ילה יקירתי, מעט קטן וטוב שיצא לי לראות ממך והוקסמתי עד עומקי הנפש. ואהוביי כאן לא פחות מרשימים ממך. את יכולה להיות בייתי אם נורא אתחשק לי בכך אך השאלה היא האם מתחשק לי. האם אני כל כך רוצה לשנות את חיי למען מציאות שקטה יותר ואולי קצת יותר שלווה עצמית. ואני חושבת שהתשובה הברורה מראש היא לא. היא לא ולא בגלל שאת אחרת ורחוקה ומבודדת מכל מה שאי פעם אהבתי. אני אומרת לא מפני שכשרגליי דרכו על אדמתך כל מה שיכולתי לחוש זה את האוויר הכל כך נקי שיש לך ועד כמה כיף וקל לנשום אותו. אבל יותר מהכל, עד כמה הוא כל כך זר לי, ותמיד יהיה. כמה כל עלה שמונח לציד על הקרקע הוא לא יותר ממאחר שנרגש לראותי אך בכל זאת מחכה לרגע בו אלך. עד כמה נעימים הם האנשים שסובבים אותי אך הם לא אלה שאני מחכה לראות אחרי יום ארוך כשאני מגיע הבית. התשובה היא לא מפני שכשאני עוצמת עיניים וחושבת על להישאר אני כל כך רוצה להיות בבית. בבית שהיה לי תמיד ותמיד יהיה, עם האנשים שאני אוהבת בגלל שזה מה שבחרתי לאהוב. וכל כך טוב לי בישביל להפסיק את כל זה.

היום קשה לי להתרגש, היום קשה לי לאהוב, אבל לא בגלל שאני לא יכולה. אלא בגלל שקיבלתי את כל זה לתוכי ובינתיים הוא מתחבא. פתאום אני מעריכה יותר את הדמעות שפעם שנאתי ואת האכפתיות שפעם לא רציתי שתהיה, ועכשיו אני מתחננת לכל שניה ממנה.

 




נכתב על ידי קיסינג'ר , 18/8/2012 03:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקיסינג'ר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קיסינג'ר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ